פס"ד הדוחה תביעה לביצוע בדיקת אבהות

לפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו, התובע (להלן: "האב הנטען/י. ") הוא אביה של הקטינה ש. , ילידת 18.2.2014 (להלן: "ש. /הקטינה"), וזאת הואיל ובין התובע לנתבעת 1 (להלן: "האם") התנהל קשר במשך כעשור במהלכו נולדה הקטינה אשר נרשמה בתעודת הזהות כביתו של הנתבע 3 (להלן: "י.ח. ") (נתבע זה הצטרף במהלך ההליך לבקשתו ובאישור בית המשפט).

טענות התובע בתמצית:

לדבריו האם קיימה עימו קשר במקביל לקשר שקיימה עם י.ח. , עימו הביאה לעולם חמישה ילדים. האם הרתה מהתובע אשר סייע במהלך ההיריון ובמהלך גידולה של הקטינה עד אשר פגשה האם בבעלה הנוכחי (להלן: "צ. "), עימו נישאה בשנת 2023, אז ניתקה את הקשר בין התובע לקטינה.

במהלך השנים התגוררה הקטינה עם י.ח. והאם, אך הקפיד לשמור על קשר הדוק עם הקטינה, נפגש עימה מידי יום, אירח את הקטינה בחגים, ערך אירועים משותפים עימה ועם האם, סידר לקטינה חדר בביתו עם כלל הנדרש בעבורה.

בדצמבר 2022 גילה שהאם עתידה להינשא וכי נפתח הליך ברשויות הרווחה בעניינה של הקטינה בשל אי מסוגלותה של האם לטפל בה ולכן בסופו של דבר גמלה בליבו ההחלטה לפנות בתובענה שלפניי.

י. ביקש לדחות המלצות הגורמים המקצועיים כפי שיפורטו מטה, שכן לדבריו ניתן לבצע הבדיקה תוך דאגה למצבה הריגשי של הקטינה, וזאת מתוך החשיבות לכך שהקטינה צריכה לדעת זהות אביה, שכן כיום מצבה מבולבל, ויש בו כדי לגרום לה נזק.

טענותיו של י.ח.  בתמצית:

טען כי האם מתעלמת מטובתה ועושה בה שימוש לסחיטת כספים, כאשר תחילה סבר שאין לבצע הבדיקה על מנת למנוע מהקטינה נזק, אך כיום סבור שיש וחייב לבצע הבדיקה, בטענה כי האם נהגה כלפיו וכלפי ילדיהם המשותפים באלימות פיזית, נפשית וכלכלית, ניהלה מערכות יחסים מקבילות, והכל כאשר י. מעורב בחיי הקטינה. טענות רבות הופנו כלפי התנהגות האם לי.ח. ובכלל. באשר לקטינה טען כי בסבירות גבוהה התובע הוא אביה, הגם שי.ח. משלם עבור מזונותיה, והואיל וכיום רואה בצ. דמות אב, יש לוודא המידע האמיתי.

י.ח. העיד בפני בית המשפט כי אינו מקיים זמני שהות עם הקטינה הרשומה כביתו, כן אין לו כל עניין לקיים זמנים שכאלו והעיד שבמשך שנים היה התובע חלק מחיי הקטינה, היו נפגשים בשבתות, התובע היה רוכש לקטינה דברים.

טענות האם בתמצית:

הקטינה מכירה את התובע כסבה, ואינה מזהה אותו כאביה, "הקטינה יודעת כי אביה הוא י.ח. שגידל אותה מיום שנולדה ועד היום כמו את שאר אחיה וקוראת לו אבא". הקטינה פגשה בי. רק בנוכחותה בלבד ומעולם לא לבדה, כאשר אינה מכחישה שניהלה עימו קשר במשך כ-7 שנים, אך מהרגע בו נישאה לצ. , לא המשיכה מפגשים עימו.

האם מבקשת לדחות את התובענה הואיל והדבר אינו תואם את טובתה של הקטינה כאשר כיום היא מטופלת עם בעיות רגשיות מורכבות ואין להוסיף טלטלה בחייה.

האם ביקשה לאמץ את המלצות העו"ס ומומחים, על מנת לאפשר לקטינה לייצב את מצבה הריגשי ועל מנת שתתחזק על מנת לאפשר לה להתמודד עם סוגיית האבהות.

