אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד הכרעה בשאלה מי מבין הצדדים הניצים יהיה זה "המוכן ומסוגל לקיים" את המשק

פס"ד הכרעה בשאלה מי מבין הצדדים הניצים יהיה זה "המוכן ומסוגל לקיים" את המשק

תאריך פרסום : 15/05/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
1498-05-13,40442-03-13
08/05/2017
בפני השופטת:
שפרה גליק

- נגד -
התובעת :
בתמ"ש 40442-03-13 והנתבעת בתמ"ש 1498-05-13: מ.ג.
עו"ד גד מינא
הנתבעים:
1. בתמ"ש 40442-03-13 והתובעים בתמ"ש 1498-05-13: א.ח.
2. א.ל.
3. צ.י.
4. ע.ח.

עו"ד רועי טיבי
פסק דין
 

 

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בשאלה מי מבין הצדדים הניצים יהיה זה "המוכן ומסוגל לקיים" את משק מס.. במושב .. (להלן: "המשק").

 

הרקע .

 

1.התובענה הראשונה (תמ"ש 40442-03-13) הוגשה ע"י התובעת, הגברת מ.ג, בה ביקשה הצהרה, כי היא מוכנה ומסוגלת לקיים את המשק, וכי על הזכויות במשק לעבור לידיה, בכפוף להתחייבותה לפצות את אחיה.

 

2.התובענה השנייה (תמ"ש 1498-05-13) הוגשה ע"י אחיה של התובעת, מר א.ח גברת א.ל גברת צ.י, ומר ע.ח נגד גברת מ.ג (וגם נגד מי שכיהן אז כמנהל עיזבונה הזמני של אמם המנוחה של הצדדים, עו"ד אילון מגיד).

בתביעתם, ביקשו האחים להצהיר, כי המשק אינו מהווה חלק מעיזבון המנוחה, הגברת ח.ח ז"ל, וכי התובע 1 – מר א.ח הוא זה אשר מוכן ומסוגל לקיים את המשק, ולכן יש להעביר את הזכויות במשק לידיו.

 

3.התרעתי כבר לא אחת, כי הצדדים חוזרים ושבים לפתחו של בית המשפט חדשות לבקרים, במערכת רשומים 10 תיקים (!) קשורים שלהם.

הכרעתי כבר בתביעתה של גב' מ.ג לביטול צו קיום הצוואה של אביהם המנוח של הצדדים (ראה פסק דיני מיום 05.07.07 בת"ע 112100/07), וזאת משום "גילוי", כביכול, של צוואה מאוחרת.

הכרעתי בקיום הצוואה של אמם המנוחה של הצדדים (ראה פסק דיני מיום 25.10.12 בת"ע 49062-11-10 ובהתנגדות לצוואתה ת"ע 48596-11-10).

בהכרעתי קבעתי, כי יש תוקף לצוואת הצדדים של הוריהם המנוחים של הצדדים, המחלקת את רכושם באופן שווה בין חמשת ילדיהם – הם הצדדים הניצים בפני.

 

4.עוד הכרעתי בתובענות שונות של מנהל העיזבון, והכל כמפורט במערכת, אוסיף כי מכל אשר שמעתי מן הצדדים, למדתי כי במשך השנים ניהלו בני המשפחה הליכים מרובים ואפילו התקיימו הליכים בין המנוחים לבין עצמם, בין המנוחה לגברת מ.ג, ועוד ועוד הליכים שנשמעו לאורך השנים, גם בפני בתי משפט אחרים.

 

5.ההורים המנוחים של הצדדים החזיקו במשק, כחוכרים מאת מנהל מקרקעי ישראל, ועתה ניצים הצדדים ביניהם מי מהם יחזיק במשק זה, כזכור, ההורים המנוחים לא מינו בחייהם "בן ממשיך".

 

6.למען הנוחות, תיקרא גברת מ.ג "האחות", מר א.ח. ייקרא "האח", ויתר הצדדים ייקרא "אחים".

 

מבוא דיוני .

 

7.ביום 16.04.2015 ניתן על ידי פסק דין ארוך ומפורט בעניין זה. בפסק דיני קבעתי שאיני יכולה לקבוע מי יחזיק במשק, ונוכח רצונם המשותף של ההורים המנוחים, הוריתי על מכירת המשק כפנוי למרבה במחיר ובעל ההצעה הטובה ביותר מבחינת תנאיה, וכי תמורת המשק תחולק בשווה בין הצדדים. (להלן: "פסק הדין הראשון").

 

8.הצדדים לא היו שבעי רצון מפסק הדין הראשון, וערערו עליו. ערכאת הערעור נתנה ביום 12.09.2016 פסק דין, ובו נקבע כי תוצאות פסק הדין תתבטלנה והתיק יוחזר לשולחני, כדי להכריע מי מבין השניים הוא בבחינת "מוכן ומסוגל לקיים את המשק".

 

9.ועוד נקבע בערכאת הערעור, כי יינתן פסק דין חדש "..על בסיס האמור בראיות.. במסגרתו יכריע בשאלה מי מבין השניים עונה על התנאים של סעיף 19 (ג) (3) בבחינת הרע במיעוטו.

מובהר בזאת, כי כל שפסק הדין החדש יאמץ אל תוכו ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בפסק הדין נושא הערעור שלפנינו, ממצאים אלה יהיו נתונים לערעור על פסק הדין החדש ככל שיוגש..

על פי בקשת הצדדים והסכמתם, יכריע בית המשפט קמא, במסגרת פסק דינו החדש, גם בטענות הכספיות שעליו בפניו..".

 

10.בישיבת 19.02.2017 (בתמ"ש 40442-03-13) אמרו ב"כ הצדדים :

 

"אנחנו מסכימים שהסיכומים הקודמים ישמשו בסיס, ובסיכומים, תינתן רק תוספת/ השלמה, נוכח הדיון בבית המשפט המחוזי" (ראה עמוד 61 לפרוטוקול).

 

11.עתה, הוגשו הסיכומים, ולפיכך ניתן פסק דיני.

 

דיון .

 

12.על המשק חל ההסכם ה"דו צדדי" בין מנהל מקרקעי ישראל לבין האגודה השיתופית של המושב בו מצוי המשק. הצדדים הסכימו (בתיק נשוא פסק הדין הראשון), כי הזכויות במשק אינן אפוא חלק מעיזבון המנוחה. (ראה עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 11-15).

 

13.האחות צירפה למוצגיה את נספח ג' ל-ת/15 (תמ"ש 40442-03-13), ואליו צורף הסכם הנושא תאריך 04.07.07, ממנו אצטט את הסעיף הרלוונטי לענייננו :

 

"19.מבלי לגרוע מהאמור בחוזה זה, מוסכם בזה כי :

.

.

(ג) במקרה פטירתו של חבר האגודה, תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות השימוש במשק שבשימושו, המהווה נחלה.

למען הסר ספק, מוצהר ומוסכם בזה, כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד, שאינן חלק מעיזבונו, ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין.

 

.

.

(3) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק, באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק, יחליט בכך בית המשפט.

 

למען הסר ספק, מובהר בזה במפורש, כי בית המשפט יחליט רק בשאלה מי מבין הילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק וכי זכויותיו של המקבל תהיינה רק זכויות שימוש במשק כבר רשות."

 

14.כפי שקבעתי בפסק הדין הראשון, הפסיקה גרסה באורח עקבי, כי זכויות של בר רשות במשק שהוא אגודה שיתופית, כמו במשק בענייננו הן זכויות אישיות, ולפיכך אינן נכללות בעיזבונו של חבר האגודה, ואינן בנות הורשה.

ראה : ע"א 103/89 מזל אזולאי נ' פנינה אזולאי פ"ד מ"ח (1) 477.

 

15.בין היתר, וגם מטעם היות הזכויות במשק זכויות אישיות – חלות הוראות סעיף 19(ג)(3) להסכם המשבצת הדו צדדי, כאמור לעיל.

 

16.מכאן אפוא, שלאחר מות המנוחה, מבין חמשת ילדיה של המנוחה הביעו שנים את כוונתם להיות מי שיקיים את המשק : האחות מחד גיסא, והאח מאידך גיסא. למרבה הצער, ובלשון הוראות סעיף 19 (ג) (3) "אין הסכמה בין הילדים" – עלי לבחור אחד מביניהם.

