פלונית ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה

המדובר בתביעה להכרזת הורות התובעים על הקטינה שנולדה ביום 18.2.25 בהליך פונדקאות בגיאורגיה כתוצאה מהפריית מטען גנטי של שני התובעים.

לאחר שהתקבלה חוות דעת מומחה לפיה סבירויות האבהות והאימהות הגנטית של התובעים על הקטינה גבוהות מ- 99.9% ניתן ביום 31.3.25 על יסוד הסכמת הצדדים פסק דין חלקי המצהיר שהתובע 2 (ולהלן: "התובע") הוא אבי הקטינה.

עניינו של פסק דין משלים זה הוא במחלוקת בין הצדדים האם נדרש מהתובעת 1 (ולהלן: "התובעת") לעתור בהליך נפרד (צו הורות או צו אימוץ) לצורך כינון יחסי ההורות שלה לקטינה או אם ניתן להצהיר גם על אימהותה על יסוד הבדיקה הגנטית במסגרת ההליך דכאן.

בדין הישראלי אין הסדרה של הליכי פונדקאות הנערכים בחו"ל ואין אף פסיקה מחייבת או מנחה בנדון. על רקע זה, ולאור שינוי בעמדת המדינה ביחס ללידות שהתרחשו מיום 1.4.24 ואילך הגיעה מאז הסוגיה האמורה, בנסיבות עובדתיות דומות, להכרעה במספר רב הליכים בערכאות הדיוניות בפני מותבים שונים. פרט למקרה אחד בו נתקבלה עמדת ב"כ היועמ"ש לפיה נדרש הליך נפרד לכינון האימהות [תמ"ש (ירושלים) 69083-01-24 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 22.9.2024)] בכל יתר המקרים התקבלה עמדת ההורים ונפסק שכמו על אבהות יש להצהיר גם על אימהות על יסוד הבדיקה הגנטית ושלא נדרש כל הליך נפרד נוסף לצו הורות או לצו אימוץ.

בפסק דין שניתן על ידי ביום 26.1.25 (שלא אך נסיבותיו העובדתיות דומות לענייננו אלא אף טיעוני הצדדים דומים) קבעתי שבמצב הקיים אף אני סבורה שניתן להצהיר על אימהות על יסוד הבדיקה הגנטית עת נותק הקשר המשפטי בין הפונדקאית לבין היילוד וכי לא נדרש כל הליך נוסף [תמ"ש 40078-05-24 פלוני ואח' נ' היועצת המשפטית לממשלה (פורסם בנבו, 26.1.25)]. להשלמת התמונה יצוין שעל פסק דין זה השיגה ב"כ היועמ"ש והליך הערעור עודנו תלוי ועומד.

ב"כ היועמ"ש השיגה גם על פסקי דין אחרים שניתנו על ידי הערכאות הדיוניות בהן נדחתה עמדתה. בפסק דין מיום 8.5.25 נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה כי לשם קביעת אימהות האם הגנטית על הקטין ניתן להסתפק בתוצאות הבדיקה הגנטית וליתן פסק דין הצהרתי וכי "אין סיבה של ממש להיעתר לדרישת המדינה להליך נוסף, ואפילו "מרוכך", לגבי האם הגנטית, כמבקרה דנן" [עמ"ש (חי') 34979-02-25 מדינת ישראל נ' האב (פורסם בנבו, 8.5.25) פסקה 48 לחוות דעתו של כבוד השופט שרעבי].

בפסק דין שניתן באותו היום על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע [עמ"ש (ב"ש) 22394-10-24 היועצת המשפטית לממשלה נ' ר.ו (פורסם בנבו, 8.5.25)] נדחתה עמדת ב"כ היועמ"ש לפיה יש לכונן אימהות באמצעות צו הורות פסיקתי או צו אימוץ ונקבע שמתווה של "צו הורות שיפוטי" אינו מתאים להסדרת הורות כשיש זיקה גנטית (סעיפים 27 ו- 30 לחוות דעתה של כבוד השופטת לוין), אך נדרש "הליך משפטי שהוא מעבר להצהרה "אוטומטית" על הורות מכח הבדיקה הגנטית" (סעיף 28) "שיהיה ממוקד בבחינה של תקינות והגינות הפונדקאות, ניתוק הקשר המשפטי עם הפונדקאית, וקביעת בלעדיות ההורות של האם המיועדת" (סעיף 30).