המלצת הגורמים המקצועיים בתמצית:

ביום 09.08.23 הוגש תסקיר, שם פורט הקשרים המשפחתיים בין בעלי הדין וצוין שי.ח. מבקש אף הוא לבצע את הבדיקה, על מנת לשלול אבהותו. כן נכתב, כי "ס. נוטה לומר כי י. הוא אביה של ש. , אם כי לעיתים טענה כי ייתכן שי.ח. הוא אביה של ש. ". צויין כי ש. מדברת על י.ח. כעל אביה ולדבריה כלל אינה מכירה אדם בשם י. , דבר שמנוגד לתיאורים של האב הנטען ושל האם וכן לדברי המחנכת של ש. אשר סיפרה כי י. היה מגיע לבית הספר של הקטינה ומלווה אותה להסעות וכן מגיע לאסיפות הורים של הקטינה. עוד נכתב שהאם אף ביקשה מהמחנכת להוסיף את י. בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית והייתה אף מגיעה עימו לכניסת בית הספר.

בתסקיר הציגה דברי י. העומד על התובענה "כי אם הוא לא האבא, יתבע את ס. על כל הכספים שהוציאה ממנו עבור הילדה ואם הוא האבא, לא יסכים שהיא תמשיך לגדול עם ס. בשל ריבוי הגברים בחייה של האם... י. ידרוש שש. תצא לפנימייה או לחילופין ייקח אותה אליו ויביא מטפלת 24/7...כאשר תהיה אצלו יספר לה הכל על אמא שלה. היא צריכה לדעת מי זו אימא שלה".

העו"ס תארה את סרובה של האם לבצע הבדיקה, "בשביל ש. אבא שלה זה י.ח. ... גידל אותה ולא ישן בלילות בשבילה... י. מבקש את בדיקת האבהות רק על מנת להתנקם בה על זה שעזבה אותו". לטענתה של האם, "ש. עברה שינויים רבים ולא רוצה להעמיס עליה עוד... לטענת ס. לאחרונה שיתפה את ש. כי י. פנה לבית המשפט על מנת לבדוק אם הוא אבא שלה. ש. ענתה לאם שאינה מוכנה לשמוע על י. , שנמאס לה, ובא לה למות שהיא שומעת על י. ". י.ח. שיתף את העו"ס כי י. היה כמו בן בית אצלם במשך כשמונה שנים, היה מטייל עם הקטינה ועם האם ולפעמים י.ח. היה מצטרף אליהם, ולדבריו לא ידע שי. יטען שהקטינה היא ביתו.

י.ח. ציין כי הוא חושב שהבדיקה לא תהיה טובה עבור ש. ובנוגע אליו ככל ויימצא שהוא לא האב, "אני גידלתי אותה ואני אקבל אותה. אם היא תמשיך לקרוא לי אבא לא תהיה לי ברירה. היא מכירה אותי כאבא שלה".

ש. סיפרה לעו"ס כי איננה מכירה אדם בשם י. ואולי ראתה אותו פעם אחת ולאחר מכן סיפרה שכאשר אמה הייתה עובדת אצלו נהגה להגיע אליו אחה"צ מבית הספר אך לא נהגה לדבר עימו או לשהות בחברתו לבד.

סופו של דבר, המליצה העו"ס להפנות את הקטינה לטיפול פסיכולוגי רגשי ולהגיש תסקיר משלים לאחר 8 חודשים כאשר יש לאפשר לקטינה שהות לעבד את המורכבות והשינויים בחייה. לאחר מכן ניתן יהיה לאמוד את הכוחות האישיים ביחס לבדיקת האבהות. לטענת העו"ס הקטינה מושפעת מהמסרים המתקבלים מאמה, ונוכח הכעסים שבין התובע לאם, והמניע של האב הנטען אין לאפשר קיומה של בדיקת רקמות בשלב זה.

עדכונים שוטפים הוגשו על ידי העו"ס לס"ד, בנוגע להליך הטיפולי של הקטינה והזמן הנדרש להמשך בניית הקשר, כאשר הקטינה מונעת כל שיחה בנוגע לסוגיית "האב" וניכר כי קיימות הגנות בכל הנוגע לנושא זה, כאשר ש. אינה מעוניינת לדבר ואינה מזכירה, גם לא בהיסח הדעת, שום דמות אבהית אחרת. בנובמבר 24 דווח שלשיטתה של המטפלת, הקטינה זקוקה לעוד מספר חודשים בהליך הטיפולי קודם שניתן יהיה ליתן המלצות.

