פס"ד בתביעה לבירור קשרי משפחה בהתאם לחוק מידע גנטי

 1. עניינו של פסק דין זה הכרעה בתביעה לבירור קשרי משפחה בהתאם לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 (להלן: "חוק מידע גנטי").

2. התובע והנתבעת 2 הם נוצרים אשר נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים ביום XXXX ב-XXXX ובחודש XXXX עלו לישראל. יחסי הצדדים עלו על שרטון ונישואיהם הותרו בהסכמה ביום 12.3.24 (ר' תה"ן 34246-02-24). מקשר הנישואין נולדו לנתבעת 2 ולתובע 3 ילדים, ביחס לאחד מהם, XXXXX (להלן: "הקטין") כיום כבן 11 וחצי שנים, הוגשה התביעה שלפני בטענה שקיים חשש שהתובע, שהוא האב הרשום, אינו אביו הביולוגי.

3. על פי גרסת התובע, בתקופה בה נקלטה הנתבעת 2 להיריון עם הקטין, התובע עבד מחוץ לבית והיה חוזר לביתו אחת לחודש ולעיתים אחת לחצי שנה. לדבריו, מעולם לא היה לו חשש שהקטין אינו בנו, עד שהנתבעת 2 הטיחה בפניו שהקטין אינו בנו הביולוגי, מאז מקנן בו החשש ולא מניח את דעתו, על כן הוא עותר לבירור אבהותו בהעדר הסכמה מצד הנתבעת 2.

4. בכתב ההגנה טענה הנתבעת 2, שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ללא כל התחשבות בקטין, בגילו ומצבו שעה שזה עתה עלה לארץ וחווה קשיי התאקלמות, וזאת אף בניגוד להצהרותיו של התובע בפני מוסדות ורשויות לפיהן הקטין הוא בנו והכל במסגרת תהליך קביעת זכאותם לעלייה, לרבות קבלת כספים עבור התא המשפחתי כולל הקטין.

5. הנתבעת 2 הוסיפה וטענה שהצדדים המתינו שנים רבות עד לקבלת זכאותם לעלייה, כל אותן שנים חיו כתא משפחתי אחד, כאשר התובע מעולם לא טען שהקטין אינו בנו, כך שהעיתוי מלמד על מטרה שלא לשאת במזונות. לעמדת הנתבעת 2 התביעה הינה תולדה של יחסיהם אשר עלו על שרטון והיא הכחישה טענת התובע לפיו היא הטיחה בו שהקטין אינו בנו. על פי גרסתה, הקטין אינו מכיר אב אחר ואין מקום לזעזע אותו ולטעת בו ספקות מיותרים, בשים לב לגילו ונוכח המציאות החדשה אליה הוא מסתגל. בנסיבות אלה היא מתנגדת לבירור האבהות וטוענת שהקטין בנו של התובע.

6. ביום 6.12.23 הוגשה עמדת הנתבע 1, הממונה על קשרי משפחה (להלן: "הממונה"). לעמדת הממונה, מאחר והסעד המבוקש הוא בענייני סטאטוס, סעד שיחול כלפי כולי עלמא, אין להסתפק בראיות פחותות מבדיקה גנטית המהווה ראיה מדעית, אובייקטיבית ומכרעת בשאלת האבהות. עוד טענה הממונה, כי עמדה זו נכונה ביתר שאת מקום בו מדובר בבקשה להסרת שם אב רשום, שיש בה כדי להשפיע על טובת הקטין. הממונה הפנה לחזקה שהאב הרשום הינו האב זאת לאור האמור בסעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965 הקובע כי פריט רישום זה מהווה ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום, לפיכך כל מחיקה או שינוי שם אב, אפילו קיימת הסכמה בין הצדדים, יעשה רק על סמך בדיקה גנטית ולא על בסיס ראיות פחותות ממנה.

7. לצד האמור, הפנתה הממונה לסעיף 28ד לחוק מידע גנטי הקובע שעל בית המשפט לבחון במקרים כגון זה קיומו של חשש לפגיעה בקטין כתוצאה מהבדיקה ו/או את האפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתצמצם או תמנע את הפגיעה בקטין. לאור האמור עתרה הממונה על עריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין אשר יבחן טובת הקטין בעריכת הבדיקה וכן יתאר את המערכת המשפחתית ואת הקשרים המשפחתיים בין כלל בני המשפחה, לרבות בין הקטין ואחיו לבין התובע.