ודוק. עמדת המדינה לפיה נדרש הליך צו הורות פסיקתי או הליך אימוץ לצורך כינון אימהות נדחתה בשני פסקי הדין. בשני פסקי הדין ישנה תמימות דעים שיש להכיר באימהות מכח זיקה גנטית, והפער ביניהם נוגע אך לתנאים הנדרשים להכרה באימהות מכח הזיקה הגנטית. בעוד שבית המשפט המחוזי בחיפה קבע שניתן להסתפק בתצהיר האם הפונדקאית קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע שיש לבחון את הליך הפונדקאות ואת הסכמת הפונדקאית.

על פסקי דין אלו הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון, הדיון בהן אוחד וההליך עודנו תלוי ועומד.

פסקי הדין שיצאו מלפני בתי המשפט המחוזיים הם "הלכות מנחות" כלפי הערכאות הדיוניות אף אם אינן חלוטות [סעיף 20א לחוק יסוד: השפיטה; בג"צ 653/83 מב"ע מוציאים לאור נ' סגן נציב מס הכנסה, פ"ד לט (3), 29], אך גם ביניהם מחלוקת.

ביישום הפסיקה המנחה צעדו הערכאות הדיוניות למעשה בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי בחיפה ופסקו אימהות על יסוד הבדיקה הגנטית מבלי להידרש להליך נוסף [תמ"ש (ת"א) 79206-01-25 פלונים נ' משרד המשפטים (פורסם בנבו, 9.9.25); תמ"ש (באר שבע) 44144-11-24 נ.ב. נ' היועצת המשפטית לממשלה (פורסם בנבו, 20.8.25); תמ"ש (באר שבע) 57336-01-25 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה (פורסם בנבו, 16.7.25); תמ"ש (נצרת) 13717-12-23 מ.פ. נ' היועצת המשפטית לממשלה (פורסם בנבו, 30.7.25); תמ"ש (ת"א) 2424-10-24 פלונית נ' היועצת המשפטית לממשלה (פורסם בנבו, 12.6.25)].

בענייננו הסכימו הצדדים ביום 18.6.25 שהתובענה תוכרע על יסוד החומר המצוי בתיק. ברם, רק ביום 9.9.25 צירפו התובעים את תצהיר האם הפונדקאית מיום 28.2.25 בו ויתרה על זכויותיה כלפי הקטינה, (נספח 2), וכן את תעודת לידה שהונפקה לקטינה על ידי משרד הפנים הגיאורגי ביום 13.3.25 בה נרשמו התובעים כהוריה (נספח 1).

בהחלטה מיום 21.8.25 נקבע שלאחר המצאת המסמכים האמורים תידרש ב"כ היועמ"ש לבחנם ולהודיע "אם לסברתה קיימת אינדיקציות לאי תקינות הליך הפונדקאות או חסר הגינות כלפי האם הפונדקאית, ואם כן – מהן, ומהו הבירור הנדרש לטעמה". חרף חלוף המועד שנקצב בהחלטה מיום 16.9.25 לא הגישה ב"כ היועמ"ש תגובה, אלא עתרה ביום 19.10.25 בבקשה לעיכוב הכרעה בתובענה עד למתן פסק דין מאת בית המשפט העליון. במסגרת בקשה זו הדגישה ב"כ היועמ"ש שהמדובר "בסוגיה משפטית": "מאחר שהקטינה נהרתה ונולדה על ידי אם פונדקאית, יש צורך בהליך משפטי שינתק את הקשר המשפטי בינה לבין הקטינה ובמקביל ייצור את קשר האימהות המשפטי בין הקטינה לבין האם הגנטית" (סעיף 6). גם בבקשה זו לא טענה ב"כ היועמ"ש לקיומן של אינדיקציות לאי תקינות הליך הפונדקאות או העדר הגינות כלפי האם הפונדקאית.