 

בלשון האומרת "אין הסכמה בין הילדים" בלשון הסעיף היא התנסחות עדינה. "הילדים" (כולם עברו או נושקים את שנות השבעים לחייהם) ידועים בסכסוכים ארוכי השנים ביניהם. אמנם נראה, כי לאחרונה ארבעה מבין האחרים (הנתבעים בתמ"ש 40442-03-13 והתובעים בתמ"ש 1498-05-13) עשו ברית אחת (אולי נכון יותר להשתמש בביטוי "קואליציה") כנגד התובעת בתמ"ש 40442-03-13 היא הנתבעת בתמ"ש 1498-05-13), אולם אין זה מספיק "הסכמה בין הילדים" צריכה להיות בין כולם, שאחרת, ההכרעה תעבור לבית המשפט.

 

17.מבחני הפסיקה כוללים מבחנים מצטברים, הן של ההיבט הסובייקטיבי (מוכנות) והן של ההיבט האובייקטיבי (מסוגלות).

ראה בעניין זה תמ"ש (ת"א) 80170/96 אפרים גולדשטיין נ' אהרון גולדשטיין.

 

למעשה כעולה מפסק דין אחרון זה, אין משמעות היום, נוכח חידושי הטכנולוגיה ליכולת "להפעיל" את המשק.

 

העובדה שאין משמעות היום ל"יכולת" להמשיך ולהיות מי שיפעיל את המשק כיחידה חקלאית יצרנית, מצאה ביטוייה גם בפסק הדין של כבוד השופטת ורד ריקנטי רוסהר תמ"ש (טב) 34958-12-13 פלוני נ' פלונית ז"ל (24.05.16), בו נאמר בין היתר כך :

 

"הרציונל שהיה בבסיס הפרשנות הנדרשת לצדים המילים הללו בהקשרים אותם ציינתי, התייחסו אל המשק החקלאי כיחידה שאין לפצלה, ומתוך כוונה, שמי שיקבל את הזכויות "לקיים את המשק", ימשיך ויעבד את האדמה, כדי שמי שיקבל את הזכות יהיה מסוגל ".. לקחת על עצמו להמשיך הפעלת המשק כמשק חקלאי יצרני", אך כיום ".. עקב החיפוש הגואה אחר "איכות חיים" מחוץ לעיר – הפך הפוטנציאל הכלכלי – נדל"ני הגלום במשקים, למוקד התעניינות, וכל נושא הפוטנציאל החקלאי שבעבר שיחק תפקיד משמעותי בכל הנוגע למשקים, איבד ממעמדו. בנסיבות אלה, דומה כי השאיפה לשמר את המשקים כמשקים חקלאיים, והציפיה שבכל משק יימצא יורש המוכן ומסוגל לקיימו כמשק חקלאי, אין מציאותיות עוד, ונראה כי, יש צורך בהתאמת המצב המשפטי למציאות החיים הנוכחית... "

 

18.עיון במקבץ פסיקה באשר לשיקולים שהנחו את בתי המשפט (ובעיקר שופטי משפחה, שעיקר הפסיקות בתחום זה היא מנת חלקם), מראה כי היו כמה מבחנים בהם השתמשו בתי המשפט בהפעילם את שיקול דעתם כדי להחליט מי מבין "המתחרים" הוא המוכן ומסוגל לקיים את המשק, בין השיקולים :

 

18.1עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות, ניסיון בהפעלת המשק, הפעלת המשק לאחר פטירת ההורים, מגורים במשק, מניעת הזנחת המשק, המשכיות הפעלת המשק, תמ"ש (ת"א 80170/96 גולדשטיין נ' גולדשטיין (29.01.03) (פורסם במאגר "נבו").

 

 

18.2אומד דעתם של ההורים המנוחים :

 

ראו : ע"א 566/89 שטיין נ' סופר פ"ד מ"ז (4) 167, 170 ;

בע"מ (ת"א) 1195/04 א.ל נ' אלומיניום (28.04.92) (פורסם במאגר "נבו") ;

תמ"ש (טב) 30318-02-10 ג.י. נ' נ.י. (09.06.13) (פורסם במאגר "נבו") ;

תמ"ש (טב) 34958-12-13 פלוני נ' פלונית (24.05.16) (פורסם במאגר "נבו").

 

18.3השקעות כספיות של מי מהצדדים, ראו תמ"ש (י-ם) 7031/00 ד.א. נ' נ.י. (18.02.09) (פורסם במאגר "נבו").

 

18.4שיקולים כלליים על פי עובדות המקרה.

 

18.5שיקולי צדק ותום לב.

תמ"ש (טב) 34958-12-13 פלוני נ' פלונית ז"ל (24.05.16) (פורסם במאגר "נבו").

19.אגש אפוא לבדוק את התשתית הראייתית אשר הונחה לפני, דרך הפריזמה של מבחני הפסיקה בעניין זה.

 

20.השיקול בדבר אומד דעתם של ההורים המנוחים .

 

20.1אכן צודקים האחים בטענותיהם שבסיכומיהם, לעניין סעיף 19(ג)(4). סעיף זהה חל רק מקום שבצוואת ההורים המנוחים הם קבעו מי יהיה זה שיחזיק את המשק, אין זה המקרה בענייננו והסעיף לא חל.

 

20.2מאידך, כאשר הזכויות במשק אינן בנות הורשה כמו במקרה שלפנינו, ניתן להביאן בחשבון, במסגרת אחד השיקולים גם את אומד דעתם של ההורים המנוחים (ראה בעניין זה הפסיקה המצוטטת בסעיף 18.1 לעיל).

 

20.3אזכיר, כי בפסק הדין הראשון הזכרתי, כי דחיתי את תביעת האחות לקיים את צוואתו המאוחרת של אביה, (ראה פסק דיני בת"ע 112100/07 מיום 05.07.2009) וכך גם לימים כאשר נפטרה האם המנוחה, הגישה האחות התנגדות לקיום צוואתה המאוחרת האם המנוחה, קיבלתי את התנגדותה, ואישרתי את צוואתם ההדדית של ההורים המנוחים. ראה פסק דיני בת"ע 49062-11-10 ו-ת"ע 48596-11-10 מיום 25.10.12.

 

 

במסגרת פסק דין זה קבעתי בין היתר :

 

"..בחינת התשתית הראייתית מובילה אותי למסקנה, שכוונת המנוחים בצוואתם המשותפת וההדדית הייתה להוריש לילדיהם את רכושם בחלקים שווים ביניהם".

 

 

בשולי דברים אלה אוסיף, כי במהלך שמיעת מכלול הראיות למדתי, כי ההורים מלכתחילה רצו כי בנם הבכור ע.ח יקבל את המשק, ואולם משזה בחר להתיישב בארה"ב דווקא, ככל הנראה, סברו ההורים המנוחים שילדיהם יחלקו בזכויותיהם בשווה ביניהם.

 

20.4לעומת ההצהרות שלעיל, יכולה אני לומר שזכיתי והתרשמתי מ"כלי ראשון" מדברים שאמרה לי המנוחה. לאחר מכן, כך טענה האחות (ראה תצהיר עדותה הראשית סעיפים 38 ו-39) רצו הוריה בה כ"בת ממשיכה", אך חזרו בהם, ואז, כך טען האח בתצהירו, הם רצו בו, ואף הבטיחו לו מגורים במשק.

 

המנוחה אמרה לי בעדותה בפני, ביום 03.07.08 בעמוד 10 לפרוטוקול (שורות 10-15) כך :

 

"..ש.הצוואה ההדדית זה מה שאת רוצה ?

ת.כן, זה של הילדים.

ש.את לא שינית את הצוואה הזו ?

ת.לא.

ש.לא חתמת על צוואה אחרת ?

ת.לא."

