פלטר נ' טופולסקי ושות' בע"מ

בתיק זה, שהינו תיק המשך לתיק בתא"מ (חיפה) 29136-11-14, ניתן ביום 27/4/17 פסק דין בהעדר הגנה לבקשת התובעת. התביעה בתיק הקודם נמחקה ביום 8/2/17 עקב אי התייצבות התובעת, והיא חוייבה בהוצאות, ששולמו.

ב"כ הצדדים מופנים להחלטתי מיום 24/4/17, בה המלצתי לתובעת למסור את כתב התביעה לב"כ הנתבעת, שייצג אותה בתיק הקודם. התובעת עמדה על מתן פסק דין בהעדר הגנה, כזכותה.

בבקשה לביטול פסק דין, שהוגשה במועד, טען ב"כ הנתבעת, המייצגה גם בתיק זה, כי פנה אל הנתבעת ביום 5/4/17 בדוא"ל בהצעה לבקש ביטול בהסכמה של פסק הדין בתיק הקודם חלף ניהול התביעה כאן, וזאת לאחר שביום 8/3/17 הודיעה לו התובעת על הגשת התביעה החדשה ותשלום ההוצאות בגין התביעה שנמחקה. ביום 23/4/17 שלח ב"כ הנתבע לתובעת תזכורת בגין אי קבלת מענה להצעה מיום 5/4/17. ב"כ הנתבעת מלין על כך שפניותיו לא נענו, וחלף זאת "נחטף" פסק דין.

התובעת בתגובה אינה מכחישה קבלת הדוא"ל אך טוענת, ללא תצהיר, כי לא פתחה את שני דברי הדואר, ומשערת שסווגו כ"דואר זבל". אין בסיס לטענה, שכן התובעת נהגה להתכתב עם ב"כ הנתבע בדוא"ל, ואף ידעה אותו בהגשת התביעה כאן ביום 8/3/17 בניגוד לטענותיה בתגובתה להחלטתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני מבטלת את פסק הדין מיום 27/4/17, וקובעת כי עמידת התובעת על קבלתו, למרות ידיעה ברורה של התובעת כי הנתבעת מיוצגת ע"י אותו עורך דין, אשר שיגר אליה שתי הודעות דואר אלקטרוני, מהווה התנהגות לא ראוייה של התובעת. גם אי מענה לחבר עו"ד עומד בניגוד לכללים.

אין באמור לעיל כדי לפטור את הנתבעת מהגשת כתב הגנה או בקשה להארכת מועד, אך הפתרון אינו בשימור פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד.

על מצב דברים דומה נקבע:

"חוששני שלא אחת קורה שדברי הערכה ואזהרה אלה נשכחים מלבם של עורכי-הדין הממשיכים להיאחז בכל דבר קטן וגדול שבסדר-הדין כדי לנסות ולהכשיל את עשיית המשפט. וחבל - חבל מאוד - שגם שופטים נתפסים לפעמים להלך רוח כזה ובשל תקלה או שגיאה קלה כבחמורה סוגרים בפני בעל-הדין את הכניסה להיכל המשפט. בעל-דין כזה, אשר בשל מכשול כל שהוא בדרך המכשולים לבית-המשפט שהוא מהלך בה, מאחר להגיע אל סוף הדרך, מוצא עצמו מול שערים סגורים, שדוקא בכוחו ומתפקידו של בית-המשפט לפתחם לפניו לרווחה ככל האפשר. "אילו כך נהגו בבתי-המשפט באופן שיטתי", נאמר ב-ע"א 189/66 [1], הנ"ל, "היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בעניני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד השני, אף כי לא היה בהם כדי לפגוע באופן ממשי במתנגד או להצר את צעדיו בהצגת ענינו במשפט" (ע"א 430/74 בסמן ואח' נ' גזית תכנון, פ"ד כ"ט (1) 228, 232 (1974)).

הגנת הנתבעת, כמו גם אי התחמקותה מהדין, רצונה לנהל את הדיון ויצוגה נכון ליום 23/4/17 ידועים לתובעת, על כן ולאור תרומתה לבזבוז הזמן שבניהול הבקשה לביטול פסק דין, אין מקום לזכותה בהוצאות מחדל הנתבעת.

הנתבעת תגיש כתב הגנה עד ליום 25/5/17.