בהעדר הסכמת התובעים, ולאור הדחיפות המובנת בהכרעה בדבר מעמדה של התובעת ורישום האימהות לא מצאתי לקבל את בקשת ב"כ היועמ"ש ולהמתין עם ההכרעה בתביעה עד לפסיקת הלכה ברורה ומחייבת מאת בית המשפט העליון. הדברים אמורים במיוחד לאור כך שהמתווה שמציעה ב"כ היועמ"ש לפיו נדרש הליך משפטי נוסף נפרד (של צו הורות פסיקתי או אימוץ) נדחה למעשה בהלכות המנחות, הן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע והן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה.

ביתר שאת אמורים הדברים משום שבין אם נפסע בדרך שהנחה אותנו בית המשפט המחוזי בחיפה ובין אם נפסע בדרך שהנחה אותנו בית המשפט המחוזי בבאר שבע נמצא שמתקיימים בענייננו התנאים להכרה באימהות התובעת מכח הזיקה הגנטית וללא צורך בהליך נפרד נוסף.

בהתאם להלכה המנחה שיצאה מלפני בית המשפט המחוזי בחיפה לא נדרש כל הליך נוסף ועל יסוד תוצאות הבדיקה הגנטית ותצהיר הויתור מאת האם הפונדקאית ניתן ליתן פסק דין הצהרתי לאמהות התובעת.

אף אם נבחן את נסיבות ענייננו בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהלכה המנחה שיצאה מלפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע נמצא שמתקיימים התנאים להכרה באימהות התובעת מכוח הזיקה הגנטית.

ב"כ היועמ"ש פירטה את הצורך בהליך נפרד שיינתק את קשר האימהות המשפטי בין הפונדקאית לבין היילוד. ברם, בענייננו דומה שהליך כזה אינו נדרש לאור העובדה שביום 28.2.25 חתמה הפונדקאית על תצהיר ניתוק הקשר בינה לבין הקטינה (נספח 2 להודעת התובעים מיום 9.9.25), על יסודו, בין היתר, הוסכם להצהיר על אבהות התובע.

גם החשש שקביעת אימהות על סמך הקשר הגנטי תביא לקיומם של שלושה הורים פוטנציאליים לילוד, אותו פירטה ב"כ היועמ"ש כטעם לצורך בהליך נפרד, לא מתעורר בענייננו. על פי הדין הגיאורגי לאם הפונדקאית אין זיקה ליילוד ולאחר לידתו ההורים המיועדים הם האפוטרופוסים הבלעדיים של היילוד [תמ"ש (ת"א) 21170-07-12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 3.2.13)]. ואכן, בתעודת הלידה שהונפקה לקטינה בגיאורגיה נרשמה התובעת כאם הקטינה (נספח 1 להודעת התובעים מיום 9.9.25).

בתגובת ב"כ היועמ"ש מיום 31.12.24 נטען לחשש ממשי "לניצול והתנהגות פוגענית כלפי האם הפונדקאית", ושהאם הפונדקאית, אזרחית קזחסטן, הובאה במיוחד לגאורגיה לצורך הליך הפונדקאות ולא ברור גם אם היא שולטת בשפה הרוסית (סעיפים 8-11) וכי הליך נפרד (לצו הורות פסיקתי או צו אימוץ) יאפשר בחינה מקיפה טרם מתן הצו על מנת להסיר את החששות האמורים. לתשובה מיום 2.2.25 צירפו התובעים את הסכם הפונדקאות בשפה הרוסית, והבהירו שתהליך הפונדקאות נעשה על פי דין, זכויות האם הפונדקאית נשמרו ובין היתר ניתנה לה הזכות לבחור אם להתגורר בביתה או בגאורגיה בתקופת ההיריון.