 

המנוחה אף הוסיפה בעמוד 12 לפרוטוקול (שורות 8-9) "..אני אמרתי לבעלי – יש לי ילדים שווה בשווה, ולא רק אחד יקבל, יש לי חמישה ילדים ויקבלו שווה בשווה. "

 

אמת הדבר, המשק אינו חלק מעיזבון המנוחים או עזבון המנוחה, כך שלכאורה, אין הצוואה ההדדית מלמדת על הכוונה לחלק המשק בין הילדים. מאידך, אין

 

התייחסות אחרת למשק, לא בצוואה ולא בעדותה של המנוחה עצמה בפני, כך שבכל זאת, ניתן להקיש כי זה היה רצונם.

 

20.5כזכור, אומד דעתה זו של המנוחה הוביל אותי למסקנה שאין עלי "לבחור" מי מבין השניים "המתחרים" יקיים את המשק, אך כיוון שנקבע כי שיקול זה לא יכול לעמוד בפני עצמו, ואין בו כדי לגרום לבחירת מי מהמתחרים, אין בו כדי להשפיע על בחירתו של מי משני המתמודדים.

 

20.6נוכח הדברים שקבעתי לעיל, אין בידי לקבל את גישת האחים בסיכומיהם (מיום 20.03.2017) בסעיף 7, באשר לכך, שלכאורה המנוחה ייעדה את המשק לאח. הטיעונים הללו נדחו על ידי בפסק הדין הראשון, שם קבעתי בסעיף 38 לפסק הדין הראשון כך : (אני מאמצת הדברים גם לפסק דין זה)

 

"38.... בחנתי את טענתם של האחים בסיכומיהם (סעיף 38 לסיכומים) ולא מצאתי, כי טענתם העובדתית לפיה, אמם המנוחה של הצדדים רצתה שהאחות לא תקבל את זכויותיה במשק, כיוון שלא דיברה עם המנוחה שנים רבות לפני פטירתה, אין על כך עדות מפורשת, והדבר גם עומד בסתירה לרצון המפורש של המנוחה בצוואה ההדדית כפי שהבאתי לעיל בפסק דיני.

בהקשר זה אף אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת האחים כי אימם המנוחה רצתה שהאח יקבל הזכויות במשק. ולראיה : אחרי מות אביהם המנוח, העבירה המנוחה הזכויות במשק על שמה בלבד, ולא ציינת את האח כבן ממשיך, או הועידה את הכוונות המיוחסות לה, בכתב (ראה מוצג נ/1).."

 

20.7בחינת כל התשתית הראייתית שהונחה בפני, יכולה ללמד, שגם ההורים המנוחים נטו לשנות את דעתם מעת לעת.

מלכתחילה רצו את הבן הבכור הנתבע 4, אך משהסתבר להם שהוא לא ישוב למשק מארה"ב, פנו אל האחות, אשר החלה בהכנות ואף בתהליכי בנייה, כפי שפרטה בתצהירה, אולם אז, לטענתה, עקב לחצי אחיה, רצתה האם באח. (לפחות כך הצהיר הוא בתצהיר עדותו).

 

20.8כזכור, במשק בו יש הסכם "דו צדדי" אין בכלל סימון "בן ממשיך", אך נוכח שינוי דעות ההורים, ואף העובדה שנאלצתי (כפי שהוריתי לעיל) לבטל צוואה מאוחרת של האב המנוח, וצוואה של האם שחרגה מהצוואה ההדדית שלה ושל בעלה המנוחה, נראה ש"העוגן" היחיד בו ניתן להיאחז היא הצוואה המשותפת של ההורים, ודברי המנוחה בפני, כפי שפירטתי לעיל.

 

20.9סופו של שיקול זה – אין בו כדי ללמדני דבר היכול להשפיע על שיקולי...

 

21.השיקול בדבר עיסוק קודם בחקלאות וניסיון בהפעלת המשק והמשכיות הפעלת המשק .

 

21.1תקצר היריעה מלפרט עד כמה התייחסה הפסיקה האחרונה אל "שיקולי החקלאות" (המשכיות המשק) כאל שיקולים מופרכים, כבר כבוד השופט גייפמן קבע בשנת 1996 בפסק דינו, תמ"ש (ת"א) 80170/96 גולדשטיין נ' גולדשטיין (29.01.03) (פורסם במאגר "נבו") : "..באשר למבחן האובייקטיבי של מסוגלות לקיים את המשק, כיום עם חידושי הטכנולוגיה המודרנית – אין צורך בעבודה פיזית קשה במשק, וניתן גם להיעזר בפועלים."

 

ראה בעניין זה גם פסק דינה של כבוד השופטת ורד ריקנטי רוסהר, תמ"ש (טב) 34958-12-13 (שם), אותו כבר ציטטתי לעיל, והמבהיר היטב, שכיום בהעדר חקלאות של ממש ברוב המושבים, הרי עסקינן בפוטנציאל הנדל"ני הקיים במשקים, ו"המשכיות" המשק כיחידה אורגנית, הינה אך ורק בהקשרה הנדל"ני, ולא החקלאי..

 

21.2גם כבוד השופט אסף זגורי קבע בפסק דינו היפה, תמ"ש (טב) 30318-02-10 ג.י. נ' נ.י. (09.06.2013) (פורסם במאגר "נבו") :

 

"..הפסיקה כבר ניסתה את המגמה העומדת ביסוד הסכם זה, בדיוק ודומיו, והיא מניעת פיצול המשק לשם שימור כושרו החקלאי, וזאת תמוך ראיית הסדר זה כאינטרס אומי לפיתוח החקלאות וההתיישבות (ראה 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס פ"ד מ"ט (2) 419, 425 (1995) ; תמ"ש ת"א 18470/97 מ.ג. ואח' נ' א.ל.ג ואח' (8.4.03) (פורסם במאגר "נבו") ; ס. אוטולנגי "ההסדרים המשפטיים בנוגע לירושה משק במשק עובדים". עיוני משפט ט' (תמש"ג תמש"ד) 469, 471 ; גדעון ויתקון "דיני מנהל מקרקעי ישראל כרך ב' (2004) 1077..

כבר מטעם זה, ברור, שקביעה שרירותית לפי החוזה הדו-צדדי, להעביר הזכויות בפטירת ההורים המנוחים לבן שמסוגל לקיים את המשק, היא במקרה הטוב אוטופית, במקרה הגרוע היא מנותקת מהמציאות וחוטאת למטרות ההסכם גופו. מדובר בקביעה שעוצמת עיניים ומתעלמת מהעובדה שמשק זה, כפי רבים מאד ברחבי הארץ כלל אינו עוסק בחקלאות, מזה מספר עשורים וגם אם יקבע בית המשפט שיש בן שמסוגל לקיימו, לא תהא שום דרך להבטיח "שהוא יקיימו חקלאית".. " (הקו המדגיש אינו במקור ש.ג.).

 

21.3לכאורה, כבר כאן, יכולה הייתי לומר, שגם שיקול זה אינו בעל משקל מכריע לצורך ההחלטה מי מבין המתחרים יקיים את המשק, מן הראיות ששמעתי, במשק היו שטחי אחסון, וכך מר מ.י מנהל החשבונות של המשק, שכר שם עבור חברה שבבעלותו שטחי אחסון (ראה חקירתו הנגדית עמודים 16-17 (ראה גם מוצג בימ"ש/1), אותו עד אף העיד שהאח היה שכיר במשק, אביא מדבריו בעמוד 19 לפרוטוקול :

 

".. ש.בתצהירך אמרת שהכנת גם דו"חות ביטוח לאומי למעבידים. מי היו העובדים במשק?

ת.רק א.

ש.הוא היה שכיר, לצורך העניין..

ת.כן.

ש.מה הייתה משכורתו, אתה זוכר?

ת.למעשה הוא היה האיש שניהל את העסק מבחינתי. אתו היה לי קשר, רק אתו, מאז שהאבא נפטר.

ש.התיק שניהלת של מס הכנסה ומע"מ היה תיק של המנוחה והוא היה שכיר שלה.

ת.נכון.

ש.מה הייתה משכורתו כשכיר של המנוחה?

ת.אתה מתקיל בשאלות ששכחתי.

ש.סדר גודל?

ת.לא זוכר. יש על זה מסמכים.

ש.היו עוד עובדים חוץ מא.?.

ת.לא.. "

 

כלומר – בימי חייה של המנוחה "הוציאו" תלוש שכר לאח, ולא נשמעה עדות שהוא עבד ממש במשק.

