ת"א 1357-05-15 שלבי נ' אבו רוקן

מר גמאל כיוף (להלן "המבקש"), שאיננו בעל דין בתיק, הגיש בקשה לעיון בתיק בית המשפט בהליך זה שעניינו בקשה לאכיפת הסכם מקרקעין שנכרת בין הצדדים. ההליך הגיע לסיומו ביום 15.02.2016 במסגרת הסכמה בין הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין.

בבקשה לעיון מצוין כי המבקש הינו תובע בת"א 6608-06-16 כיוף נ' עפטף ואח' המתנהל בפני כב' השופט ד"ר מ. רניאל בבית משפט זה, וכן הינו נתבע בת"א 36169-05-16 אבו רוקן נ' כיוף בפני כב' השופט כ. סעב בבית משפט זה. לטענת המבקש, הנתבע בתיק זה, עו"ד שכיב אבו רוקן, הינו נתבע 8 בתיק 6608-06-16 וגם התובע בתיק 36169-05-16. המבקש מפרט כי כנגד עו"ד אבו רוקן מתנהלים מספר הליכים בבית משפט זה בהם טענות בדבר מעשים בלתי חוקיים שביצע בעסקאות מקרקעין. המבקש טוען שכחלק מניהול תיקיו ולצורך טיפול ראוי ,קם לו צורך חיוני לעיון בתיק זה.

התובעת השיבה כי איננה מתנגדת לעיון המבוקש. עו"ד אבו רוקן התנגד לעיון המבוקש מהטעמים שהמבקש לא היה צד להליכים אלו, וכי לטענתו, בקשת המבקשת נועדה לעקוף הליכי גילוי מסמכים בתביעות ההדדיות שהמבקש מנהל מול הנתבע. צוין כי באחת התביעות כבר נשמעו חלק מהראיות והמסמכים לא התבקשו במסגרת גילוי המסמכים.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית - עיון בתיק המתנהל בבית המשפט על ידי צד זר לו מוסדר בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"). ככלל ובהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין". תקנה 4(ד) מתייחסת לשיקולי בית המשפט בבואו להכריע בבקשת העיון ונוסחו כדלקמן:

"4. (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה."

בשלב הראשון, נבחן קיומו של איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני, נבחן האם העיון מוצדק, כאשר נקודת המוצא בבקשות מעין אלו הינה להיעתר לבקשת העיון, מכוח עיקרון פומביות הדיון (ע"א 5110/05 החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה באמצעות מר רוני שלו נ' קלרה שטיינברג (28.09.2014). לפיכך, נטל השכנוע שלא להתיר את העיון נופל על כתפי בעל הדין המתנגד לעיון. בין שיקולי ההתנגדות עשויה להיות פגיעה בביטחון המדינה, פגיעה בזכות לפרטיות או הגנה על סודות מסחריים. בשלב השלישי, באם נמצאה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחן כיצד יש להגשים את מטרת העיון באופן המידתי ביותר, כך שהפגיעה בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון תהיה מידתית ופחותה ככל שניתן (בג"ץ 2975/13 מפעלי ים המלח נ' ראש הממשלה (17.10.2013)).

בהתאם לגישת השלבים שצוינה לעיל, הרי שאין כל איסור בחוק על עיון במסמכי התיק. כמו כן לא מצאתי ממש בהתנגדות הנתבע בכדי שלא להתיר את העיון. באשר לטענתו כי המבקש אינו צד להליך, ברי שמטבע הדברים המבקש לעיין בתיק בית המשפט אינו צד להליך, שכן לו היה צד להליך מסמכי התיק היו פתוחים בפניו ממילא. כמו כן, הנתבע לא ציין מסמך כזה או אחר שהתרת העיון בו עלולה לגרום לו לנזק כזה או אחר.

באשר לטענתו השנייה בדבר הצורך במסמכים לשם עקיפת הליכי גילוי מסמכים, הרי שככל שהמבקש ירצה להגישם בתיקים האחרים המתנהלים על ידי המבקש, יהיה עליו בכל מקרה לקבל את אישור בית המשפט שבפניו מתנהל הדיון, בהתאם לסדרי הדין ולשיקול בית המשפט שבפניו מתנהל ההליך, כך שעצם התרת העיון כאן אינו מאפשר ו/או מכשיר הליך עוקף לגילוי מסמכים בהליכים האחרים.

נקודת המוצא היא שיש להתיר את העיון בתיק וזאת מכוח עקרון פומביות הדיון, אולם הזכות לעיון אינה זכות בלעדית, וכנגדה עומדות זכויות אחרות, ובין השאר הזכות לפרטיות. על מנת לאזן בהתנגשות שבין הזכות לעיון לזכות הפרטיות, מצאתי כי אין להתיר את העיון במסמך תשובה מיום 07.10.2015- פרוטוקול מדיון שלא קשור לתיק זה. בשאר המסמכים אין פגיעה בפרטיות, במיוחד על רקע הנסיבות הנטענות כנגד עו"ד שכיב אבו רוקן.