ניתן היה להסתפק ולומר שחזקה על ב"כ היועמ"ש שאם היו אינדיקציות לניצול האם הפונדקאית או לאי הגינות הליך הפונדקאות היא הייתה מתנגדת אף למתן פסק דין לאבהות בהתאם לתוצאות הבדיקה הגנטית, וכי הסכמתה למתן פסק דין לאבהות על יסוד הבדיקה הגנטית מלמדת כשלעצמה שגבי דידה לא נפל פגם בהליך הפונדקאות שנערך בגיאורגיה [ראו בעניין זה תמ"ש (ב"ש) 57336-01-25 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה (פורסם בנבו, 16.7.25), פסקאות 7 ו- 12].

יתרה מזאת, בהחלטות מיום 21.8.25 ומיום 16.9.25 נתבקשה ב"כ היועמ"ש לפרט במפורש אם לסברתה קיימות אינדיקציות לאי תקינות הליך הפונדקאות ואם נדרש בירור נוסף לצורך כך, ואם מכן מהו ומדוע לא ניתן לקיימו בהליך דכאן.

העדר תגובה בחלוף המועד שנקצב, וטענותיה בבקשה מיום 19.10.25, מלמדים בבירור שגם גבי דידה של ב"כ היועמ"ש החששות האמורים אינם מתעוררים למעשה בענייננו, ומכל מקום לא נטען שנדרש בירור נוסף לצורך אותה בחינה מקיפה של תקינות הליך הפונדקאות, ומהו. כך גם לא הוצג טעם משכנע מדוע לא ניתן לערוך את אותו בירור נוסף (אם היה נדרש) במסגרת אותה תובענה להצהרה על אבהות ועל אימהות (וכפי שנעשה למעשה עד ליום 1.4.24, אז שינתה ב"כ היועמ"ש את נהליה הפנימיים).

עת הוכחה זיקה גנטית של התובעת כלפי הקטינה ועת נותק הקשר המשפטי בין הפונדקאית לבין הקטינה ומשלא פורט שנדרש בירור כלשהו נוסף, מצאתי לקבל את עמדת התובעים ולקבוע את אימהות התובעת ביחס לקטינה על יסוד הזיקה הגנטית וללא צורך בהליך נוסף.

מעבר לאמור לא מצאתי להידרש ליתר טענות ב"כ היועמ"ש שפורטו בתגובתה מיום 31.12.24. טענות דומות פורטו ונדונו בכל אותם פסקי דין שנזכרו לעיל. די לקבוע שבעוד שלא הוצג לטעמי נימוק משכנע מדוע לא ניתן להצהיר גם על אימהות התובעת בגדרו של הליך זה, הוצגו נימוקים משכנעים מדוע יש לעשות כן. די להדגיש את החשש מפני הפגיעה בשוויון בין ההורים בקבלת עמדת ב"כ היועמ"ש ויצירת 'מעמדות' בין הורות מכח צו הצהרתי לאבהות על יסוד בדיקה גנטית לבין הורות מכח צו אימוץ או צו הורות פסיקתי שלא על יסוד הזיקה הגנטית ולאחר הליך משפטי נוסף [עמ"ש (ת"א) 47888-05-25 היועצת המשפטית לממשלה נ' ו.כ (פורסם בנבו, 29.12.25); עמ"ש (ת"א) 34119-06-22 היועצת המשפטית לממשלה נ' ה' ל' (פורסם בנבו, 7.1.24) פסקה 7; תמ"ש (ת"א) 21170-07-12 הנ"ל]. גם בהיבט הקטינה דומה שטובתה היא שהורות שני הוריה הביולוגיים תקבע באותה הדרך, ובמהרה.

מצאתי אפוא לקבל את התביעה ולהצהיר שהתובעת 1 היא אמה של הקטינה ילידת 18.2.25.

בהתחשב בסוגיה העקרונית ובהיקף ההתדיינות על יסוד החומר הכתוב אינני עושה צו להוצאות.

פסק הדין יומצא לצדדים ולמשרד הפנים.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ב טבת תשפ"ו, 11 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.