 

21.4האחות צ.י נחקרה והוכיחה, כי לא הייתה כל חקלאות במשק. אביא מדבריה בעמוד 27 לפרוטוקול :

 

" ש.אשרי לי שאין פעילות חקלאית במשק.

ת.מאשרת.

ש.כמה שנים כבר אין פעילות חקלאית במשק?

ת.לא זוכרת.

ש.בעשר השנים האחרונות יש פעילות חקלאית במשק?

ת.חושבת שלא.

ש.אז מה הניהול של המשק, אתם כל הזמן מדברים על זה שא. מתאים לנהל. מה הניהול? במה הוא כרוך?

ת.מיסים.. "

 

 

ובהמשך היא הוסיפה בעמוד 28 לפרוטוקול :

 

" ש.הניהול עליו דיברתם בתצהיר הוא ניהול של השכרת הנכסים.

ת.אני אומרת על כל הנחלה. גם השכרת הנכסים.

ש.לפני רגע אמרת שזה כל מה שיש. מה יש עוד?

ת.בתים.

ש.בתים שגרים בהם. מה יש לנהל בבית?

ת.לא חיים בחינם שם. צריך מיסים. לוועד, למס הכנסה לגבי המחסנים.. "

 

21.5כך גם אמר העד, מר ע.ח, בעמוד 46 לפרוטוקול "היום אין פעילות חקלאית במשק.."

 

21.6אזכיר עוד, כי בפסק הדין הראשון קבעתי, (ראה סעיף 53 לפסק הדין הראשון) דברים אותם אני מאמצת גם עתה : תפקודו של האח במשק היה מצומצם, היינו לגבות דמי שכירות, כפי שעשה בחיי המנוחה.

 

21.7בפסק דיני הראשון דחיתי את טענת האחים בסיכומיהם, לפיה האח גר במשק במשך 20 שנה, ואני מאמצת את האמור שם גם לפסק דיני זה.

כזכור, ענה האח ע.ח בחקירתו הנגדית, כי האח לא גר במשק (ראה חקירתו הנגדית בעמוד 45 לפרוטוקול, שורות 9-21), וכך גם האח עצמו העיד שאמנם הוא "ניהל" את המשק, אך יש לו דירה אחרת ב... והוא ישן במשק רק לעתים (ראה חקירתו הנגדית עמוד 54 לפרוטוקול, שורות 24-28).

מהמשך חקירתו הנגדית של האח, עלה כי מגוריו במשק החלו למעשה רק אחרי פטירת אמו, ואפילו השיק שנשלח לכיסוי ההוצאות שנפסקו בהליך הקודם, נשאו את כתובתו ב....

 

21.8סיכומו של שיקול זה, לשני המתחרים אין כל עדיפות לאחד על פני משנהו בהיבט של "המשכיות" המשק ופעילותו החקלאית ובנוסף, גם שני המתמודדים לא התגוררו במשק.

 

22.השקעות כספיות של מי מהצדדים .

 

22.1בסיכומים לקראת פסק הדין הראשון, שהגישו האחים (22.02.15), טענו האחים, כי האח "השקיע כספים רבים במשק, הציל אותו מקריסה ומנע הזנחתו". פירוט הטענה היא, כי האח השקיע בשנת 1999 סכום כסף לא מבוטל של 50,000 $, (נספח ט"ו לתיק המוצגים), וסיים את הבניה של הבית המרכזי במשק, לטענתם, האח לקח בשנת 1994 הלוואה למטרת שיקום המשק, ואף השקיע במשק את כספי פיצויי הפיטורין שקיבל מעבודתו, והשקיע סכום נוסף של 77,000 ₪ בהקמת הבית הקטן בשנת 1999, (צורפו נספחים י"ג, י"ד וט"ז – חשבוניות רכישת המבנה הטרומי על שמו של האח, בתיק המוצגים). בעניין השקעות האח, ראה האמור גם בסעיפים 30-36 לתצהיר העדות הראשית.

 

בדיקת התשתית הראייתית שהונחה בפני – רק לכאורה - תומכת בטענות האח. גם בחקירתו הנגדית אמר האח בהתייחס לבית המרכזי ".. אני בניתי את הבית הגדול והקטן על חשבוני, בניתי הכל בהסכמת אמא שלי ואבא שלי.." (עמוד 48 לפרוטוקול).

אולם, לדבריו של האח, הבניה ע"י האח, גם לפי דבריו, נעשתה בחייה של אמו המנוחה בשנת 1999, כך שגם בהיבט זה קשה לדבר על "השקעה" מצדו.

אוסיף עוד, כי בהליכים הקודמים שהתנהלו בפני, התלוננו האחים על כך שהאח "ממדר" אותם, ולא מוסר להם דיווחים כספיים, או את חלקם בדמי השכירות.

 

22.2האחות נחקרה על ההשקעות הנטענות מצדו של האח, אך תשובתה הייתה מתחמקת, ולמעשה, לא סתרה את טענות האח (ראה עמוד 29 לפרוטוקול – ישיבת 22.05.2014), להלן אביא הדברים כלשונם :

 

"ש.בסעיף 36 לתצהיר ההגנה שלך, את טוענת שהטענות של א. על השקעה הן שקריות ומנותקות מהמציאות.

ת.ההשקעות שלו, מה הוא השקיע ?

ש.אמרת כן.

ת.אני לא שמעתי.

ש.במה טענותיו שקריות? איך יכול להיות שקרי אם יש לו קבלות על ההשקעות ?

ת.איזה קבלות? האדם הזה הוא אחי, אני מכירה אותו יותר טוב ממך, הוא היה עובד במזבלה, הוא דרס מישהו למוות, מאיפה היה לו כסף ?

ש.מסמכים י"ב – ט"ז, שם יש קבלות על השקעות כספים.

ת.הוא התעשר ?

ש.איפה הקבלות שלך על ההשקעות שאת טוענת ?

ת.איזה השקעות עשיתי שם? על הבית בניתי, לא החזקתי קבלות, אם הייתי יודעת שאצטרך להציג את זה אחרי שלושים שנה... אין לי את הקבלות.."

 

22.3האחים טענו בסעיף 14 לסיכומיהם מיום 20.03.17, כי האח שילם במשך שנים עבור כל ההוצאות השוטפות במשק, ועבור תחזוקתו השוטפת של המשק, (וגם על כך צורפו אסמכתאות בנספח י"ז לתיק המוצגים).

 

לכאורה, לא נסתרה הצהרת האח, ואולם מנגד, האח נשא בהוצאות התחזוקה השוטפת, אך גבה גם את מלוא דמי השכירות, וגם לכך יש תמיכה בעדויות הן של גב' צ.י (עמודים 27-28 לפרוטוקול, וכך גם העיד הנתבע 1, מר ע.ח בעמוד 39 לפרוטוקול) מדבריו אביא להלן :

 

" ש.האחיות שלך אמרו שבמסגרת ההסכם, כל אחד מהאחים מקבל גם חלק מדמי השימוש, כך מוזר שאתה אומר שלא דיברתם על זה בכלל.

ת.האחיות שלי מקבלות, אחי מקבל מה שמקבל. אני בינתיים לא קיבלתי אגורה.. "

 

כלומר, הנתבע 1, מר ע.ח מודה שאחיותיו הנתבעות 2 ו-3 קיבלו כספים, היינו לא רק "השקעה" יש, אלא גם משיכת הכנסות...

 

22.4גם האח עצמו העיד בעמודים 49 ו-50 לפרוטוקול, כי אחיותיו צ.י ו א.ל מקבלות הכנסות בסך 60,000 ₪ לשנה, אך לדבריו, הסכום שלו בנפרד מהם 50,000 ₪ לשנה.

אצטט מתוך חקירתו בעמוד 50 לפרוטוקול :

 

" ש.צ. וא. אמרו שהן מקבלות 60,000 ₪ נטו. איך לך נשאר 50,000 ₪?

ת.יפה, תודה. צ. אמרה לך שהיא גובה את הכסף של הבית הקטן, 3,000 ₪ כל חודש. א. אמרה לך כמה היא גובה מהמחסן השני. אני לא מעורב בזה.

