פס"ד בתביעת מזונות

עובדות – כללי

1. התובעת, הגב' ___ (להלן: "התובעת" ו/או "האם"), והנתבע ___ (להלן: "הנתבע" ו/או "האב"), נישאו זל"ז ביום XX.2020.XX. והתגרשו, אחרי נישואים קצרים, ביום XX.2022.XX.

    

2. מנישואי הצדדים נתברכו הם בשני ילדים:

   יליד 2020 (כיום כבן 5)

   יליד 2022 (כיום כבן 4)

    (להלן ביחד: "הילדים" ו/או "הקטינים").

    

3. א. האב הגיש תביעה למזונות הקטינים בתלה"מ _____.

   ב. האם עתרה לחיוב האב במזונות הקטינים בתלה"מ _____.

   ג. אכן, משהונחה בפני בית המשפט תובענה לבחינת צרכי הקטינים וחלוקתם בין ההורים, לא היה נצרך להגיש תובענה נוספת. פסק הדין יינתן בתביעה אשר הגישה האם אולם למעשה ממצה הוא את שני ההליכים.

    

4. א. ביום 05.03.23 ניתנה החלטה למזונות זמניים, על פיה חויב האב במזונות כ"א מילדיו וע"ס 1,500 ₪ לחודש וכן סך של 300 ₪ להשתתפות במדור הקטינים (באותה עת התגוררה התובעת והקטינים בתוך בית הוריה), ובתוספת מחציות, הוצאות רפואיות וחינוך.

   ב. עם הרחבת זמני השהות של האב עם ילדיו (חלוקה שוויונית), ומעבר התובעת להתגורר ביחידת דיור השייכת להוריה, ניתנה ביום 31.03.24 החלטה לפיה הועמדו מזונות כ"א מהקטינים ע"ס 1,200 ₪ לחודש ו- 40% משכר הדירה שמשלמת האם ובתוספת מחציות, הוצאות רפואיות וחינוך.

    

5. נשמעו ראיות, הוגשו סכומים ואני נדרשת למתן פסק דין זה.

    

   המצב המשפטי

   הדין החל במזונות קטינים

6. א. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו לפי הדין האישי החל עליו. במקרה זה, מדובר בבני זוג יהודים ומשכך חל הדין העברי.

   ב. על פי הדין העברי מוטל על האב לבדו לשאת במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו ועד גיל 6. מעבר להוצאות ההכרחיות חבים שני ההורים במימון וסיפוק צרכיהם הנוספים של הקטינים וזאת מדין צדקה ובהתאם להכנסותיהם הפנויות .

   ג. בהלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 (בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' [פורסם בנבו] (19.7.17) (להלן:"בע"מ 919/15"), הושוותה חובת האב במזונות קטינים בגילאי 6-15 לחובה לסיפוק צרכי קטינים שהנם למעלה מגיל 15, כך שכיום שני ההורים חבים במזונות ילדיהם שמעל גיל 6 מדין צדקה באופן שוויוני, וזאת עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור העומד לרשותם.

7. היקף החיוב נקבע לפי יחס הכנסותיהם הפנויות של הצדדים (בע"מ 919/15). עוד נקבע כי יש לקחת בחשבון את הסדרי השהות ואופן סיפוק המזונות לילדים בעת קיום זמני שהות.

    

8. בצד החיוב השוויוני העקרוני של שני ההורים במזונות ילדיהם קבעה הלכתבע"מ 919/15, כי בפסיקת מזונות יש לחשב אתמכלול הצרכיםשל הילדיםולא רק צרכים הכרחיים, תוך גם לקבוע צרכים תלויי שהות וצרכים שאינם תלויי שהות. אלה, יש לטעון בכתבי הטענות, ועל הערכאה המשפטית לקבוע ממצאים ברורים לגביהם בכל מקרה ומקרה. נטל הנשיאה בצרכים שאינם תלויי שהות מתחלק לפי יחס ההכנסות הפנויות.

    

9. על פי פסק הדין בעמ"ש (מחוזי ת"א) 14612-10-16פ.ב. נ' א.ב.[פורסם בנבו])(20.12.17) (מפי הש' ש. שוחט), בבוא בית המשפט לפסוק מזונות קטינים עליו לבחון אלו:

   א. הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים לה הורגלו הילדים ערב הפירוד (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים).

   ב. היכולות הכלכליות של הצדדים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים לרבות שכר עבודה).

   ג. קביעת יחסיות היכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה.

   ד. חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס ליכולת הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם).

    

   מן הכלל אל הפרט

    

   זמני שהות

10. זמני השהות של הילדים עם כ"א מהוריהם שווים (ראה סע' 12 לסכומי התובעת; סע' 7 לתע"ר נתבע).

     

    הכנסותיהם של כ"א מההורים- טענות הצדדים

    הכנסות האב

11. טענות התובעת

    1. האב איש מקצוע מוערך ועתיר ניסיון בתפקידים ניהוליים בתחום התעשייה.

    2. מתלושי השכר אותם המציא האב ניתן להתרשם כי פוטנציאל הכנסתו הינו ע"ס 16,000 ₪ נטו לחודש לפחות.