הוגש תסקיר נוסף במרץ 2025, לאחר שיחה עם כלל הגורמים הנוגעים לדבר, ממנו נלמד על התקדמות במצבה של הקטינה ומצבה בלימודים השתפר, הקטינה מקובלת חברתית ובמצב רוח חיובי. באשר לטיפול שהחל באפריל 2024 דווח כי בין הקטינה לבעלה הנוכחי של האם, צ. , נרקם קשר מיוחד והיא בחרה בו כדמות אב וכל נסיון לבחון סוגיה זו נתקל בסירוב ונתפס כפגיעה ביציבות שלה ובביטחון שלה ולכן יש המלצה להמנע מכל פעולה או ברור שיפגע בקטינה.

העו"ס תארה שגם נסיון לשוחח עמה על י.ח. , שבו ראתה דמות אב תחילה, לא עלה יפה והקטינה ביקשה להמנע מכך וכך גם הניסיון לשוחח על י. .

העו"ס תארה יחסים קרובים בין הקטינה לצ. , כאשר האם הוסיפה ותארה את החוויות השליליות עמן נאלצה הקטינה להתמודד, לאורך השנים.

בניגוד לתסקיר הקודם, הוצגה עמדה שונה של י.ח. , המבקש להצטרף לבקשה לבצע הבדיקה.

סופו של יום העו"ס לס"ד ממליצה לדחות הבקשה ולשוב ולדון בה בעוד מספר שנים, שכן סבורה שהקטינה נמצאת במצב רגשי ירוד.

נוכח עמדות הצדדים מונתה אפוטרופוס לדין על מנת שתביא את קולה של הקטינה ועדכון הוגש ביום 8.06.25 ממנה עולה כי מתנגדת לביצוע הבדיקה בשלב זה בחייה של הקטינה, המצויה במצב רגשי שלא יאפשר לה להתמודד עם תוצאות הבדיקה, כאשר היא רואה בצ. דמות אב יציבה, ונוכח המורכבות המשפחתית הקיימת בלאו הכי. האפוטרופוס סיפרה כי במפגש עם הקטינה, עשתה כל שניתן על מנת לחמוק משאלות בעניינו של התובע, כאשר שיתפה באלימות שספגה מי.ח. .

לדבריה התובע שיתף אותה כי כל עוד האם הייתה עימו בקשר לא הרגיש צורך לערוך הבדיקה אך לאחר שהתחתנה וניתקה קשר עימו מבקש לעשות כן על מנת לדאוג להוציא הקטינה ממשמורת האם, הואיל ואינה כשירה לגדל ילדים.

לדברי האפוטרופוס הבדיקה תגרור את הקטינה למאבקים משפטיים שיכולים להזיק לה, תוך הרחקתה מאחיה, כאשר מניעיו של התובע אינם כשרים ואינם מחפשים את טובתה של הקטינה.

ב"כ היועמ"ש 

ביקש לדחות הבקשה ולאפשר שהות לטיפול בקטינה, במהלכו ניתן יהיה לאמוד חוסנה על מנת לברר המשך ברור סוגיית האבהות. כן ביקש לתמוך בהמלצות הגורמים המקצועיים ולהמתין למצער למשך שנה, אז ניתן יהיה לערוך בחינה נוספת, מהטעם שעסקינן במקרה חריג לכלל המעדיף את גילוי האמת, עת הקטינה עלולה להיפגע "הקרקע תשמט תחת רגליה שרק עכשיו היא מתחילה בצעדיה הראשונים על קרקע, מקווים, יציבה" והכל כאשר "הקטינה סירבה.. לעסוק בסוגיה, זה לכשעצמו לא מאפשר לאנשי המקצוע שאומרים שהיא בהליך טיפולי וכמה זמן זה ייקח, לא בכדי אמרו שההליך הטיפול רק החל, .. רק עכשיו היא בעצם נמצאת על איזה קרקע יציבה שמאפשרת לגורמי הטיפול להתחיל ולפעול. מטפלים בה "באמונה" וגם גורמי הרווחה".