ש.ממה אתה מקבל את ה-50,000 ₪?

ת.משלושת העסקים.. "

 

 

22.5האח עצמו מאשר בעמוד 48 לפרוטוקול, כאשר נשאל אם יסכים לתת לאחות חמישית מדמי השכירות, השיב כך :

 

"..לא זה שלי פרטי, זה דמי תחזוקה, אני בניתי את הבית הגדול והקטן על חשבוני, בניתי הכל בהסכמת אמא שלי ואבא שלי.."

 

אם אלה דברי אמת, כי אז יש לזכור שאביהם המנוח של הצדדים נפטר ב-1996..

 

22.6כזכור, טען האח שהבית המרכזי הושלם ל ידו, ראה האמור בסעיף 31 לתצהיר עדותו אמר :

 

"בתקופה זו בית המגורים המרכזי לא היה קיים, כך שהתגוררתי עם המנוחה בבית המגורים הוותיק".

 

ובסעיף 32 לתצהיר, אמר :

 

"במרוצת הזמן, ולאחר פטירת אבי המנוח, מר י.ח ז"ל, הציעה לי המנוחה הצעה לפיה אם אשלים, אממן ואבנה את בית המגורים המרכזי (באופן בלעדי) אשר מוחזק על ידי היום, אוכל להתגורר אתה במקום, אם אבחר, וכן, שתהיה לי זכות שימוש במקום קבוע זה, לכל ימי חיי גם לאחר מותה."

 

22.7מנגד, יש לציין, כי גם האחות ציינה בתצהיר עדותה הראשית, כי הוריה ייעדו אותה בשעתם להיות בת ממשיכה, היא צירפה מוצג נ/4 שהוא העתק חתימת הוריה ביעד המשק לבניית בית נוסף כ"בת ממשיכה" ואישור ועד המושב,

וכן אישור לבניית בית על שמה של האחות כ"בת ממשיכה" (נ/5), ואפילו העתק חוזה העבודה של הבית עליו חתומים האחות ובעלה (נ/6).

 

יצוין, שמתצהירה של האחות לא עולה, כי בסופו של יום היא בנתה את ביתה במושב, אולם לדבריה (ראה סעיף 38 לתצהיר), היא בנתה ושילמה את היסודות והשלד, ולמעשה מה שנדרש מהאח לעשות זה "גמורים אחרונים" בלבד.

 

 

להלן אצטט מתוך סעיף 38 לתצהירה של האחות שלא נסתר :

 

"38.התובע 1 מציין (סעיפים 30-32 לתצהיר), כי בנה את הבית בהתאם להבטחת אמו המנוחה. מדובר בשקר גס.

לצורך השלמת הבית נדרשו גמורים אחרונים בלבד, אחרי שכל היסודות הונחו וכל השלד המלא של הבית כבר היה בנוי בזכות העבודה שאני הזמנתי, מימנתי, ברצונו של אבי המנוח"

 

האחות אף הוסיפה בסעיפים 39-40 לתצהיר עדותה הראשית :

 

"39.עוד אציין כי אמי המנוחה פנתה אלי בהצעה, כשלוש שנים לאחר פטירתו של אבי המנוח, על מנת שאבוא להשלים את בניית בית המגורים המרכזי, הצעה שניתנה תחילה בעידודו המלא של התובע 1.

40.לצערי הרב, גם מהלך זה נמנע ממני בסופו של דבר, הודות ללחץ שהופעל על אמי כדי שתיסוג מהצעתה זו, כך יצא, שהושלמה בנייתו של בית המגורים המרכזי אשר יועד לי, ואשר אני מימנתי ובניתי לרצונו ולהסכמתו של אבי המנוח, שרצה שאני אעבור למשק.."

 

22.8ועוד יצוין, כי בהליכים קודמים (למשל תיק 33118-08-10) טענה הנתבעת 2 בתצהיר (בקשה מספר 22) כי אמה המנוחה מסרה לה החזקה בבית המרכזי בספטמבר 2009, והבית היה במצב "קטסטרופלי" והיא השקיעה כספים כדי לשפצו "ולהביא למצב שבו יהיה ראוי למגורי אדם".

 

22.9ובכן, מי השקיע? האח, האחות, או שמא הנתבעת 2. אוסיף ואומר, שאי אפשר לומר שבהיבט של מבחן זה יש למי מהצדדים יתרון יחסי על פני רעהו.

ועוד אוסיף, כי למרבה הצער, כבר קבעתי, כי הצדדים לא תמיד אמרו אמת, ואף מסרו גרסאות סותרים בהליכים שונים, כך שגם מבחינה עובדתית קשה היום להגיע למסקנה חד-משמעית המקנה יתרון יחסי למי מהצדדים על פני רעהו.

 

 

 

23.שיקולים כלליים – התנהלות הצדדים.

 

מבוא .

 

23.1במסגרת שיקולים אלה, אסקור הצהרות קודמות של הצדדים ואבחן את מהימנות ורצינות גישתם – כמרכיב היכול להשפיע על "בחירת" מי מהם.

עוד אבחן את מערכת היחסים הפנימית שבין האחים לבין עצמם, ואבחן באיזו מידה יכול הדבר לתרום לשיקולי.

 

בעניין בחינת העדויות בהליכים הקודמים לעומת מהליכים הנוכחיים, ראה פסק הדין בתמ"ש (טב) 30318-02-10 ג.י. נ' נ.י. (09.06.13) (פורסם במאגר "נבו").

 

התנהלות האח .

 

23.2לאחר מות המנוחה, ועקב טענות האחות, כי האח משתלט על המשק, נעניתי לבקשתה ומיניתי את עו"ד אילון מגיד (שהוא גורם נייטרלי) כמנהל העיזבון הזמני של המנוחה (ראה פסק דיני בת"ע 33118-08-10) (להלן: "תיק ניהול העיזבון).

טענותיה של האחות, נראו להיות נכונות, שכן מנהל העיזבון נאלץ להגיש בקשות רבות נגד האח, אשר בנו של בת זוגו, גבה כספים מהמבנים במשק, והפקידם לחשבונות האח. (ראה למשל בקשה מס' 24 בתיק ניהול העיזבון, הוכח כי גם הנתבעת 2, הגב' א.ל, גבתה לעצמה כספים ממבנה במשק, (בקשה מס' 24 בתיק ניהול העיזבון).

כך, תיאר מנהל העיזבון (בקשה מס' 14 בתיק ניהול העיזבון) את העימות שהיה לו עם האח, אשר סירב לתת לו אינפורמציה אודות נכסי העיזבון (ראה סעיפים 40 ו-41 לבקשה 14 בתיק ניהול עזבון), וכך בבקשה מס' 15 בתיק ניהול העיזבון, הוא ביקש להסתייע במשטרת ישראל לשם מילוי תפקידו, וזאת כדי למנוע הפרעה פיזית מצד האח.

 

 

היינו, התמונה הכוללת של התנהלות האח הייתה של התנהגות כוחנית ובלתי סבירה.

 

23.3גם בעדותו בפני בתיק זה, התנהג האח בצורה כוחנית, כעסנית מאד. אביא לדוגמה מחקירתו הנגדית בישיבת 11.12.14 (עמוד 47 לפרוטוקול), דברים המדברים בעד עצמם :

 

" חקירה נגדית לב"כ התובעת:

ש.אתה חתמת על הרבה תצהירים בתיק הזה והגשת הרבה בקשות. האם נכון שאתה לא מסוגל לקרוא?

ת.אני מודע לכל. אל תכניס לי, אתה קורא או לא קורא. תפסיק להסתובב.

העד: לאחר שבית המשפט ... אני מתנצל ולא אתנהג כך יותר.

המשך חקירה נגדית:

ש. איך אתה יודע על מה חתמת ?