8. ביום 13.12.23 ניתנה על ידי הוראה לעריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין בשאלת טובת הקטין בבירור האבהות. בנוסף הוריתי על מינוי אפו' לדין לקטין מטעם הלשכה לסיוע משפטי והגשת עמדה בעניין הסעד המבוקש מתוך ראייה של טובת הקטין.

9. עמדת האפ' לדין עו"ד XXXXX – ביום 17.1.24 הוגשה עמדת האפ' לדין, עוד בטרם הוגש תסקיר לתיק. האפ' לדין נפגש עם ההורים והקטין וציין שחשיפת הקטין לספקות ביחס לאבהות, עלולה לנפץ את האמון של הקטין בדמות האב הנחשבת לבטוחה ביותר בחייו ולערער את היציבות של עולמו.  למרות שקיימת חשיבות בבירור שאלת האבהות, שלדברי האפ' לדין מוטלת בספק במקרה זה לאור דברי האם בפניו שיתכן שהתובע אינו אביו של הקטין, לעמדת האפ' לדין יש לפעול בזהירות תוך שקילת האינטרסים וההשלכות, כאשר בראשם טובת הקטין ואלה מובילים למסקנה שאין מקום לפגוע ביציבות בחיי הקטין, לה הוא זקוק להמשך התפתחותו התקינה.

10. האפ' לדין ציין כי במקרה זה אין חשש לממזרות אולם, חרף זכותו של התובע לבירור האבהות באמצעות הבדיקה, זכות זו נחותה לעומת טובת הקטין והחשש מפני פגיעה בנפשו, בנסיבות בהן עולה הצורך בשמירה על היציבות בחיי הקטין. האפ' לדין הוסיף, כי אל מול זכותו של הקטין לדעת מיהו אביו והאינטרס של הקטין בוודאות ביחס לזהות הגנטית של הוריו משיקולי בריאות, הרי שלא תצמח לקטין תועלת מבירור האבהות. אם ימצא שהתובע אינו אביו, לא ניתן יהיה לברר זהות האב הביולוגי שעה שהוריית הקטין הייתה בXXXXX ומעמדו החברתי עלול להיפגע מעת שיישאר ללא אב רשום. בנוסף נטען שזכויות רכושיות של הקטין עלולות להישלל וקיים גם חשש לפגיעה בקשר בינו לבין אחיו.

11. המסקנה אליה הגיע האפ' לדין היא שאין לבצע את הבדיקה הגנטית וכי הותרת המצב על כנו תשרת את טובת הקטין, נוכח המציאות הקיימת בה הקטין רואה בתובע כאביו וידיעה זו היא חלק מזהותו. האפ' לדין הוסיף שתוצאה ולפיה התובע אינו אביו של הקטין, תפגע ביציבות המשפחתית ותגרום נזק ממשי לעולמו הרגשי והנפשי, בפרט נוכח מציאות חייו הנוכחית. האפ' לדין הדגיש כי למרות שהתובע הצהיר שהוא ישמור על קשר עם הקטין גם אם ימצא שהוא אינו אביו, לא נמצאת כל תועלת, ולו בעיתוי הנוכחי, בבירור האבהות. נהפוך הוא, מעמדו של הקטין עלול להיפגע מנקודת מבט פנים משפחתית וחברתית, אשר יותיר אותו בספק גדול ככל וימצא שהתובע אינו אביו.

12. עמדת שירותי הרווחה – ביום 16.4.24 הוגש לתיק תסקיר מהאגף לשירותים חברתיים בעירית XXXX מאת העו"ס לסדרי דין הגב' XXXX (להלן: "התסקיר", להלן: "העו"ס", לפי העניין). במפגש בין העו"ס לבין הנתבעת 2 שיתפה הנתבעת 2 שהיא נאנסה לפני שהרתה עם הקטין וכשהתברר לה שהיא בהריון, היא שיתפה בכך את התובע, אשר מצידו הבטיח לה שהדבר יישאר ביניהם ושהילד שייוולד יהיה ילדו לכל דבר ועניין.

