ת"א 13881-07 ברוט נ' סקליר

הרקע והשתלשלות  ההליכים המשפטיים

1.עניינם של ההליכים שלפנינו – סכסוך שכנים לגבי בנייה בבניין ברחוב מרדכי היהודי 7 בירושלים (להלן – הבניין), אשר בו התובעים/ הנתבעים שכנגד (להלן – ברוט) הינם בעלים של שתי יחידות דיור (ת"ח 3 ו -4) בקומה העליונה וכן בעלים של הזכויות בגג, ואשר בחלקם 2/3 מהזכויות ברכוש המשותף, החל בשנת 2005, ואילו הנתבעים/ התובעים שכנגד (להלן – סקליר) הינם בעלים של שתי יחידות דיור בקומת הקרקע (ת"ח 1 ו -2), ובעלי 1/3 מהזכויות המשותפות.

2.הואיל וברוט היו מעוניינים לבצע שינויים ושיפוצים ביחידותיהם – נערך ביום 1.9.05 הסכם מורכב ומפורט בין הצדדים, אשר לפיו , בתמורה להסכמת סקליר לבניה של ברוט על הגג - התחייבו ברוט לאשר את הצמדת זכויות הבניה בחצר, בשטח בור המים , ובמרחב החניה לדירת סקליר, ולאפשר לסקליר לבנות ו/או להכשיר את כל החלקים האמורים כמחסנים , אולם זאת - כל עוד לא תהיה פגיעה בזכויותיהם של ברוט (להלן – ההסכם).

3.ביום 27.12.07 הגישו ברוט תביעה כנגד סקליר, בטענה כי סקליר הפרו את ההסכם בכך שהגישו התנגדות לבקשת ברוט להיתר בניה.

לטענת ברוט בכתב התביעה , על אף שהובהר לסקליר כי התוכניות שהוגשו לאישור העיריה תואמות את ההסכם – לא חזרו בהם סקליר מהתנגדותם, וביום 6.9.05 החליטה ועדת התכנון והבניה לדחות את בקשת ברוט בשל ההתנגדות, דבר שהסב להם נזק רב עקב הדחייה המשמעותית ביכולתם של ברוט להתחיל בשיפוץ ובבניה.

במסגרת התביעה טענו ברוט כי סקליר השתמשו בבור המים לצרכי מגורים, בניגוד להסכם, ובכך פגעו באחוזי הבניה של ברוט.

ברוט ביקשו , בין היתר, לחייב את סקליר בתשלום דמי שימוש עבור החדר שבנו בתוך בור המים , וכן בהפסד שכר דירה לברוט עבור שתי הדירות שבשיפוצים , בשל העיכוב אשר נגרם עקב הגשת ההתנגדות של ידי סקליר, ובסך הכול דרשו סכום של 136,000 ש"ח.