ת.הכל הוקרא לי, כל תיק, כל סעיף, כל מספר, הכל הוקרא לי 10 פעמים. יש לי ראש אלקטרוני. הכל הוקרא לי ואני זוכר הכל. אכן אני כבד ראיה. "

 

23.4וכך, כאשר האח, לא השיב לגבי כמה הכנסות יש לו מן העסק, הוא לא ענה (ראה עמוד 48 לפרוטוקול שורות 9-10), כתוצאה מכך פניתי אל העד ושאלתי אותו כמה הכנסה יש לו משכירות בלא הוצאה והאח התפרץ שוב והשיב :

 

" העד משיב: את לא רוצה להבין אותי. את רוצה להבין את עצמך, כבודה. אני אומר לך את האמת, והאמת וההכנסות שלי, מה שיש ומה שנשאר לי זה 50,000 ₪. את רוצה תאמיני לי או לא. "

 

כאשר האח נשאל על ידי ב"כ האחות כמה נכנס, הוא השיב שאינו יודע, ושוב פניתי אליו ואלה הדברים : (עמוד 49 לפרוטוקול)

 

" משיב לשאלות בית המשפט:

ש.האם אתה חולה, אדוני?

ת.חס וחלילה, אני יותר בריא ממך כבודה. אני בריא, חזק וחסון. היא עשתה אותי חולני. היא רוצה הוצאות והכנסות."

 

בהמשך החקירה (עמוד 50 לפרוטוקול) נאלצתי לתת החלטה :

 

" העד איננו עונה על השאלות, תוקפני מאד, מתנפל באופן תמוה ביותר שאיננו מאפשר לקיים את המשך הדיון או (לתת – ש.ג.) אמון בגרסתו."

 

אפילו בא כוחו נאלץ לנזוף באח. (עמוד 51 לפרוטוקול, שורה 16).

 

ושוב הייתה התפרצות נוספת בעמוד 55 לפרוטוקול.

אביא הדברים כלשונם :

 

"החלטה

שוב העד מתפרץ באופן לא סביר ובצורה שאיננה הולמת דיונים בבית המשפט.

אני מפסיקה את הדיון. "

העד: מה את רוצה, שאני אענה לו לפי התכתיב שלך, את רוצה להכשיל אותי (פונה לבית המשפט).

ב"כ הנתבעים: אני מבקש מבית המשפט הזדמנות לשוחח עם העד.

בית המשפט יוצא להפסקה של חמש דקות.

העד: כב' השופטת אני מתרגש (כתוב מתגרש) ומתנצל על מה שעשיתי, חציפות. הייתי חצוף."

 

23.5לעומת כל אלה, הציג עצמו האח בת"ע 48596-11-10 כך :

 

"הנתבע 3

אני בלי עו"ד, אני עיוור, חירש, ואני לא צריך עו"ד, אני לא צריך שום דבר, זה בסך הכל הצוואה של האמא, מה שהיא כתבה.."

(עמוד 7 לפרוטוקול, ת"ע 48596-11-10, ישיבת 09.05.2012).

 

23.6הנה כי כן, ניתן לראות, כי האח פועל בתוקפנות ובכוחנות באופן שמעיב על יכולתי לבחור בו.

 

23.7עדות נוספת להיות האח כבד ראיה וכבד שמיעה, ובמצב בריאותי ונפש לא טוב נשמעה גם מפי האחות צ.י בעמוד 32 לפרוטוקול.

 

התנהלות האחות .

 

23.8התנהלות האחות לא הייתה כה קיצונית כמו התנהגותו של האח, אולם גם היא לא הייתה לחלוטין תמת לב בהליכים שהתנהלו בפני. לאחר מות האם המנוחה, ביקשה האחות, כי תבוטל צו קיום צוואת אביה המנוח, עקב העובדה שנמצאה צוואה מאוחרת שלו. כפי שקבעתי בפסק דיני, בבש"א 15126/07 בת"ע 112100/07, טענה האחות, כי "..קיבלה ייעוץ מעו"ד ש. המנוח שערך את הצוואה ואשר ייעץ לה לא להגיש בשלב זה את הצוואה האחרונה לקיום. עו"ד ש. נימק זאת בכך שממילא (לטענתו) מחצית הרכוש שייך למשיבה 1 ויתר בני המשפחה, כל עוד המשיבה 1 בחיים. לפיכך ייעץ לה עו"ד ש. שלא להגיש את הבקשה לקיום עד לאחר שתלך המשיבה 1 לעולמה.." (ראה סעיף 36 לפסק הדין)

 

כזכור, דחיתי את בקשת האחות עקב השיהוי הרב, ועקב הפרת חובה חקוקה על פי סעיף 75 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965, קבעתי עוד (סעיף 37 לפסק הדין) :

 

"..בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענתה של המבקשת (האחות – ש.ג.) הטוענת לחוסר ידיעה קונסטרוקטיבית בגין הגשתה לקיום של הצוואה הקודמת ; אין זה בעיני אלא ניסיון מאולץ "למשוך" את תחילתו של מרוץ השיהוי. מבחינתה של המבקשת, "מרוץ השיהוי" מתחיל עם מות אביה, ומרגע שבניגוד לחוק לא מסרה את הצוואה שבידה לרשם לענייני ירושה והסתירה אותה, ועד הרגע שבו ביקשה לבטל הצו הקיים, ולקיים את הצוואה המאוחרת."

 

23.9הדברים שלעיל מדברים בעד עצמם, בהמשך פסק דיני, מניתי גם הגרסאות השונות שנתנה האחות בעדותה, וגם דברים אלה מעידים על תום לבה.

 

התנהלות האחים .

 

23.10עמדתם המוצהרת של האחים היא, כי הם תומכים באח, כדי שזה יהיה מי שמוכן ומסוגל לקיים את המשק. לכאורה, יש לעמדת 3 אחים התומכים באח נוסף כנגד אחותם – משקל.

ואולם, לאחר ששמעתי את הראיות, השתכנעתי, כי תמיכה זו היה מתוך אינטרס כלכלי גרידא. ארבעת האחים "הסתדרו" ביניהם, וחלקו את ההכנסות מהמבנים במשק, כאשר הם מותירים את האחות מחוץ להסדר אליו הגיעו ביניהם.

 

תמיכה לאמור לעיל מצאתי כך :

 

23.10.1כדברי האחות צ.י (הנתבעת מס' 3) היא אומרת "אנחנו בהדדיות מוחלטת במה שיש" (עמוד 20 לפרוטוקול) ובעמוד 21 לפרוטוקול "לכל אחד מאתנו יש בתים, לי יש את הבית הקטן", לדבריה, היא מקבלת בגינו 3,000 ₪ לחודש. היא הוסיפה והבהירה, שהאחים מתחלקים בדמי השכירות המופקים מן המבנים. היא מוסיפה ומאשרת, כי מאז שהאם המנוחה נפטרה, היא קיבלה גם הכנסות בגין הנכסים המסחריים (עמוד 21 לפרוטוקול, שורה 31).

בעמוד 22 לפרוטוקול, היא מבהירה שההכנסה שלה מן הנכסים המסחריים היא 30,000 ₪ לחצי שנה, היינו 60,000 ₪ לשנה.

 

הגברת צ.י הוסיפה ואמרה בעמוד 25 לפרוטוקול כך :

 

"ש.בפועל אתם מחלקים את המשק ביניכם. כל אחד מקבל בית, אז מה זאת אומרת מקרקעי ישראל?

ת.מקרקעי ישראל אומר שזה "בן ממשיך" בלבד. זה החוק, לא יכולה לחשוב על משהו אחר.

ש.בתחילת החקירה אמרת שיש הסכמה שאת מקבלת את הבית הקטן וע. וא. את הבית המרכזי וא. את הבית הנוסף, זה לא בניגוד לחוקי מקרקעי ישראל?

ת.אין לי תשובה לעתיד. זה יהיה קשור במקרקעי ישראל.

ש.אין בהסכם שלכם התייחסות לעתיד?

ת.לא. אבל יש לנו הסכם בכתב עכשיו.."

 

בעמוד 26 לפרוטוקול, הוסיפה הנתבעת 3 שההסכם אצלה בבית, "ארבעתנו חתומים עליו, אני לא זוכרת אם זה בכתב יד, אני חושבת שזה מודפס, אני מקווה שזה עוד שם.

לשאלת בית המשפט מתי חתמנו על ההסכם הזה, אני משיבה שאני לא יודעת.."

 

יצוין, כי האחות צ.י אמרה (עמוד 20 לפרוטוקול), כי הציעו

לאחות להתחלק איתם, אך היא סירבה.

