אחים דניאלי השקעות בע"מ נ' ש.י.א. המיטב בע"מ

1.זוהי החלטה בבקשת הנתבעת, לחייב את התובעת, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט ושכ"ט ב"כ הנתבעת, מקום שתחוייב התובעת בתשלומם. הוחלט לקבל את הבקשה, ולהלן הנימוקים.

2.במסגרת התביעה תבעה התובעת - חברה המנהלת מאפיה - להכריז על בטלותו של הסכם למכירת מקרקעין שעליהם בנוי מבנה בו פועלת כיום המאפיה, אשר נכרת בין התובעת, כמוכרת, ובין הנתבעת, כרוכשת, מחמת הטעיה או טעות, ולחלופין, להורות על ביטולו מחמת הפרתו ע"י הנתבעת, לטענת התובעת. ברקע הדברים, תביעה שהגישה הנתבעת בבית משפט השלום, לסילוק ידה של התובעת מן המקרקעין, נוכח סיומה של תקופת השכירות הקבועה בחוזה שכירות שנכרת בין הצדדים, במקביל לכריתת הסכם המכר המוזכר לעיל.

3.לטענת הנתבעת, יש לחייבת את התובעת בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪ לפחות, כדי להבטיח תשלום ההוצאות, מקום שתדחה התביעה, באשר מדובר בחברה פרטית – משפחתית בע"מ, שהזכויות בה הועברו באופן חשוד, לסברת התובעת, זמן קצר עובר להגשת התביעה, ואשר נכסיה משועבדים, ברובם. הנתבעת גם מפנה לטענה שבכתב התביעה שלפיה, מקום שתאלץ התובעת לפנות את המקרקעין (אם תתקבל התביעה שכגישה הנתבעת נגדה כאמור, בבית משפט השלום), עלול הדבר להביא לקריסת עסקה.

4.בתשובתה טענה התובעת, בין היתר, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, כי סיכויי התביעה גבוהים, וכי מצבה הכלכלי איתן. לטענתה, בבעלותה ציוד ומכונות ששווים הכולל עולה על 600,000 ₪, ואשר אינם משועבדים.

5.סעיף 353א לחוק החברות, מסמיך את ביהמ"ש לחייב תובעת, חברה בע"מ, בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המשפט של נתבע. על בית המשפט לשקול, במסגרת השיקולים לצורך החלטה בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות, את זכות הגישה לערכאות, את סיכויי התביעה להתקבל, את השאלה אם הבקשה הוגשה בתום לב, ואת מצבה הכלכלי של התובעת, ויכלתה הצפויה לשלם הוצאות המשפט, אם תחוייב בתשלומן – ולעניין זה, הנטל על החברה להוכיח, כי תוכל לשלם את הוצאות המשפט, מקום שתחוייב בתשלומן (ר' רע"א 3686/05 גאלי אחזקות בע"מ ואח' נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ובנייה בע"מ ואח', רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, ורע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר בע"מ).

6.בשלב זה, לא ניתן לקבוע, כי סיכויי התביעה להתקבל, גבוהים במידה שתצדיק פטור מהפקדת ערובה, מה עוד שהנטל להוכיח את התביעה רובץ על התובעת, ושטוענת היא לבטלותו של הסכם חתום בין הצדדים, ובשלב זה, עדיין לא הגישה כל ראיה להוכחת טענותיה, מלבד תצהיר בעל מניותיה.

7.התובעת לא הרימה לסברתי, את הנטל המוטל עליה, ע"פ הדין והפסיקה, להוכיח כי תוכל לשלם את הוצאות המשפט, מקום שתחוייב בתשלומן. אין לסברתי די, לעניין זה, במסמכים שצורפו לעניין שווים של המלאי והציוד, באשר קשה לחזות את שווים במועד שבו יסתיים הדיון בתביעה, ואין כמובן כל ודאות באשר לקלות מימושם של נכסים אלה, מקום שיידרש הדבר, לענייננו, ובאשר קשה לחזות את מצבה הכללי של החברה, עד אז.

בנסיבות אלה, יש לסברתי צורך, להבטיח תשלום הוצאות הנתבעת בגין התביעה, מקום שהתובעת תחוייב בתשלומן. לעניין סכום הערובות (וטיבן), יש כמובן להתחשב בשוויו המשוער של הנכס בו עוסקת התביעה, ובהיקף ההתדיינות הצפוי, נוכח טענות הצדדים.

9. לפיכך, תפקיד התובעת, ערובות להבטחת תשלום ההוצאות, כדלקמן: סך 60,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, ובנוסף, ערבות צד ג' של כל אחד מבעלי התובעת, לתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, ככל שתחוייב התובעת בתשלומן, ע"ס, 120,000 ₪. הערובות תופקדנה, עד יום 30.9.18, שאם לא כן, תמחק התביעה.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ח, 09 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.