13. על אף הגילוי בדבר מעשה האונס, התרשמה העו"ס כי בנסיבות העניין, מאחר ומדובר בקטין בן זקונים למשפחה שעלתה לארץ לפני זמן לא רב, קטין המתקשה להסתגל למצב הנוכחי, לעלייה לארץ, לפרידת הוריו, קטין החווה קשיים חברתיים תרבותיים ואי יציבות בקשר עם אביו, הרי שחקר האמת ביחס לאבהותו של התובע עלולה לתלוש את הקטין מהשורשים הידועים והמוכרים וליצור טלטלה בחייו. כן הוסיפה העו"ס וציינה שקיים חשש לפגיעה בקשר בין האחים שכן ספקות התובע מופנים רק ביחס לקטין.

לפיכך, סבורה העו"ס שטובת הקטין ומצבו הרגשי והנפשי אשר עומדים לנגד עיניה, מטים את הכף לעבר דחיית הבקשה לעריכת הבדיקה הגנטית והותרת המצב על כנו על מנת שלא לשמוט את הקרקע מתחת רגליו של הקטין.

14. עמדת ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה – לאור המורכבות שעלתה בתיק זה והחשש לפגיעה בטובת הקטין ככל ותבוצע הבדיקה לבירור האבהות, הועבר ההליך מטיפולה של הממונה לטיפול ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה והוא צורף כצד להליך. ב"כ היועמ"ש הפנה לסעיף 28ד לחוק מידע גנטי תוך שצוין שכתב התביעה אינו מראה צורך ממשי הקשור בטובת הקטין העולה על הפגיעה שעלולה להיגרם לו כתוצאה מהבדיקה והמחיקה האפשרית של שם האב הרשום. בנסיבות אלו נטען שטובת הקטין בהותרת המצב על כנו ואין מקום להמשיך בבירור ההליך לרבות בדרך של ביצוע הבדיקה הגנטית.

15. התובע הודיע לתיק כי למרות עמדת כלל הגורמים כנגד בירור האבהות, הוא עומד על טענותיו. לדבריו לא ידע על האונס והוא נחשף לדברים רק מתסקיר העו"ס. לטענתו מדובר בסיפור כיסוי אשר הומצא על ידי הנתבעת 2 בכדי להסתיר בגידתה בו. לדבריו לאחר העלייה לארץ, כאשר הנתבעת 2 הטיחה בפניו שהקטין אינו בנו היא גם סיפרה לו שהיא יודעת את זהות האיש עימו קיימה יחסים באותה תקופה (ר' תגובות התובע מיום 22.7.24 ומיום 12.5.24).

16. להשלמת התמונה יצוין שהליך זה התברר במאוחד עם תביעה נוספת שהגיש התובע בעניין בתם הקטינה של הצדדים, שהיתה אז כבת XXX שנים לקביעה ולפיה הקטינה תגדל בביתו ובחזקתו (ר' תלה"מ 46783-08-24). בתביעה זו ניתן פסק דין ביום 13.10.24 ולפיו הקטינה תגדל עם אביה, לצד מתן הוראות לקיום מפגשים בינה לבין הנתבעת 2 והקטין במרכז קשר, אחת לשבוע. התסקיר שהוגש בהליך בעניינה של הקטינה, תסקיר מיום 8.10.24 שאף הוא נערך על ידי העו"ס, היה מאוחר לתסקיר בעניין בירור האבהות, משכך הוא שפך אור נוסף על המורכבות המשפחתית וטובת הקטין בבירור האבהות ואתייחס אליו בהמשך.

17. ביום 13.10.24 התקיים דיון במעמד הצדדים, האפ' לדין והעו"ס לסדרי דין. בדיון חזרו הצדדים על עיקרי עמדתם והשיבו לטענות שעלו, הכל כמפורט בפרוטוקול הדיון, מבלי לעמוד על חקירות או הבאת ראיות נוספות. מאחר והתובע לא קיבל המלצתי בעניין דחיית הסעד המבוקש, נדרשתי להכריע בתביעה על סמך החומר שלפני.

