ת"א 1214-04-10 פלדמן נ' עיריית טבריה

לפני תביעה בגין נזק שנגרם לתובע, לטענתו, עקב עיקולים שהטילה הנתבעת על חשבונות הבנק שלו, לגביית קנס חניה שלא שולם.

רקע:

1.בבסיס ההשתלשלות העומדת ברקע הגשת התביעה, עבירת חניה שביצע התובע, לפי הנטען, ביום 13.3.96, בגינה הושת עליו קנס בסך 497 ₪.

2.הנתבעת טוענת כי המציאה לתובע הודעת קנס כנדרש בדין, אך הקנס לא שולם על-ידו, ולפיכך הפך חלוט. עוד טוענת הנתבעת, כי במהלך השנים שלאחר מכן שלחה לתובע שורה של התראות ודרישות לתשלום, אולם הקנס לא שולם. כפי שיפורט בהמשך, הנתבע מכחיש טענות אלה וטוען כי לא קיבל לידיו את הודעת הקנס כמו גם את דרישות התשלום.

3.ביום 9.9.02 הוציאה הנתבעת מכתב דרישה לתובע לתשלום הקנס. אין חולק כי דרישה זו התקבלה בידיו.

4.בעקבות קבלת הדרישה, פנה התובע לעיריה במכתב מיום 18.9.02. במכתב זה טען התובע כי הוא לא עבר עבירת תנועה, כי לא הומצאה לו הודעת קנס וכי העבירה התיישנה.

5.בתשובת העיריה מיום 9.12.02 נטען כי הקנס לא התיישן.

6.התובע השיב במכתב משלו, מיום 15.12.02, בו שב על טענת ההתיישנות וביקש כי העיריה תפרט את הפסיקה לה התייחסה במכתבה.

7.חלפו להן כחמש שנים ללא פניה נוספת מצד התובע לנתבעת.