ת"א 10495-09-14,ת"א 40259-07-14

1. בפניי שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, כאשר בת"א 10495-09-14 הוגשה תביעה כספית בגין ליקויי בנייה שנתגלו בבניית קיר תומך (להלן: "הקיר"), אשר נבנה על-ידי דקל אחר בינוי והשקעות בע"מ (להלן: "דקל") ו/או מי מטעמה, ואשר לטענת התובעים דקל ו/או מי מטעמה, בנו את הקיר בצורה לקויה ורשלנית, תוך שמנהיגים שיטות עבודה פסולות של שימוש בחומרים זולים, ומבלי שדאגו לפיקוח נאות וביקורת פנימית כנהוג בענף הבנייה ובכלל (להלן: "תביעה בגין ליקויי בנייה"). מנגד, דקל הגישה בקשה לביצוע שטר, אשר הוגשה בה התנגדות בתיק 40259-07-14, וביום 16/3/2015, התקבלה ההתנגדות על-ידי כב' השופטת לכמן. המדובר בשטר שניתן בתמורה לבניית הקיר על-ידי דקל.

2. בתביעה בגין ליקויי הבנייה הוגשו שתי חוות דעת : האחת : חוות דעת מטעם התובעים, אשר נערכה על-ידי המהנדס יוחנן ג'רבי מיום 30/6/14 (להלן: "אינג' ג'רבי"), והשנייה : חוות דעת מטעם דקל, אשר נערכה על-ידי המהנדס עודד אילני, מיום 22/7/15 (להלן: "אינג' אילני").

3. ב"כ התובעים הגיש בקשה בכתב למינוי מומחה מטעם בית-המשפט, לאור הפער בין חוות-הדעת, ועל-מנת להקל על בית-המשפט בבירור השאלות השנויות במחלוקת, ואשר באות לידי ביטוי בחוות-הדעת השונות מטעם הצדדים.

4.ב"כ דקל בתגובתו טען, כי עיון בחוו"ד המומחה מטעמם מלמד, כי המומחה מטעם התובעים, ערך את חוות-דעתו על בסיס נתונים תיאורטיים, אשר אין להם כל אחיזה במציאות ולא על בסיס הנתונים הקיימים בפועל במקרה דנא. משכך, יש בנתון מהותי זה, כדי לשמוט באחת את הקרקע תחת טענות התובעים, ועל כן טרם החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית-המשפט, מן הראוי שעניין זה ידון בקדם-משפט.

5. בקדם המשפט שהתקיים ביום 21/10/2015, ב"כ התובעים, קיבל את עמדת ב"כ הנתבעת, כי מיותר למנות מומחה, וב"כ הצדדים העדיפו לחקור את המומחים מטעמם.

דיון והכרעה:

6. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ולאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, נחה דעתי, כי יש מקום למינוי מומחה מטעם בית-המשפט, אשר יבדוק את הקיר.

7. תקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, קובעת : "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)".

8. ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' רחמים אלוני ו-54 אח' (7/4/1997), נקבע : "בית-המשפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת ...אין מניעה למנות מומחה כזה בשלב של קדם-משפט ובדרך-כלל אף רצוי לעשות כן. אין מניעה למנות מומחה בטרם המציאו הצדדים חוות-דעת מטעמם ואין בכך כדי "ליצור" ראיות בעבור התביעה שטרם הביאה כאלה. חוות-דעת מומחה איננה מסמך מהותי שיש לצרפו לכתבי-הטענות. זהו חלק מהחומר הראייתי...בתביעה שבה מדובר בליקויי בנייה בעשרות דירות, ייטיבו הצדדים לעשות אם יסכימו למינוי מומחה על-ידי בית-המשפט ואף לזהותו של המומחה, שיהיה מקובל עליהם. אם אין הם מסכימים לכך ובוחרים בדרך הארוכה והקשה, יש לאפשר להם להמציא חוות-דעת מטעמם אם ימצאו לנכון לעשות כן. ראוי שחוות-דעת אלה תועמדנה לרשות המומחה שמינה בית-המשפט בטרם ייתן את חוות-דעתו..." (ראה גם: א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), בעמ' 471 (להלן: "גורן").

9. מינוי מומחה מטעם בית-המשפט עשוי לייעל את הדיון, לחסוך את הצורך בחקירת המומחים מטעם בעלי הדין או לתרום לגיבוש פשרה. המינוי אף עשוי לתרום להבנת הסוגיה שבמומחיות ולהקל על ההכרעה במחלוקת (גורן, עמ' 471).

10. על-פי האמור לעיל, קיימת סמכות לבית-המשפט למנות מומחה מטעמו בכל עת, אם ראה צורך בכך. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת במקרה דנן הינה, אם הקיר התומך נבנה על-ידי דקל בצורה לקויה אם לאו. בענייננו, הצדדים הגישו חוות-דעת, שהלכה למעשה הינן חוות דעת נוגדות, שכן בעוד שמחוות-דעת אינג' אילני עולה, שהקיר הינו תקין, יציב, ואין שום בעיה קונסטרקטיבית, הרי שמחוו"ד אינג' ג'רבי עולה, בין היתר, שמצבו של הקיר מסוכן, וכי הוא צפוי להתהפך, הביצוע של הקיר רשלני ולא מקצועי וכיוצ"ב. המדובר בממצאים ומסקנות מקצועיות, אשר אינם בידיעתו של בית-המשפט.