דיון והכרעה

18. סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 קובע כי "הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2". פרטי ההורות נמנים על אותם פרטים שרישומם במרשם מהווה ראייה לכאורה לאמיתותם, משהם ניתנים לבחינה אובייקטיבית באמצעים מוכרים (ראה בג"ץ 6483/05 מוחמד קעדאן נ' משרד הפנים מיום 9.8.10 - פורסם בנבו).

19. סעיף 28ד לחוק מידע גנטי קובע תנאים בגדרם יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה לאחר ששוכנע שיש בעריכתה "...צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה". כן נקבע באותו סעיף שעל בית המשפט להתחשב בשיקולים הבאים: "(1) קיומו של חשש לפגיעה בקטין, באדם שמונה לו אפוטרופוס או בפסול הדין, לרבות לפי דין דתי, כתוצאה מהבדיקה;(2) אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה כך שהפגיעה בזכויות הקטין, האדם שמונה לו אפוטרופוס או פסול הדין, תצומצם או תימנע."

20. בעת ההכרעה בתביעה לשלילת אבהות אב רשום, העיקרון העומד לנגד בית המשפט הינו עיקרון "טובת הילד" (ר' בג"צ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד נד (1) 460). על התובע מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר הצורך הממשי בעריכת הבדיקה ועליו להראות שהצורך מצדיק את עריכתה למרות הנזק העלול להיגרם בשל תוצאותיה. עמד על כך בית המשפט גם בעמ"ש (ת"א) 8007-01-14 פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו ביום 24.1.16) בו ניתנה התייחסות לאפשרות של מחיקת אב רשום ושם נקבע כך:"הנחת היסוד כי בנסיבות שכאלו עלולה להיגרם פגיעה בקטין וכי על כן "נטל ההוכחה" לקיום הבדיקה חרף אותו חשש לנזק ולפגיעה, נופל לפתחו של מבקש עריכת הבדיקה, וכשגם אז על בית המשפט להיות משוכנע בדבר הצורך בעריכת הבדיקה למרות הפגיעה. ודוק, לכאורה לא מדובר במאזן הסתברויות אלא מעבר לכך".

21. בעמ"ש (חיפה) 29328-06-14 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו ביום 15.12.13) נקבע שקבלת תביעה לשלילת אבהות אב רשום, כשאין צורך ממשי הגובר על טובת הקטין, עלולה להפוך לכלי זמין יתר על המידה ושלא לצורך ולהקים חשש לניצולו לרעה בסכסוכים בין בני זוג.   את התיבה "...פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה", יש לפרש אפוא באופן רחב, כנגזרת לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט בעת שהוא דן בטובתו של קטין, פרשנות שתכלול פגיעה אפשרית מעצם עריכת הבדיקה וחשיפת הקטין לספקות בדבר קשרי המשפחה, אף ללא קשר לתוצאות שיתקבלו בבדיקה הגנטית, ככל וזו תיערך.

22. כאשר מדובר בבדיקה לבירור אבהות כשקיים אב רשום לקטין, שאלת "הצורך בביצוע הבדיקה", כרוכה בקביעה שהונחה תשתית ראייתית מספקת לקיומו של אותו "ספק" ביחס לנכונות קשרי המשפחה. בעמ"ש (חיפה) 29328-06-14 הנ"ל, התייחס בית המשפט לאמת מידה של "חשש קרוב", לעניין אי קיומם של קשרי משפחה: "בנסיבות אלה לכאורה, החשש כי הקטינה א' אינה בתו של המערער, הוא חשש שאינו קרוב, ובוודאי שלא עולה כדי צורך ממשי הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם לקטינה זו כתוצאה מהבדיקה." עוצמת "החשש" כאשר עריכת הבדיקה עלולה להביא למחיקת שם אב רשום, צריכה להיות בהלימה לנטל המוטל על המבקש לשכנע את בית המשפט בדבר הצורך הממשי בעריכת הבדיקה, שהוא מעבר למאזן ההסתברויות (ר' עמ"ש (ת"א) 8007-01-14 הנ"ל). מדובר באמת מידה גבוהה יותר מאשר "סיכוי סביר", כפי שנקבע בסעיף 28ו לחוק מידע גנטי, ביחס למקרה בו אין אב רשום, לפיו בטרם יורה בית המשפט על עריכת בדיקה עליו להשתכנע "...כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים;".

