אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> זועבי נ' זועבי ואח'

זועבי נ' זועבי ואח'

תאריך פרסום : 28/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
13682-12-16
24/05/2017
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
תובעים:
אשרף זועבי
נתבעים:
1. פדילה זועבי
2. חוסאם סביחיה
3. יונס סביחיה
4. לטיפה זועבי (פורמלי)
5. ג'לאל אלדין זועבי
6. שיבלי עם הגולן בע"מ
7. עזבון רסמייה זועבי
8. אברהים דראושה
9. עומר זועבי
10. נואל זועבי
11. עזבון דיאה עבד סלאם חסין זועבי ז"ל

החלטה
 

1.זו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין (גוש 17207 חלקה 17, להלן: המקרקעין). נטען כי מדובר בתביעה המוגשת בהסכמה.

 

2.אין בידי ליתן פסק דין כמבוקש על-בסיס החומר המונח בפני, מהטעמים כדלקמן (ומבלי שיש בכך, בהכרח, כדי למצות):

 

א.לטענת התובע, הוגשה ב-ת"א 2168/96, 2871/94 תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין, וכבוד השופט סוהיל יוסף נתן תוקף של פסק דין "להסכמת הצדדים לפירוק השיתוף במקרקעין והסרת המושע" (פס' 2 לכתב התביעה בתביעה שבפני). עוד טוען התובע כי ביום 28.4.2013 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה "גליל מזרחי" תשריט לפירוק השיתוף. דא עקא, מנוסח תרגום הסכם הפשרה החלקי לא עולה לכאורה כי מדובר בהסכם לפירוק שיתוף במקרקעין, אלא – להסכם שיתוף. אין מצוין בהסכם פירוק שיתוף, אלא הצדדים לאותו הסכם הצהירו כי החלקים של כל אחד במקרקעין רוכזו ב"תת חלקות", וכי צורפו תשריטים להסכם. צוין בהסכם כי "כל אחד מהתובעת והנתבעים מצהיר שחלקיו במושע בכל אחת מהחלקות לעיל רוכזו בתת החלקות המצויינות ע"י שמו...וכי לכל אחד מלוא הזכות להשתמש באופן בלעדי בחלקות שיוחדו לו, וכי חתימתתו על הסכם פשרה זה מהווה גם החתימה הדרושה על כל בקשה ו/או תכנית ו/או כל הליך אחר לכל צד בקשר לתת החלקות שיוחדו לו, וכי כל הזכויות והחובות בהתאם להסכם זה מחייבות כל מי שיחליף צד כלשהו מכח ירושה או מכר" (פס' 4; ההדגשה הוספה). מנוסח זה עולה כי מדובר בהסכמה על שימוש בלעדי בחלקים מסוימים של המקרקעין, ולא בחלוקה לשם ייחוד זכות הבעלות דווקא (פירוק שיתוף). הוסכם כי כל צד יוכל ליזום הליך בקשר "לתת החלקות שיוחדו לו", אולם אילו מדובר היה בהסכמה לפירוק שיתוף החלקה היתה מחולקת לחלקות נפרדות ולא היה צורך בהסכמת השותפים האחרים לזכויות הבעלות במקרקעין, ליזום הליכים כאמור.

 

ועוד: בפסק הדין החלקי שנתן תוקף להסכם הפשרה הנזכר, צוין כי ההסכם טעון אישור המפקח על רישום המקרקעין, אך לא צוין הצורך באישור הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לפי סעיף 143 חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 הדרוש לשם חלוקת הבעלות במקרקעין (להבדיל מחלוקת החזקה והשימוש). גם נתון זה מצביע לכאורה על כך שלא מדובר היה בפסק דין הנותן תוקף להסכם פירוק שיתוף במקרקעין.

 

לאור האמור, אין מקום לראות בהסכם הפשרה מקור להסכמת הצדדים לו, לפירוק השיתוף במקרקעין.

 

ג.בענין אחת מבעלי המקרקעין הנתבעים, לטיפה זועבי ת"ז XXX (נתבעת 4), הוגש העתק ייפוי כוח בלתי חוזר. אלא שעיון בו מעלה כי אין מדובר בייפוי כוח בענין פירוק שיתוף או ייפוי כח כללי הכולל מכר לכל אחד, אלא, ייפוי כוח לרשום את זכויותיה על שמם של ארבעה אנשים מסוימים. בהודעה שהוגשה ביום 24.4.2017 נטען כי עסקה זו טרם נרשמה. בנסיבות אלה, הגב' לטיפה זועבי היא הבעלים הרשום של הזכויות הרלוונטיות, ועל מנת שהתביעה דנן לפירוק שיתוף תיחשב כתביעה מוסכמת, על התובע להציג את הסכמתה לפירוק השיתוף הקנייני (או להשלים את רישום העסקה ולהצביע על הסכמת הקונים לפירוק השיתוף המבוקש).

 

ד.בעניינה של זועבי רמסייה המנוחה (ת"ז XXX) הרשומה בהעתק הנסח שהוגש כבעלת חלק מזכויות הבעלות במקרקעין: הוגש העתק צו קיום צוואתה ונוסח צוואתה. כן צורף מסמך הנחזה להיות הסכמתו של בנה אוסאמה זועבי לפירוק השיתוף המבוקש בתביעה. הצוואה מסדירה הורשת זכויות במקרקעין בכפר נין לבן זה, אולם זאת בתנאי של ביצוע תשלומים מסוימים על ידו (פס' 4 לצוואה). לא הוגשו אסמכתאות לביצוע התשלומים הללו, כך שהמסמכים שבפני אינם מצביעים בבירור על כך שהוא היורש היחיד הרלוונטי בענין זכויות אמו המנוחה במקרקעין מושא התביעה.

 

ה.ובשולי הדברים אציין, כי גם מקום שהוגשו מסמכים הנחזים להצביע על הסכמה חתומה של מי מהשותפים במקרקעין, משכתב תביעה זה לא הוגש בחתימתם או בחתימת עורך דין המייצג אותם בהליך זה, ממילא לא מדובר בתביעה מוסכמת במובן זה שיינתן פסק דין ללא הוראה על המצאת כתב התביעה והזמנה לדין לנתבעים על מנת לאפשר להם להשמיע טענותיהם (ולו בענין תוקף או תוכן הסכמתם הנטענת) לפני שיינתן פסק דין.

 

עוד אעיר כי מקום שנכרתו על-פי הנטען עסקאות מכר בזכויות במקרקעין, גם אם העסקה לא נרשמה, יש מקום לצרף את הקונים כנתבעים, כצדדים שזכויותיהם עלולות להיות מושפעות מהסעד המבוקש בתביעה.

 

3.התובע רשאי להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 30 יום. אם לא יוגש כתב תביעה מתוקן – התביעה תימחק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