 

23.10.2האחות נתבעת 2 העידה שאכן יש הסכם בין ארבעת האחים, אך הוא בעל פה (עמוד 34 לפרוטוקול) והיא הוסיפה :

 

"ת.יש לי אסמכתא פה, שאני אקבל את הבית איפה שאני גרה בו היום, וע. וא. יקבלו את הבית הגדול, וצ. הבית הקטן, ונגור בשלווה ובשקט כל המשפחה.

ש.ומה קורה עם הנכסים המסחריים ?

ת.מתחלק בין ארבעת האחים.

ש.כמה כסף את מקבלת כל חודש ?

ת.3000 ₪.

ש.ומהנכסים המסחריים ?

ת.אני מקבלת 30,000 ₪ לשנה.

ש.אם אכן מתקבל מהכנסת הנכסים העסקיים 60,000 ₪ לשנה, בחלוקה ל-12 זה יוצא 5000 ₪, כך שכל אחד מקבל 2500 ₪ לחודש, ללא מע"מ ומס הכנסה, לכל אחד יש 1250 ₪.

ת.זה כנראה יוצא 6000 ₪ ברוטו.."

 

העדה נשאלה (בעמוד 35 לפרוטוקול) מדוע אין הם משתפים גם את האחות

בהכנסות והיא ענתה :

 

"היא התנהגה עם ההורים לא יפה, והיא מדרה את עצמה מהמשפחה ו... היא עשתה צוואות, התנהגה מאד לא יפה, והיה

אפילו אירוע במשפחה שלה, וקיבלנו הזמנה לאירוע, היא רק ראתה אותנו, לקחה את הרגליים והלכה. זה לא יפה, היא לא הראתה יוזמה שרוצה להתקרב אלינו.."

 

בסוף דבריה (עמוד 35 לפרוטוקול) אמרה, כי חרף ההאשמות היא מסכימה שהאחות תקבל 20% (עמוד 35 לפרוטוקול, שורות 20-21) עפ"י הערכת שמאי שבית המשפט יקבע.

 

23.10.3האח נתבע 4 מכחיש בעדותו שקיבל תמיכה לתמיכתו באח, הוא נשאל לגבי ההסכם וענה כך (עמודים 38-39 לפרוטוקול):

 

"ש.אנחנו יודעים מהחקירה הנגדית של צ. וא. שיש בין ארבעת האחים הסכם, ובהסכם הזה אתם מחלקים את המשק. האם זה נכון?

ת.נכון.

ש.אז אתה רוצה להגיד, שאם לא היה הסכם כזה היית עומד כאן נלהב ואומר שא' הוא שצריך לקבל את המשק?

ת.כן.

ש.מה אתה מקבל בהסכם הזה?

ת.מה שאחים שלי מקבלים. אני מקבל לגור עם אחי בבית וזה הכל.

ש.האם אתה לא מקבל דמי שימוש?

ת.עד היום לא קיבלתי ולו פני אחד.."

 

23.10.4הנה כי כן, העד לא אמר אמת, בהמשך חקירתו הנגדית (עמוד 41 לפרוטוקול), הוא עומת עם דבריו בהליך הקודם, אביא מדבריו :

"ש.בהליך הראשון אמרת שאבא שלך לא האמין בלתת לילד אחד את הכל, והוא האמין שאם הוא ייתן לך תחלק בין האחים את הירושה. אתה גם מצהיר בהליך הקודם שביקשת שכל הזכויות יתחלקו בין חמשת הילדים וזה מה שרצו ההורים.

ת.זו הגרסה הנכונה. ההורים רצו שאני ואחי נקבל את כל המשק, ואני ביקשתי שהמשק יתחלק בין כל האחים. זו לא הצוואה הזאת שאתה מדבר עליה.

ש.אבל ההורים קיבלו את דעתך, לטענתך. ההורים רצו שהכל יתחלק שווה בשווה בין כולם?

ת.אחרי ששכנעתי אותם.

ש.מדוע אם כן אתה לא מוכן לתת למרגלית שווה כמו כולם?

ת.מרגלית צריכה לשבת בבית סוהר. היא זייפה צוואה ורצתה לזרוק את אמא שלי מהבית. את הצוואה שהיא טענה שאבא שלי הוריש לה את ה-50% שלה .

משיב לשאלות בית המשפט:

ש.האם בית המשפט קבע שהיא הייתה מזויפת?

ת.אבל היא הייתה מזויפת.

ש.האם זו הצוואה שעו"ד שורר אמר לה להסתיר?

ת.כן.

ש.לא טענתם את זה ואם הייתם טוענים שהצוואה מזויפת העניין היה נבדק.

ת.אולי זאת הייתה טעות. אני מכיר את ההורים שלי ואבא שלי לא היה עושה את זה בחיים."

 

ועם זאת, בסוף דבריו (עמוד 41 לפרוטוקול, שורות 29-30) אמר עד זה :

 

".. אני מוכן שהיא תקבל את החמישית שלה, למרות שאמא שלי הוציאה אותה מהחמישית. בית המשפט כבר נתן לה חמישית בצוואה. "

 

אך בעמוד 42 כבר חכך בדעתו ושינה דבריו, אביא הדברים :

 

" ש.אמרת שאתה מוכן שמ. תקבל 1/5.

ת.אם זה מה שיפסוק בית המשפט. למה אתה צריך לקבל הסכמה שלי, זו החלטה של בית המשפט. אם היית שואל אותי אני לא הייתי נותן לה כלום.

ש.עשיתם הסכם בין 4 אנשים, הסכם שמחלק בין ארבעתכם. נשאלת אם אתה מסכים שמ. תקבל חמישית ואמרת שכן. עכשיו אתה משנה את דעתך?

ת.מה שבית המשפט יפסוק מקובל עלי. בית המשפט כבר החליט שהיא מקבלת 1/5.

ש.אין קשר בין הצוואה לבין המשק.

ת.יש בן ממשיך, וארבעתנו החלטנו שא. היה בן ממשיך וזה מה שהיה. אין לנו הסכם בכתב. היה לנו הסכם בעל פה. זה לא הסכם כתוב זה משהו שיכול להשתנות. אלה לא דברים סגורים בטאבו ולא חילקנו.. "

 

וכה הלאה, וכה הלאה..

 

23.10.5כדי לקצר היריעה, לא אצטט עוד, אך אציין כי בהמשך עדותו, טפל אח זה על האחות דברים קשים, שהיא הביאה את ההורים לפשיטת רגל והפילה אותם לחובות איומים, ושהיא גנבה את כל הכסף ושבשנת 1993 אבא שלו גירש את האחות מן המשק, לא סופקה שום אסמכתא לדברים אלה.

 

23.10.6כבר סקרתי לעיל בפסק דיני את עדות האח שאישר כי האחיות גובות לעצמן כספים מחלק המבנים במשק.

 

23.10.7הנה כי כן, עינינו רואות איך נוצרה בין האחים ברית לא קדושה של אינטרס כלכלי מובהק. יצוין, כי בהליך הקודם טענו האחים, כי דווקא האח ממדר אותם ולא מספק להם אינפורמציה. אישור לכך נמצא בחקירתו של האח עמנואל בעמוד 46 לפרוטוקול, ובעדותה של צ.י בעמוד 23 לפרוטוקול ביחס לחילוקי הדעות שבין האחים, וכך גם העדה א.ל בעמודים 29 ו-30 לפרוטוקול.

עוד אציין, כי חרף החלטתי המפורשת, ההסכם בין האחים לא נחשף. אין לי ספק שהם לא אמרו אמת לבית המשפט.

 

סיכום .

 

23.11סיכום השיקולים של הבעת הרצון הפורמלית של האחים, אף היא אינה תורמת להחלטה מי יהיה זה שיקבע שמסוגל לקיים את המשק, שכן "הרצון" הוא מלאכותי, כדי למלא ציפיות כלכליות שלהם, ואיני רואה סיבה מדוע להצדיק נישול של האחות.

 

23.12בנוסף, ונוכח אופיו של האח והתנהגותו, ואף התנהלותה של האחות, אינו מקנה לאיש מהם יתרון יחסי על פני רעהו.

 

24.שיקולי צדק ויושר .