23. ומן הכלל אל הפרט. הליך זה הוגש לדברי התובע נוכח הספק הממשי שמקנן בליבו ולפיו הקטין אינו בנו. לאור דברי הנתבעת 2 בפני העו"ס, לפיהם היא נאנסה לפני ההיריון עם הקטין ואף בדבריה לאפ' לדין, בפניו ציינה שיתכן שהתובע אינו אביו של הקטין, אני מוצאת שהתובע ביסס תשתית ראייתית מספקת לספק בדבר אבהותו ביחס לקטין.

24. למרות שהנתבעת 2 טענה בפני העו"ס כי יש "סיכוי קלוש..." כלשונה, שהתובע אינו אביו הביולוגי של הקטין, מעצם העובדה שלדבריה היא שיתפה את התובע בסמוך לאחר הוריית הקטין באונס שעברה והסכמתם לשמור את נסיבות הוריית הקטין בסוד, הרי שהספק בדבר אבהותו של התובע ביחס לקטין קיים אף בעיניה. "ספק" התובע נתמך גם בטענתו, שלא נסתרה על ידי הנתבעת 2, לפיה בXXXXXX הוא נעדר תקופות ממושכות מביתו, לרבות עובר להוריית הקטין.

אלא שבכך אין די ועל התובע להראות שהצורך מצדיק את עריכתה של הבדיקה למרות הנזק העלול להיגרם כתוצאה מהבדיקה. בנטל זה התובע לא עמד.

25. מדובר בקטין, כיום כבן 11 וחצי שנים, בן זקונים, למשפחה שעלתה לישראל מXXXXX לפני כשנתיים בלבד. כמתואר בתסקיר, משיחה עם העו"ס עלה שהקטין חווה קשיי התאקלמות בארץ ואף נוכח פרידת ההורים, שהתרחשה זמן קצר לאחר העלייה. הקטין ביטא צער וכאב בפני העו"ס על כך שאביו אינו מתגורר עימם והוא אינו פוגש בו. למרות שהקטין ציין שיש לו חברים בבית הספר ובמרכז קליטה, בפועל קשריו החברתיים מועטים. בתסקיר הובא דיווח המחנכת ממנו עלתה דאגה למצבו הרגשי של הקטין, צוין שהקטין נוהג להשתמש באלימות, מסרב לאכול ולרוב עצוב וכועס, לכן הוא מקבל מענה טיפולי ממורה דובר XXXXX.

26. כפי שעולה מעמדת האפ' לדין, הקשר בין הקטין לתובע הינו טוב והתובע שימש דמות אב עבורו ועבור שני אחיו וכאמור אין מדובר בקטין פעוט, אלא בנער בעל מודעת והבנה, שכיום הוא כבן 11 וחצי שנים, כך שעצם העלאת הספקות בדבר נכונות קשרי האבהות בפניו והפניה לבדיקה, עלולה לערער את עולמו. מסקנה דומה עלתה גם מהתסקיר. העו"ס עמדה על חוסר הוודאות והחשש המקנן בליבו של התובע, אולם ציינה שאין בכך כדי להצדיק את הסיכון הכרוך בביצוע הבדיקה. העו"ס הפנתה לפגיעה הברורה מאליה בקטין ככל ותישלל האבהות, הפגיעה במעמדו האישי של הקטין, פגיעה בזהותו וייחוסו המשפחתי, והכל בשים לב למצבו הרגשי, בין היתר בשל נסיבות חייו, קשיי הסתגלות שהוא חווה ופרידת הוריו.