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לעתירה לביצוע בדיקה גנטית לבירור אבהות, מוסדרת בסעיף 28א לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 (להלן: "החוק") אשר קובע כך:

"לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק זה – בדיקה) אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה (בפרק זה – בית המשפט), ובהתאם להוראות פרק זה."

החלטה אם להורות על בדיקה גנטית לקביעת אבהות מחייבת איזון עדין בין שיקולים נוגדים שונים, ובהם טובת הקטינה וזכויותיה, זכויותיהם של יתר הצדדים, אינטרס גילוי האמת ואינטרסים חברתיים אחרים, כאשר ההחלטה בענין זה נתונה לשיקול-דעת בית המשפט לענייני משפחה (ראו: (בג"צ 10533/04איל ויס נ' שר הפנים, [פורסם בנבו (28.06.11). על המבקש לבצע בדיקת אבהות להוכיח כי הצורך בבדיקה זו גובר, בנסיבות העניין, על פגיעה שעלולה להיגרם, כתוצאה מהבדיקה, כאשר עקרון טובת הקטין מנחה, הגם שלא נקבע מפורשות בדין (ראו: תמ"ש (נצ') 7530/08י' (קטין) נ' פלוני(פורסם בנבו, מיום 19.5.2011) מפי כבוד השופט סארי ג'יוסי).

כידוע טובת הקטין היא עקרון על אשר על בית המשפט לשקול – כל אימת שמתנהל הליך הקשור בקטין, לרבות בהליכי אבהות, קרי טרם קבלת החלטה בעניינו של קטין ישקול בית המשפט את טובתו של הקטין ובכלל כך את האינטרסים של הקטין, זכויותיו, צרכיו ורצונותיו בהתחשב בגילו ובכישוריו המתפתחים, לרבות זכותו של קטין לברר את זהות הורהו כזכות יסוד החשובה להתפתחותו האישית של הקטין (ראו: ע"א 7155/96‏ ‏פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה[פורסם בנבו]). אלא שהגם שמדובר בזכות יסוד, הרי שכאמור, בדיקת אבהות תיעשה רק מקום שטובת הקטין גוברת.

כפי שאפרט להלן, התובע לא הצליח להוכיח כי טובתה של הקטינה מחייבת עריכת הבדיקה ולמצער לא הוכיח כי הצורך בביצוע הבדיקה גובר על הפגיעה שתיגרם כתוצאה מהבדיקה.

העו"ס לס"ד נתבקשה להבהיר מדוע לדידה נכון יותר להמתין להתייצבותה הרגשית של הקטינה, קןדפ לעריכת הבדיקה, הואיל והסבירות היא שיהיה בהליך לערער את עולמה ושוב לשלבה בהליך טיפולי על מנת לייצב מצבה הריגשי, ועל כך השיבה: "ש. גדלה עם י.ח. וקראה לו אבא לאורך השנים ולי לא ברור מה היא יודעת על י. והוא היה חלק מנוף חייה והיה בן זוג של אמא שלה וש. התלוותה הרבה מאוד לנתבעת 1 שהיא הלכה לי. . לדעתי בתוך כל הכאוס הזה שי.ח. שהיא קוראת לו אבא וקראה לו בעבר ויש דמות שמלווה אותה לאורך השנים, והגיע צ. לחיים שלה וזה הבעל הנוכחי של הנתבעת 1, ..כנראה שזו דמות שמיטיבה איתה והיא בחרה בו כאבא. .. לפני שנתיים היא היתה כעוסה והיום היא מספרת ואומרת על צ. שהוא הדבר הכי טוב שקרה לה...". כן הוסיפה שהיות וי. אינו מבקש בטובתה של הקטינה אין מקום להעתר לבקשה "..הייתי חושבת על ההמלצה שלי רק אם זה היה אמיתי כי לאחר מס' פגישות עם התובע האמירות שלו נוראיות. זה שניים שלא מסתדרים ויש כעס אחד כלפי השני ולי. בעיקר. ..אם הייתי חווה שמדובר באבא שהולך להטיב איתה בעתיד הייתי ממליצה אחרת."

