ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
13373-12-12
18/05/2015
|
בפני השופט:
בנימין ארנון
|
| - נגד - |
התובע(המבקש):
נורמן אהרונסון
עו"ד חיה אזולאי
|
הנתבעים(המשיבים):
1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
2. שר התחבורה מדינת ישראל
עו"ד דוד כחלון וגלית רובינשטיין
עו"ד אורלי ברנע מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
|
| החלטה |
מונחת לפניי בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, וזאת בכל הנוגע לסעיף 5(ג)(4) בפסק הדין מיום 5.5.15 (להלן: "פסק הדין") שעניינו הוצאות השמאי, מר שאול דבי.
בפסק הדין אכן נפלה טעות, כמשמעותו של מונח זה בסעיף 81(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), כאשר בחיוב שנקבע בגין הוצאה זו כלל בית המשפט רק את הסכום שלגביו צורפה ע"י ב"כ התובע קבלה על תשלום בפועל של הסך של 6,540 ₪ והושמטה ממנו באופן מקרי יתרת הסכום שהתחייב התובע לשלם לשמאי הנ"ל על פי ההסכם שנחתם ביניהם ביום 26.2.12, העומדת על סך נוסף של 14,110 ₪, באופן שההוצאה הכוללת בסעיף זה מסתכמת בסך כולל של 20,650 ₪ (כולל מע"מ) (ההסכם צורף לסיכומי התובע; חישוב הסכום הכולל הנ"ל פורט בסעיף א(5) בסיכומי התובע).
יוער כי באשר לתיקון טעות על פי סעיף 81 בחוק בתי המשפט, נפסק כי:
"טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה" [ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ, פ"ד נז (5), 462, 475 (2003)].
מאחר שאכן נפלה טעות, כהגדרתה בסעיף 81 בחוק בתי המשפט, והשמטה מקרית בנוגע לחישוב הוצאות התובע בגין עבודתו של השמאי דבי, ובשים לב לכך שטרם חלפו 21 ימים ממועד מתן פסק הדין, הנני מתקן בזאת את פסק הדין מיום 5.5.15 וקובע כי לסכום הנקוב בסעיף 5(ג)(4) בפסק הדין יתווסף סך של 14,110 ₪ אשר הושמט מתוך בטעות כאמור, ובנוסף לכך יאמר בהמשך סעיף זה בפסק הדין כי הסכום הנוסף הזה של 14,110 ₪ ישולם ע"י הנתבעת 1 לתובע בתוך 30 ימים מהמועד בו ימציא התובע לנתבעת 1 קבלה המוכיחה כי התובע אכן שילם הסך הנוסף של 14,110 ₪ לשמאי דבי. לפיכך, לאחר פסקה 5 של סעיף 5(ג) בפסק הדין יתוקן הכתוב באופן שיאמר בו:
"סה"כ המציא ו/או ימציא התובע בהתאם לאמור בפסק דין זה קבלות ומסמכים המוכיחים הוצאותיו בסכום כולל של 28,985 ש"ח".
כפועל יוצא מכך במקום הסכום של 14,875 ₪ אשר נרשם בטעות בסעיף 5(ה(2) של פסק הדין יירשם סכום של 28,985 ₪.
מאידך, מובהר ומודגש בזאת כי בכל הנוגע לפסיקת שכ"ט עו"ד לטובת התובע [כמפורט בסעיף 5(ד) בפסק הדין] – לא נפלה כל טעות. הסכום שנפסק, המסתכם בסך של 40,000 ש"ח הינו סכום גלובאלי, כולל מע"מ, וזאת בהתאם להוראת תקנה 512(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לפיה פסיקת שכ"ט עו"ד תעשה בסכום כולל.
בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ה, 18 מאי 2015, בהעדר הצדדים.