27. האפ' לדין אף הצביע על כך שביצוע הבדיקה עלול לערער את האמונה והביטחון של הקטין בעולם המבוגרים ובמעגלים המשפחתיים הכי קרובים לליבו. אוסיף על דברים אלה שמדובר בשבר שעלול להתהוות בינו לבין התובע, אבל לא רק. ביצוע הבדיקה עלול אף לפגוע בקשר בינו לבין הנתבעת 2 ואף להשפיע על קשריו של הקטין מול אחיו, כאשר הדברים רק מקבלים משנה תוקף נוכח החשש שהוריית הקטין באה כתוצאה מנסיבות טרגיות וקשות של מעשה אינוס.

28. יש להדגיש שלפני קטין שאינו מודע לעננה מעל נסיבות ההוריה וביצוע הבדיקה עלול לחשוף אותו לכך בעיתוי בו אין בידו משאבי נפש להתמודדות הכרוכה בגילוי זה, היה ויתממש. בעניין זה אפנה לפסק הדין בתמ"ש (נצרת) 1705-10-12 פלוני נ' פלונית, מיום 8.11.16 (פורסם בנבו), אשר דן בנזקים העלולים להיגרם לקטין שזהות אביו מוטלת בספק: "27. במקום אחר דנה הפסיקה בנזקים הרגשיים, נפשיים והתפתחותיים הרבים העלולים להתרגש על קטין שאבהותו מוטלת בספק (ראו תמ"ש _ת")א 76760/01 ס.נ. נ' כ. (ש.') א. [פורסם בנבו] (05/09/2004) ; תמ"ש (ת"א) 87471/00 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו]. השופט ג' גוטזגן, מביא בהחלטתו הנ"ל מאמרים ומחקרים לגבי ההשלכות של דמות האב והעדרו על ההתפתחות השכלית והחברתית של הילד, על אחוזי הנשירה מבית-הספר, על התאבדויות ילדים, על שימוש בסמים, על בריחת ילדים מן הבית ועל היותם הומלסים בבגרותם, על הבריאות הגופנית של הקטין, על המבנה המשפחתי שלו בבגרותו, על שיעורי הפשיעה וכיו"ב ואין לי אלא לצטט הדברים מפסק דינו החשוב:... 28.לאור דברים אלה נקבע בפסיקה לעיל, כי על בית-המשפט לעשות את כל הנדרש על מנת לחסוך מהקטין את הסיכונים והנזקים הנ"ל, שהסבירות להתקיימותם בכך שאביו לא יהיה קיים בעולמו - עולים על כל חשש מנזק אחר (לרבות ממזרות). שכן, כל בר דעת מבין אלו נזקים נגרמים לחברה שבה גדלים ילדים העלולים להתאבד, לברוח מהבית, לבצע אונס, להיפלט מבית-הספר, להשתמש בסמים, להיכלא בגין עבריינות וכד' (אמנם תוצאת פסק דינו של כב' השופט גוטזגן נהפכה בערעור והיא הייתה יפה טרם כניסת חוק מידע גנטי לתוקפו, ברם הטעמים שהובאו בפסק דינו רלבנטיים אף לענייננו)."

29. במענה לחשש שביטאו האפ' לדין והעו"ס לפגיעה בכשרות הקטין, יצויין כי לא נשמעה טענה בכתבי טענות הממונה וב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה לחשש לממזרות. אילו היה עולה חשש כאמור, על רקע הטענה כי מדובר במשפחה שהם בתהליך שיבה ליהדות, הרי שהיה מקום לפעול לפי הוראת סעיף 28ה לחוק מידע גנטי.

30. הנזקים לקטין, עליהם הצביעו כל הגורמים, לא נסתרו על ידי התובע. כפי שטענה ב"כ היועמ"ש בדיון לפני, כאשר יש התנגשות בין חקר האמת אל מול הפגיעה שעלולה להיגרם לקטין - ואין צורך ממשי מלבד בירור האמת שעומד על הפרק, טובת הקטין גוברת. כעולה מלשון חוק מידע גנטי, השיקול בדבר חקר האמת אליו הפנה התובע בטיעוניו לפני, אינו בבחינת חזות הכל והוא נסוג מפני הפגיעה בטובת הקטין, בהיעדר קיומו של צורך ממשי בבירור האבהות (ר' גם תמ"ש (חיפה) 60265-06-14 ל' א' נ' ט' ה' מ' מיום 22.8.16 – פורסם בנבו).