התובע העיד כי הוא מבקש אך את טובתה של הקטינה בלבד והוסיף "..אי אפשר שהילדה תלך לגבר אחר ותראה מה אמא עושה וזה לא חינוך ויש לי עד פה בחוץ והוא יכול להעיד כמה היא היתה באה אליו אחרי שהיא היתה אצלי בבית והבחור בחוץ... הילדה צריכה את החינוך המתאים לה. אני לא אמרתי שהיא תעבור אלי. אני רוצה לדעת איפה אני נמצא... אני רוצה לדעת שהילדה מקבלת את החינוך הנכון ושאני אהיה איתה בקשר והיא לא נותנת לי לראות אותה. אני חושב רק לטובת הילדה. ..אני רוצה לדעת איפה הילדה ואיך היא מקבלת חינוך ומה היא מקבלת ומה חסר לה ומה לא חסר לה וזה מה שאני דואג ואני רואה את התמונה שלה בבית ויורדים לי דמעות בלבד.".

בית המשפט סבר שייתכן והתובע זקוק לסיוע וליווי ובעניין זה השיב "אני לא צריך טיפול הנתבעת 1 צריכה טיפול. הילדה לא צריכה טיפולים. על מה?".

נוכח מורכבות המקרה, הנובעת מהעובדה שהאם אינה מבטלת האפשרות שבסבירות גבוהה כי התובע הוא אביה של הקטינה ; הקטינה, למשך תקופה שהתה עם התובע הגם שלא הכירה בו כאב ; הקטינה עברה מספר סוגי משפחות, עת רשומה כביתו של י.ח. , אך מכירה בצ. כאביה ; הקטינה שולבה בהליך טיפולי ומצבה השתפר ; העובדה שגם האב הרשום מבקש ללקיים הבדיקה על מנת לשלול אבהותו ; ההשלכות האפשריות ככל והבדיקה תמצא חיובית – הורתי על קיומה של וועדה מקצועית לבחינת הסוגיה, תוך מתן מענה למספר תהיות שעלו, כפי החלטתי מיום 03.07.25.

ממצאי הוועדה הוגשו ביום 30.11.25, וזאת לאחר שנשמעו כלל הצדדים והתקיימה התייעצות מקצועית עם פסיכולוגית, עו"ס מחוזית, פסיכותרפיסטית שטיפלה בקטינה ועוד גורמים מקצועיים, שבתומה נקבע כי חברי הוועדה היו תמימי דעים כי על הקטינה לדעת את האמת אם כי רוב חברי הוועדה סברו שלא מטובתה של הקטינה לערוך את הבדיקה בעת הזו, בשל מצבה הרגשי ומאחר ומערכת היחסים בין התובע לאם עלולה לערער את שלוותה, רווחתה, שלומה ובטחונה. בנוסף הואיל והקטינה מסרבת בתוקף לעסוק בסוגיה זו אין לכפות זאת עליה בשלב זה בחייה.

עוד הוסיפה וציינה הוועדה כי אין לקטינה כלים, בשלב זה, להתמודד עם תוצאות הבדיקה, כאשר המניעים של התובע אינם מתוך ראיית טובתה. עוד צוין כי מטרת ההמתנה היא לבנות ולבסס היכולת הרגשית של הקטינה ולאפשר לה מרחב טיפולי מוגן, בייחוד ככל וימצא כי התובע הוא אביה, שאז הקונפליקט יתעצם ויעורר כאוס בחיי הקטינה.

כידוע וכפי שציינה הפסיקה – כאשר עסקינן בטובתם של קטינים, ניצב בית המשפט בפני קושי מיוחד באשר מדובר "בהכרעה המפנה פניה אל העתיד, אל הבלתי נודע, ואשר מבקשת את בית המשפט לקבוע היכן ייטב לקטין" (בע"מ 27/06פלוני נ' פלוני, פס' 13 [נבו] (1.5.2006) "מיומנויות 'נבואיות' מעין אלה אינן ממיומנויותיו הטבעיות של בית המשפט אשר מכריע בדרך כלל בסכסוכים שבמוקדם אירועים שבעבר" (שם). על רקע קושי זה הדגישה פסיקת בית משפט העליון במספר רב של פסקי דין, כי שומה על בית המשפט כי תעמוד לנגד עיניו חוות דעתם של מומחים לדבר, באשר "הן ההופכות את 'טובת הילד' ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי" (בע"מ 27/06, פס' 15).

