ת"א
בית משפט השלום חדרה
|
13547-07-14
23/01/2015
|
בפני השופט:
אמיר סלאמה
|
| - נגד - |
תובע:
דוד חיים חקיקת
|
נתבע:
מלון קראון פלאזה אילת 511691727
|
| החלטה |
1.הנתבע מבקש להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט השלום באילת, לו מוקנית, לטענתו, הסמכות המקומית לדון בה.
2.התובע הגיש נגד הנתבע תביעה כספית. הרקע לתביעה הוא חבילת נופש אותה הזמין התובע מהנתבע, לו ולמשפחתו, במלון קראון פלאזה באילת. לטענת התובע, הוא התקשר עם הנתבע על סמך הבטחה שמדובר במלון בדרגת חמישה כוכבים, אך כאשר הגיע יחד עם משפחתו למלון, נחרד לגלות שמדובר במלון מוזנח , הרחוק מרחק רב ממה שהובטח לו. התובע מבקש לקבל מהנתבע סעד כספי, המגלם החזר של הסכום ששילם עבור חבילת הנופש, את עלויות ההגעה למלון, וכן עוגמת נפש שנגרמה לו ולבני משפחתו.
3.הנתבע סבור כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, וזאת על פי התנאים הקבועים בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
4.הנתבע סבור כי לבית משפט זה מוקנית סמכות מקומית לדון בתובענה, נוכח העובדה שהוא ביצע את ההזמנה של חבילת הנופש, באמצעות הטלפון, בביתו בפרדס חנה כרכור, דבר שהופך את פרדס חנה כרכור כמקום יצירת ההתחייבות, לפי תקנה 3(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי.
5.דין הבקשה להידחות.
6.אכן, בכתב התביעה נטען כי מקום ביצוע העסקה היה בפרדס חנה כרכור (סעיף 34 לכתב התביעה). משכך, יש לבית משפט זה סמכות מקומית נוכח האמור בתקנה 3(א)(2) לתקנות. זאת ועוד, לבית משפט זו קנויה סמכות גם נוכח תקנה 3(א)(3) לתקנות, העוסקת בחלופה של "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות". כאשר עסקינן בתביעה לסעד כספי מכוח הפרת התחייבות חוזית ו/או מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, הרי שככל שזכאי התובע לפיצוי שכזה, המקום בו יהיה על הנתבע לשלם לו את הפיצוי נמצא במקום מושבו של התובע (ראו סעיפים 44 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). הלכה היא כי בעניין דיני הסמכות המקומית, הולכים סדרי הדין אחרי הדין המהותי, כך שניתן לראות את המקום בו צריך הנתבע לשלם לתובע פיצויים (ככל שהתובע זכאי לפיצויים), כמקום שנועד לקיום ההתחייבות כמשמעות הביטוי בתקנה 3(א)(3) לתקנות (ראו רע"א 6920/99 לוי נ' פולג). הואיל ומקום מושבו של התובע הוא פרדס חנה כרכור (כעולה מפרטים המופיעים בטופס פתיחת ההליך בתיק זה), קנויה לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, גם נוכח האמור בתקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי.
7.סוף דבר, הבקשה להעברת מקום דיון מחמת חוסר סמכות מקומית, נדחית בזאת.