31. עם כל ההבנה למצבו הקשה של התובע והחשש המקנן בליבו, חשש בדבר אי קיומם של קשרי משפחה, בנסיבות בהן שיתפה הנתבעת 2 על האונס שעברה טרם הוריית הקטין, הרי שאין בו כדי לגבור על טובת הקטין באי ביצוע הבדיקה. דווקא הנסיבות הקשות והמורכבות שהתהוו בתיק זה, נוכח גילוי הפגיעה הקשה בנתבעת 2, מחדדות באופן מובהק כי בהתנגשות החזיתית שבין האינטרסים והצרכים של התובע אל מול הצורך לשמור על שלום נפשו של הקטין, טובת הקטין גוברת.

אפנה בהקשר זה לתמ"ש 60265-06-14 (חי) ל' א' נ' ט' ה' מ' (פורסם בנבו ביום 22.8.16) בו נקבע כי: "26.טרם סיום אציין, כי לא מן הנמנע להסיק, כי לו היה התובע מגיש את תביעתו בסמוך ללידת הקטין, משטרם נוצרה התקשרות בינו לבין הקטין והשפעתו על הקטין היתה פחותה, היה בית המשפט מגיע לתוצאה אחרת. לא נעלמו מעיניי בית המשפט שיקולי האב ורצונו להסיר את סימן השאלה סביב אבהותו. חוסר הוודאות האופף את חייו בסוגיית אבהותו לקטין ורצונו להגיע לחקר אמת עובדתית אחת הינם שיקולים לגיטימיים וזכות בסיסית. אולם זכות זו אינה דרה לבדה במכלול השיקולים כי אם לצד זכויות נוספות בראשן עומדת טובת הקטין. בחלוף עשור בו חווה הקטין את התובע כאביו, טובתו של הקטין הספציפי, ל' א', מובילה את בית המשפט לדחות את התביעה, תוך העדפת שלומו והתפתחותו הרגשית של הקטין והתמקדות בעולמו הפנימי ותפיסתו את התובע כאביו". 

32. לטענת התובע, הנתבעת 2 הטיחה בפניו שאינו אביו של הקטין, רק לאחר שעלו ארצה ונוכח הפירוד. לעומת זאת הנתבעת 2 טענה כי שיתפה את התובע כי נאנסה כאשר המעשה ארע וכי הם הסכימו יחדיו לשמור על כך בסוד וכן על כך שהתובע יכיר בקטין כבנו. התובע בחר שלא לחקור את הנתבעת 2, כך שלא הוכחה לפני טענתו כי נודע לו על הספק ביחס לאבהותו רק לאחר עליית המשפחה לישראל ועובר לפירוד בין הצדדים. יחד עם זאת, נוכח המסקנה כי בירור האבהות נוגד טובת הקטין במקרה זה, השיהוי הנזקף כלפי התובע שגידל את הקטין כבנו משך שנים, כנימוק שעומד בפני עצמו לדחיית הבקשה לבירור האבהות, אינו דרוש הכרעה.

33. לדברי התובע בדיון, הוא אינו נפגש עם הקטין ויש לו קושי לפגוש בו עד לאחר שתבוצע הבדיקה. עמדתו זו של התובע עומדת בניגוד לעמדה שהובאה על ידי התובע בכתב התביעה, שם טען כי אפילו יוודא שהוא אינו אבי הקטין, הוא ימשיך לקיים עימו קשר. כך גם טען התובע בפני העו"ס "...אני גידלתי אותו, גם אם יגידו לי שהוא לא הבן שלי, זה לא ישנה כלום" (ר' בעמ' 2 לתסקיר). יש להצר על שינוי העמדה שביטא התובע, עמדה הנוגדת טובת הקטין לקשר יציב ורציף עימו.

34. בתסקיר ציינה העו"ס כי מאחר וכיום התובע אינו פוגש בקטין, ככל ותבוצע הבדיקה ותישלל האבהות, התובע עלול להתנתק מהקטין לגמרי. עמדה זו התחדדה עוד יותר בתסקיר המאוחר שהוגש במסגרת תביעת התובע ביחס לבתם הקטינה של הצדדים. מתסקיר זה עלה כי 2 ילדיהם הנוספים של הצדדים, מתגוררים כיום עם האב, הקטינה כבת XXX שנים ועוד בן כבן XXXX. בירור האבהות יכול אפוא רק להעצים ולהחריף את הפגיעה בקשר בין האחים, שכבר עתה מתגוררים בנפרד.

