אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 1218-04 ליטבק ואח ואח' נ' עיריית חולון

ת"א 1218-04 ליטבק ואח ואח' נ' עיריית חולון

תאריך פרסום : 14/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1218-04
19/08/2014
בפני השופטת:
רות רונן

- נגד -
התובעים:
מרים ליטבק ואח'
עו"ד קמר
הנתבעת:
עיריית חולון
עו"ד ויינטרוב
החלטה
 

 

1.התובעים הם יורשים של הבעלים לשעבר של חלקים מחלקה 663 בגוש 6043 בעיר חולון (חלקה זו תכונה להלן: "חלקת המורישים"). שטחה הכולל של חלקת המורישים הוא 103,729 מ"ר. בשנת 1963 הפקיעה הנתבעת (להלן: "העירייה") את חלקת המורישים מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943 (להלן: "פקודת הקרקעות") למטרת דרכים, וביום 1.12.1963 נרשמה העירייה כבעלת חלקת המורישים. אחת מהבעלים לשעבר בחלקת המורישים - המורישה של תובעים 18-20 - תבעה פיצויי הפקעה בגין ההפקעה, והעירייה שלמה לה פיצויי הפקעה בהתאם לפסק-הדין בהמ' 5270/70 ברכה גוגול נ' עיריית חולון. התובעים טוענים כי ליתר הבעלים בחלקת המורישים לא שולמו פיצויי הפקעה.

 

2.בשנת 1976 פוצלה חלקת המורישים לשתי חלקות – חלקה 1801 ששטחה 16,015 מ"ר וחלקה 1802, ששטחה 87,714 מ"ר (חלקה 1802 שהיא נושא התביעה, תכונה להלן: "החלקה"). לגישת התובעים, אף שההפקעה נעשתה למטרה ציבורית (דרך)– החלקה מעולם לא יועדה למטרה זו בתוכנית בנין עיר תקפה, ומעולם לא שימשה למטרה זו.

 

3.ביום 9.5.2002 פורסמה ברשומות תוכנית בנין עיר מס' ח/300/1/א (להלן: "התוכנית"). התוכנית היא המשך לתוכנית ח/300 אותה יזמה העירייה בשנות ה-80 של המאה שעברה. התוכנית חלה בין היתר על החלקה, ובמסגרתה הוקצו זכויות בנייה לעירייה כבעלת הקרקע. בטבלת האיזון לצורכי איחוד וחלוקה, נכללה החלקה במסגרת החלקות שקיבלו הקצאה לבנייה, וכנגדה הוקצו לעירייה זכויות במגרשים. לטענת התובעים הזכויות שהוקצו לעירייה הן במגרשים סחירים (המיועדים למגורים, מסחר, מלון ומרכז עסקים) ושאינם בעלי ייעוד ציבורי. העירייה מכרה, כך טוענים התובעים, חלק גדול מהמקרקעין שהוקצו לה, וקבלה בתמורה סכומים נומינליים של כ-150 מיליון ₪.

 

4.התובעים עתרו בתביעה הנוכחית (שהוגשה מלכתחילה כהמרצת פתיחה), כי בית-המשפט יצהיר שהם זכאים להיכנס לנעליה של העירייה, ולהפוך לבעלי-הזכויות באותם מגרשים שהיא קבלה חלף החלקה. לחלופין נטען כי התובעים זכאים לפיצויים. התובעים עתרו לפיצוי על יסוד שווי הזכויות שהוקצו לעירייה בכל אחת ואחת מהחלקות במסגרת התוכנית, בהתאם לסכומים שנקבעו בחוות-דעת השמאי שהוגשה על-ידי התובעים (שיעור הפיצויים פורט על-ידי התובעים בחלופות שונות שנמנו בס' 34 להמרצת הפתיחה). לחלופי חילופין נטען בהמרצת הפתיחה (בס' 37) כי יש לחייב את העירייה לשלם לתובעים פיצויי הפקעה.

 

בסיכומים מטעמם, חזרו בהם התובעים מהסעד העיקרי שנתבע על-ידיהם בהמרצת הפתיחה, הסעד לפיו בית-המשפט יורה שבתמורה לזכויות שהופקעו, התובעים זכאים להירשם כבעלים במשותף בחלקות שקבלה העירייה. התובעים הודיעו כי הם מעמידים את תביעתם על הסעדים החלופיים שנתבעו, קרי פיצויי ההפקעה.

 

5.העירייה הגישה, סמוך לאחר הגשת התביעה, בקשה לסילוקה על הסף מטעמים שונים. ביום 7.10.2003 ניתנה החלטה בבקשה זו על-ידי כב' השופטת גרסטל שדנה בתיק (ההחלטה תכונה להלן "ההחלטה מ-2003"). במסגרת ההחלטה מ-2003, דחה בית-המשפט את רוב טענות העירייה, אולם קבל את הטענה לפיה יש לסלק על הסף את תביעת התובעים לפיצויי הפקעה מחמת התיישנות. בית-המשפט קבע כי:

"יוצא אם כן שתקופת ההתיישנות החלה על העתירה לפיצויי הפקעה היא 7 שנים מיום ההפקעה. הקרקע הופקעה בשנת 1963 ועל-כן סעד זה התיישן, ודינו להידחות. בשולי הדברים אומר שזכאותם הלכאורית של המשיבים היתה ידועה להם, לפחות לחלקם, שכן כאמור הגישה אחת מבעלות הקרקע לשעבר, הגב' גוגול ז"ל, תביעה נגד העירייה, ואף זכתה לפיצוי. במצב דברים זה ולנוכח הזמן הרב שחלף, נחה דעתי שאין בתוצאה זו משום אי-צדק".

 

6.התובעים הגישו ערעור על דחיית התביעה לפיצויי הפקעה, ואילו העירייה הגישה בקשת רשות ערעור על דחיית חלק מטענותיה (ע"א 10246/03 ורע"א 60/04 בהתאמה). הדיון בערעור ובבקשת רשות הערעור עוכב על-ידי בית-המשפט העליון עד למתן פסק-הדין בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח ארידור נ' עיריית פתח-תקווה (2013) (שיכונה להלן: "פסק-דין ארידור").

 

בדיון בערעור על התביעה דנן, הועלו טענות המתייחסות לשתי תמורות שחלו בדין לאחר שניתנה ההחלטה מ-2003: ראשית, ניתן ביום 21.3.2013 פסק-דינו של בית-המשפט העליון בענין ארידור. בנוסף, נחקק החוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) תיקון מספר 3 התש"ע – 2010 (להלן: "תיקון 3"). הצדדים היו חלוקים ביניהם ביחס להשלכתם של פסק-דין ארידור ותיקון 3 על התביעה ועל הבקשה לסילוקה על הסף. מאחר שטענות אלה הועלו לראשונה במסגרת הערעור, קבע בית-המשפט העליון ביום 16.1.2014 בהסכמת הצדדים, כי הצדדים יעלו את טענותיהם בהקשר זה בבית-המשפט המחוזי. משכך, הוחזר הדיון לבית-המשפט המחוזי, ונקבע לדיון בפניי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