 

24.1אחזור ואזכיר, כי בפסק הדין הראשון לא מצאתי איש מן האחים המסוגל לקיים את המשק.

נדמה לי שבסקירה הארוכה שנתתי בפסק דין זה, הדברים ברורים יותר.

 

24.2מכל מקום, משנדרשתי אני לבחור בבחינת "הרע במיעוטו" במי מבין שני המתמודדים, נראית לי הכף נוטה לכיוון האחות דווקא.

 

24.3נראה לי, כי "הקואליציה" שכרתו אחיה כנגדה אינה מוצדקת, וקביעת האח כמי שיהיה מסוגל לקיים את המשק, תיתן פרס להתנהגות בלתי הולמת של אחיה בכלל ושל האח בפרט. לא סביר בעיני, שהאחים, ובמיוחד האח, ישתלטו בכוח הזרוע על המשק וינשלו דווקא אותה.

 

24.4משנה תוקף יש לדברים שלעיל, כאשר בפרק על התנהלות הצדדים, נראה כי האחים בכלל והאח בפרט נהגו בחוסר תום לב, ואין סיבה שהאחות לא תוכל לקיים את המשק, והדבר עלה גם מעדותה.

 

24.5סיבה נוספת בעיני להעדיף את האחות על פני האח, היא העובדה שהיא הציעה פיצוי לארבעת אחיה, בעוד שהאחים, חרף העובדה שבעדותם בפני הסכימו, כי – לכאורה- מגיע לאחות "חמישית", הנה הם התחמקו מכך, ובסיכומיהם הבהירו שאין כל חובת פיצוי.

אבהיר כבר כאן, כי אתייחס לשאלת הפיצוי בפרק נפקד, ואולם, עצם ההצעה של האחות לעומת שתיקת האח, נותנת לה עדיפות בהיבט של שיקולי צדק ויושר, וכידוע, בסופו של יום, בבסיסה של כל החלטה שיפוטית, שיקולי צדק ויושר.

 

24.6אני קובעת אפוא, כי בכפוף לקביעתי שבפרק המתייחס לפיצוי, (להלן בפסק הדין), האחות היא המוכנה ומסוגלת לקיים את המשק, וכך אני קובעת, כאמור בכפוף לקביעה בעניין הפיצוי.

 

24.7בשולי הדברים אציין, כי קביעתי שלעיל נעשית בלא חמדה, כפי שכבר קבעתי במקרה אחר שעניינו מושבים, ורק משום שהיה עלי לקבל החלטה בבחינת הרע במיעוטו.

לעניין קביעתי "בלא חמדה" ראה פסק דיני תמ"ש (ת"א) 99549/00 ב.ק. נ' ע.ק (10.10.10) (פורסם במאגר "נבו").

 

הפיצוי .

 

25.אפתח בכך, שכמובן מאליו, שבמשק עליו חל הסכם המשבצת הדו-צדדי, אין חלה חובת פיצוי, והדברים פשוטים הם : מאחר שמדובר בזכות אישית שאינה בת – הורשה, אין חלה הוראות סעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965.

 

היטיב לנסח הדברים כבוד השופט שוחט בפסק הדין בתמ"ש (ת"א) 48620/05 א.ק. נ' י.ע. (19.03.08) (פורסם במאגר "נבו") :

 

"..הוראת סעיף 114 לחוק הירושה, חלה רק כאשר המשק החקלאי מהווה חלק מעזבונו של המוריש, בין שהמשק החקלאי הוא בבעלותו הפרטית, בין שהוא בעל זכות חכירה לגביו, ובין שהוא במעמד של בר רשות בו, ובלבד שבחוזה החכירה או בחוזה הרישיון קיימת הוראה הקובעת כי הזכות של המוריש במשק הינה חלק מעזבונו ועל כן בת הורשה היא ...

.. מאחר וקבעתי כי המשק נשוא דיוני אינו בר הורשה (ראו הניתוח בפתיחת פסק הדין) אזי לא חלה עליו הוראת סעיף 114 לחוק, ועל כן לא קיימת זכות לפיצוי מכוח סעיף זה, אלא אם כן זכות זו נקבעת כחלק מהסכם המשבצת.."

 

(גם בעניין זה שבפני, בהסכם המשבצת אין הוראה מחייבת בדבר הפיצוי).

26.עם זאת, משהתנדבה האחות, בעמדתה המוצהרת לפצות את אחיה, מדוע ימנע ממנה הדבר?

 

27.משנה תוקף יש לדברים, נוכח רצונם המפורש של ההורים המנוחים, ומתוך תקווה שהדבר ישכין בסופו של יום שלום במשפחה המסוכסכת כל כך.

 

28.באשר לפסיקת פיצויים מטעמי צדק, אף שזו נעשתה בעניין אחר ושונה לחלוטין ;

ראה ע"מ (חי) 740/08 פלוני נ' פלונית ואח' (6/11/08) (פורסם במאגר "נבו").

 

29.לפיכך, אני קובעת כי האחות תקבל את המשק, ותרשם במנהל כחוכרת ו/או באגודה כמחזיקה במשק, ותפצה כל אחד מאחיה הנתבעים ב-20% (חמישית) משווי המשק בניכוי ההכנסות כפי שנקבע בהמשך פסק דיני ובכפוף לפינוי המשק על ידי הנתבעים.

התשלום יהיה כנגד הפינוי ולא יאוחר מ-180 יום ממתן פסק דיני.

 

30.לשם ביצוע האמור בסעיף 29 לעיל, ניתנות ההוראות הבאות :

 

30.1אני ממנה את השמאי שאול רוזנברג מרחוב בן גוריון 2 רמת – גן (להלן: "השמאי") להעריך את שווי המשק, חוות דעתו תוגש לא יאוחר מ-45 יום מיום מתן פסק הדין לצדדים ולבית המשפט.

 

30.2שכר טרחת השמאי ישולם מראש ובחלקים שווים ע"י הצדדים, לא ישלם מי מהצדדים את חלקו, יוכל רעהו לשלמו תחתיו ולגבות חלק זה ממנו בהליכי הוצאה לפועל.

 

30.3השמאי יקבל נתונים על שווי דמי השכירות שהתקבלו במשק מאז יום מותה של האם המנוחה, אם לא יקבל נתונים ריאליים – יעריך השמאי שווי זה.

 

30.4אני ממנה ב"כ הצדדים כנאמני בית המשפט, כדי לוודא שהשמאי יוכל לבקר במשק לבדוק המבנים, ולקבל נתונים על דמי השכירות.

 

30.5האחות תשלם תוך 180 יום, ובכפוף לפינוי המשק על ידי האח ו/או האחים ו/או מי מהם, לכל אחד מהאחים את חלקו במשק, 20% לפי השווי בהערכת השמאי, בהפחתת השווי שיקבע ע"י השמאי כדמי שכירות שנגבו בפועל ו/או שיכולים היו להיגבות רעיונית ממות האם המנוחה ועד לפינוי בפועל.

 

30.6אני ממנה את ב"כ האחות ככונס נכסים למטרה ספציפית של רישום הזכויות ע"ש האחות במנהל ו/או באגודה, יהיה ויסרבו האחים או מי מהם לחתום, יוכל הוא לחתום תחתיהם.

 

30.7במידה שמי מהצדדים ירצה לחקור את השמאי יפנו אל הצדדים בבקשה עם תאריכים מוסכמים, ואקבע דיון נוסף לצורך חקירת השמאי.

 

31.כיוון שמדובר בזכויות שנוגעות למקרקעין, ניתן עיכוב ביצוע 45 יום מיום מתן פסק הדין, בכפוף להגשת ערעור.

 

סיכומו של דבר .

 

32.בכפוף לאמור לעיל בפסק דיני, אני מקבלת את התביעה בתמ"ש 40442-03-13 ודוחה התביעה בכפוף לתוצאות פסק הדין.

 

33.האחים יישאו בהוצאות האחות, לרבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.

 

34.המזכירות תשלח פסק דיני בדואר רשום לב"כ הצדדים.

 

35.ניתן לפרסום בהשמטת שמות הצדדים .

 

 

 

 

ניתן היום, י"ב אייר תשע"ז,08 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

 

תמונה 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