35. החשש שהתובע ינתק קשר עם הקטין, מצב הקיים גם עתה, לא ישמש נימוק לביצוע בדיקה הפוגעת באופן ישיר ומידי בטובת הקטין. בעניין זה אני מוצאת להפנות לעמ"ש (ת"א) 8007-01-14 פלוני נ' אלמונית בו נקבע שלא ראוי להסכים עם תכתיבים כדוגמת אלה שמציב התובע בעניין קשריו עם הקטין, ככל ולא תבוצע הבדיקה, בזו הלשון: "גם במקרה דנן בחר המערער ל"איים" כי ימשיך את הנתק מול ילדיו אם לא תערך הבדיקה, ומאידך כי ינסה לחדש קשר זה אם הבדיקה תערך ויתברר כי אכן מדובר בילדיו. לא רק שאין מקום לקבל איום שכזה, וכפי שנקבע גם בפרשת פלוני, אלא שקשה להבין פשר עמדה שכזו מעת שמדובר בספקולציות וחששות שלא נתמכו במאומה, ובאופן שאב מוכן לנתק קשר עם ילדיו – לטענתו בגין חששות שמא אינם ילדיו וכשהוא מוכן להתעלם מפגיעה אפשרית בילדיו. למעלה מהנצרך נציין כי במסגרת "מאבק" בכל הקשור להסדרי ראיה, גם אם קיים נתק בין אב לילדיו וגם אם תולה האב את הנתק בהתנהלות ילדיו או האם, אין מקום לאחוז "בנשק" של ערעור שלומם הנפשי של הילדים בטענה כי על הילדים ו/או האם לבסס את אבהותו של אותו אב."

36. יש לציין כי בתסקיר המאוחר שהוגש במסגרת התובענה בעניין בתם הקטינה של הצדדים, הוצפו קשיים ביחס לתפקודה ההורי של הנתבעת 2, מצבה המורכב והיותה מוכרת למערכת בריאות הנפש. קיימת חשיבות אפוא שמעמדו של התובע כאב רשום של הקטין ישמר ובית המשפט תקווה שהתובע יחזור בו וישוב ויקיים קשר עם הקטין, תוך שימת טובתו לנגד עיניו. למצער וכפי שהיטיב לציין האפ' לדין בדיון (ר' בעמ' 6 החל משורה 1): "יכול להיות שבאמת האב לא יהיה בקשר עם הילד, יכול להיות שפספסנו את דמות האב בחיי הילד, אך עדיין נותרנו עם זהות אב ידועה ואב רשום ושאר האינטרסים שיש לילד, זה לא העת ולא השלב לבדוק את בירור האבהות,..".

37. בהינתן כל האמור, מקובלת עלי עמדת העו"ס, שנתמכה גם בעמדת האפ' לדין וב"כ היועמ"ש, בדבר הפגיעה הוודאית שתיגרם לקטין ככל ותבוצע הבדיקה וימצא חלילה שהתובע אינו אביו הביולוגי, תוצאה שתפגע בהתפתחותו הרגשית של הקטין, קל וחומר נוכח הקשיים הרגשיים שהוא חווה והטלטלות בחייו בשים לב לשינויים המהותיים בחייו נוכח העלייה ארצה ופרידת הוריו זמן קצר לאחר מכן. כפי שציינה ב"כ היועמ"ש, התובע לא הביא טעמים הנועצים בטובת הקטין המגלים צורך ממשי בביצוע הבדיקה, כך שאני מורה על דחיית התביעה.

38. בנסיבות המורכבות של תיק זה, אין מקום לחיוב בהוצאות.

39. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולשירותי הרווחה – ולאחר מכן תסגור את התיק.

40. פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות.

ניתן היום, ה' סיוון תשפ"ה, 01 יוני 2025, בהעדר הצדדים.   נוסח מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות ולאחר תיקוני הגהה.