ת"א 13301-12-09 חאג' נ' מועצה מקומית

עסקינן בשתי תביעות מאוחדות שהוגשו על ידי התובע כנגד הנתבעת למתן צו מניעה קבוע האוסר עליה ביצוע עבודות בסמוך לביתו ולתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לבית.

נתוני רקע: 

1.אין חולק, כי התובע הינו הבעלים והמחזיק במבנה למגורים בן שתי קומות, קומת קרקע וקומה א', הבנוי במרכז שטח כפר ירכא מזה עשרות שנים, כאשר התובע מתגורר בפועל רק בקומה א' של המבנה (להלן – "הבית").

2.כמו כן אין חולק, כי בתקופת המנדט הבריטי הוקם בסמוך לבית ובחלקת אדמה הגובלת בחלקתו בניין ששימש כבית ספר יסודי (להלן – "בית הספר המנדטורי"). בשנת 1984 הרסה הנתבעת את בית הספר, למעט הקיר המזרחי שלו שנותר צמוד לקיר המערבי של הבית, ובנתה במקום בניין אחר ששימש כבניין המעוצה המקומית (להלן – "בניין המועצה הישן"), כאשר בצמוד לקיר המזרחי של בית הספר המנדטורי נבנה קיר נוסף לבניין המועצה באופן שנוצר קיר אחד רחב (ברוחב של כ-80 ס"מ) המורכב משלושה קירות צמודים: הקיר המערבי של הבית השייך לתובע, קיר בית הספר המנדטורי וקיר בניין המעוצה הישן (להלן – "הקיר המערבי").

3.כמו כן אין מחלוקת, כי בשנת 2005 החליטה הנתבעת להרוס את בניין המועצה הישן ולבנות במקומו בניין חדש במקום אחר לחלוטין (להלן – "עבודות ההריסה"). כארבע שנים לאחר מכן, החלה הנתבעת בביצוע עבודות פיתוח ובנייה ברחבה שנוצרה לאחר הריסת בניין המועצה הישן לרבות עבודות חיפוי על הקיר המערבי, וזאת מתוך כוונה להפוך את המקום לאתר ציבורי (להלן – "עבודות החיפוי").

4.משנודע הדבר לתובע הוגשה בקשה מטעמו למתן צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעת ביצוע עבודות חיפוי ובנייה כאמור מתוך חשש שייגרם נזק לבית שלו, ובית המשפט נעתר לבקשה ואסר על הנתבעת לבצע עבודות על הקיר המערבי ובמרחק של מטר אחד ממנו.

5.זה המקום להבהיר, כי על אף שבית המשפט לא אסר ביצוע עבודות מעבר למרחק שצוין לעיל, הנתבעת לא ביצעה את הפרויקט שהיה בכוונתה לבצע ברחבה.

6.לאחר מכן הוגשה תביעה נוספת מטעם התובע כנגד הנתבעת לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לבית, והדיון בשתי התביעות אוחד.

עיקר טענות התובע:

7.התביעה דנן סבה סביב שני רכיבים עיקריים כדלקמן: האחד, הנזק שנגרם לבית התובע כתוצאה מעבודות ההריסה של בניין המועצה הישן; והשני, סיכול אפשרות הריסת הבית לאור כוונתה של הנתבעת לבצע עבודות שונות של חיפוי ובינוי על הקיר המערבי כחלק מפרויקט שנועד להפוך את המקום לאתר ציבורי, והנזק שייגרם לבית שלו כתוצאה מביצוע עבודות החיפוי אם לא יהרוס את המבנה.

8.לטענת התובע, עבודות ההריסה של בניין המועצה הישן נעשו בצורה חפוזה, רשלנית וללא כל תכנית עבודה וללא שימוש בציוד מתאים. לגרסתו, על אף שהבניין הישן של המועצה היה מחובר וצמוד לבית שלו, הנתבעת עשתה שימוש בשיטות הריסה אגרסיביות, כגון באמצעות שני דחפורים ופטישים ענקיים. כתוצאה מכך נגרם לבית נזק רב שהתבטא, בין השאר, בשקיעת הבית וסדקים רבים ומשמעותיים בקירות באופן שפגע ביציבות שלו והפך אותו למבנה מסוכן מאוד.