עוד נקבע כי לא די לעמוד על קבלתה של חוות דעת, אלא יש להעניק לה משקל ניכר, ואף לאמץ חוות הדעת, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה (בע"מ 9358/04פלונית נ' פלוני, פס' 10 [נבו] (2.5.2005)). מובהר כי בית המשפט אינו 'חותמת גומי' ואין בית המשפט רשאי לפטור עצמו מהפעלת שיקול דעת עצמאי בגיבוש הכרעתו אך בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת חוות-דעת המומחים, בית המשפט ייטה לאמץ ממצאיה.

בדיון מיום 4.12.25 טען בא כוחו של י. : "לשאלת בימ"ש מה ייתן לו לדעת היום את סוגיית האבהות, אני משיב שלא שהוא רוצה משמורת על הקטינה זה לא רלוונטי, הוא רוצה לדעת קודם כל אם הוא אבא או לא האבא של הילדה. הוא לשיטתו הילדה במצבה אצל האמא, הוא יכול לתת לה יותר, להיות מעורב בחייה. הוא רוצה להיות מעורב בחייה של הקטינה."

י. העיד, כי המקום בו נמצא הקטינה אינו הולם "זאת אמא לא במקום, החינוך שלה לא חינוך, אדון י.ח. יודע מה המפה הגדול שלה בבית, הקללות והחינוך לא חינוך, ואני מפחד על הילדה. הנה היא עם י.ח. ואיתי והיה עוד אחד שקוראים לו מ'.". לשאלה מדוע השתהה בהגשת התובענה והשיב: ".. הילדה הייתה אצלי, אני לקחתי אותה לעורך דין ורשמתי את שני הבתים שלי, על שם הילדה, אני רוצה עתיד טוב לילדה. ..אחרי שיתברר שאני אביה, אני מבקש לדאוג לה כמה אפשר, לתת את שני הבתים על שמה, אפילו שהילדים שלי הגדולים לא יקבלו אלא היא תקבל.

היא תקבל את החינוך הטוב. אני אדע שהילדה בסדר, שלא עם כל גבר וגבר. שיהיה לילדה חינוך טוב ויהיה לה טוב.אני חושב שבמשך הזמן לראות אולי אני באמת אקח ממנה את הילדה. גם אם זה רק במהלך השבוע. לא מזמן נתתי לה כסף לילדה, היא אמרה שהיא צריכה כסף למחשב לילדה כי הוא נשבר לה."

י. לא הצליח לשכנע ולהציג השיקולים בעד עריכת הבדיקה וכיצד טובתה של הקטינה מחייבת בדיקה זו, כאשר גם לא נתן הסברים מניחים את הדעת לשיהוי של שנים בהגשת התובענה. על פניו כל עוד הקטינה היתה בסוג של תקשורת עימו, אף אם לא החשיבה אותו כאביה, התנהלו הדברים ללא צורך בהכרה רשמית, קרי לא ברור כיצד במהלך אותם שנים, לא נדרש הברור בראי טובת הקטינה, כפי גרסתו.

השיהוי הרב אף אינו מתיישב עם טענתו כי האם מסוכנת לקטינה ואין לאפשר לה לגדלה ולחנכה. התובע הכיר את האם, את אופייה הנטען על ידו ואף כי התגוררה עם י.ח. בזמן הקשר עימו, ולכן לא מתיישבת עמדתו כיום, עם התנהלותו לאורך השנים.

לאמור יש להוסיף את עמדתו של האב הרשום, י.ח. , אשר העיד כי טובת הקטינה אינה בראש מעייניו ואינה הבסיס לבקשתו "אני רוצה לדעת מי האבא אז אדע שאמחק את הילדה מתעודת הזהות שלי וזה ירד לי אבן מהלב. היא לא הילדה שלי, כי אני יודעת שלא קיימתי אתה יחסים." וזאת כאשר בתחילת ההליך סבר שאין זה מטובתה, הגם שידע אופי טענות האב הנטען. אציין כי במקביל י.ח. הגיש תובענה כספית כנגד האם, והאם הגישה תובענה למזונות בעניינם של שישה, בהם הקטינה ואין לשלול את האפשרות שתוצאה חיובית של הבדיקה תסייע בהליכים התלויים ועומדים, בכל הנוגע לנקודת מבטו של י.ח. .

גם מדברים אלו לא עולה כי י.ח. מבקש לראות את הקטינה לצרכיה ומבקש להטיב עימה, וזאת אל מול הנזק לגביו טוענים כל הגורמים המקצועיים.

באותו הדיון האפוטרופוס לדין ביקשה להדגיש את מצבה הרגיש של הקטינה, הגם התנהלות המבוגרים בחייה "אבל אנו צריכים לבודד את הרגשות שמתעוררים אצנו כתוצאה מהתנהלות הצדדים מהסיבות שכל אחד טוען מה שהוא טוען עכשיו או תוך כדי שיחה יכול לטעון את ההיפך. אנחנו פה כדי לנסות להיות אחראים ולעשות מה שטוב לה.".

מכלל המובא לעיל לא מצאתי נימוקים אשר יצדיקו סטייה מהמלצות המומחים. ההיפך. מצאתי כאלו אשר יש בהן לאמץ המלצות אלו ואף לחזקן, לעת הזו. טובת הקטינה אינה שיקול תאורטי אלא מגלמת מכלול השיקולים הספציפיים של המקרה הכוללים שמירת בריאותה הגופנית והנפשית, סיפוק צרכיה הנפשיים, הגופניים והחומריים ולצד זה את זכותה לדעת את זהותה ומוצאה.

אמנם הפסיקה מכירה בזכותו של כל קטין לדעת מיהו אביו מולידו, כחלק מזכותו לכבוד ולידיעת מוצאו וזהותו, אך כמפורט לעיל, הגם המסגרות המשפחתיות השונות שעברה הקטינה, היא אינה מוכנה ואינה מבקשת לדעת זהותו של אביה מולידה ומבקשת להתקיים בעולם בו צ. מספק את צרכיה כדמות אב יציבה ובטוחה. הקטינה לא מוכנה רגשית ונפשית להתמודד עם תוצאה שתערער עולמה זה.

לא הוכח כי תוצאות הבדיקה יובילו לשיפור הקשר בין הקטינה לאב הנטען, הגם רצונו לכך, נוכח עמדתה העיקשת לא להתפנות רגשית לסוגיה זו ונוכח חוסר יכולתה לעשות כן, כיום. עוד יש להוסיף כי ברור שככל ותתקבל תוצאה חיובית, קרי שהתובע הוא אביה של הקטינה, יחלו הליכים משפטיים ומאבקים סביב הקטינה אשר ספק באם יהיה בהם כדי להשפיע חיובית על קשר זה וחיזוקו וזאת בשלב הנוכחי בחיי הקטינה.

לא עלתה כל טענה כי יש צורך בבדיקה זו על מנת לקיים וודאות רפואית וכלכלית, כאשר אף ניתן להיווכח ששנים רבות לא ביקשו הצדדים לספק וודאות זו.

לכך יש להוסיף שלא הוכח כי ככל והקטינה לא תדע זהותו האמתית של אביה מולידה, יגרום הדבר לנזק רגשי ונפשי וישפיע על התפתחותה. ההיפך נלמד, שככל והדבר יתברר אז סיכויי הפגיעה בקטינה, גבוהים. הקטינה מכירה בצ. כאביה לכל דבר ועניין, הגם שתחילה אף הכירה בי.ח. , וביצוע בדיקה שעלולה לשלול אבהות זו, עלול לגרום נזק נפשי קשה, לערער את יציבות חייה ולפגוע בגיבוש זהותה. נדמה כי בעניינינו הצורך של האב הנטען לברר את אבהותו, הוא אינטרס שלו בלבד, שאינו קשור לטובת הקטינה.

סוף דבר הבקשה לערוך בדיקת אבהות בשלב זה של חייה של הקטינה, נדחית.

הקטינה תמשיך להשתלב בהליך טיפולי, על מנת לאפשר התכנותה של הבדיקה, וככל והליך זה הופסק יש לשלבה מחדש ולדווח על כך לבית המשפט בתוך 60 ימים. יש לוודא כי הקטינה תמשיך ותפקוד הליך טיפולי וככל וכזה יופסק מכל סיבה שהיא, יהיה לדווח לתיק, למתן הוראות.

ככל והתובע יעמוד על בקשתו ניתן לשוב ולבחון את מצבה של הקטינה בעוד 12 חודשים לכל הפחות.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.

התיק ייסגר.

ת"מ בעוד 3 חודשים, בתיק הסגור.

מתירה פרסום פסק הדין ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, י"ד טבת תשפ"ו, 03 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.