    3. האב הגיש הסכם עבודה חדש על פיו אמור הוא להשתכר כ-7,000 ₪ לחודש בלבד, וזאת ללא

       כל הסבר המניח את הדעת להפחתה הדרמטית בשכרו.

       ד.הנתבע לא היה קוהרנטי בעדותו, ויש ספק באמינות הנתונים שמסר.

        

12. טענות הנתבע

    1. לפני מספר שנים הצליח הוא להשתכר סכומים חודשיים של כ-15,000 ₪ לחודש, אולם בשנים האחרונות בשל מצבו הרפואי והמצב במשק לאחר ה7/10, וכן נוכח גילו (כ-50 שנה)אין הוא מצליח להשתכר סכומים כאמור.

    2. בהרצאת הפרטים אשר צורפה לכתב ההגנה ציין הנתבע כי הכנסתו החודשית נטו בין החודשים 1/22-1/23 עלתה לשעור של 15,000 ₪ נטו עד 16,400 ₪ נטו לחודש אולם הוא פוטר ממספר מקומות עבודה וקיבל דמי אבטלה.

       ג. הוא עבר מספר ניתוחי גב ואינו יכול לתפקד כבעבר.

       ד. ב-25 הוא התקבל למקום עבודה חדש בחברת "_______" כמנהל מפעל, תוך ששכר

       הברוטו שלו 13,000 ₪ ונטו כ-7,500 ₪ .

       ה. הנתבע מבקש להעריך שכרו וע"ס 10,000 ₪ לחודש ובהנתן הרכב אותו הוא מקבל מעבודתו.

       ו. בהמשך להחלטת בית המשפט לאחר הגשת הסכומים הגיש הנתבע ביום 11.3.26 טבלה המפרטת רצף התעסוקה שלו וכדלקמן:

        

        

        

        

        

       תקופה שם המעסיקהכנסה חודשיתהפניה

       ממוצעת

       1.2023-4.2023 כ-15,000 ₪ נספח 4

       תע"ר; הרצאת פרטים.

       5.2023 

        

       6-7.2023דמי אבטלה6/23 8926 ₪ (ל-19 ימים)נספח 5 תע"ר

       7/23 6577 ₪ (ל14 ימים)

       8.2023  

        

       9.2023-1.2024 כ-15,000 ₪ נטונספח 3 תצהיר

       הכנסות

        

       2.2024דמי אבטלה9500 ₪ (ל-20 ימים)נספח 5 תע"ר

        

       3-6.2024דמי אבטלהכ-11,800 ₪ נספח 4 לתע"ר

        

       7-8.2024נספח 6 תע"ר

       הסכם עבודה.

       8-12.24 15,000 ₪ ברוטו+פרמיה

       ל-3 ח' + רכב והפרשות לקרן פנסיה

        

       1-6.2025 דמי אבטלהממוצע 10,000 ₪ נספח 3 הודעה

       מיום 12.8.25

       8-10.2025 כ-7,700 ₪ נטוהגשת תלוש

       15.2.26

        

       דיון

13. אין חולק כי לנתבע נסיון עשיר בתפקידים ניהוליים בתחום הבנין , כולל היותו מנהל מפעל, מנהל שיווק ושימור לקוחות .(ראה כתבי הטענות ועמ' 64 לפרוטוקול.) בדיון מיום 31.3.24 אישר הנתבע כי הוא בענף הבניה כ-20 שנה ויש לו נסיון רב בתחום.

     

14. מינואר 23 ועד מרץ 24 עבד הנתבע בחב' ____ והשתכר בממוצע כ-15,500 ₪ נטו לחודש .(ראה כתב ההגנה לתביעת המזונות וסע' 9 לתצהיר העדות הראשית). כבר במועד זה טען הנתבע כך: "..כבר אז הוצאותי עלו על הכנסותי , וזאת בעיקר לנוכח הרחבת זמני השהות שלי עם הקטינים ומיעוט הכנסותי." (סע' 9 לתע"ר)

    בכתב ההגנה , עת הכנסתו עלתה לשעור של מעל 15,000 ₪ נטו, טען הנתבע כי מצבו הרפואי אינו מהמשופרים וכי הוא סובל מפריצת דיסק ועבר שני ניתוחים.

     

15. עפ"י הנתונים בטבלה לעיל, נראה כי הנתבע עובר טלטלות תעסוקתיות. מלבד אמירותיו שלו לא הובא לעדות כל מעסיק אשר יבהיר כי מצבו הרפואי של הנתבע הוא אשר הביא לפיטוריו וכנטען על ידו. הווה עובדה גם כי הנתבע לא מתקשה למצוא מקומות עבודה שיעסיקו אותו, וכאשר אינו עובד, הוא מקבל דמי אבטלה.

    לא הובא גם כל תיעוד רפואי עדכני ו/או אישור רופא תעסוקה כי מצבו של הנתבע מגביל אותו בעבודתו.

     

16. א. הנתבע כאמור טען כי נוכח מצבו הרפואי ולאחר שעבר מספר ניתוחי גב (שנים 2022-2023) הוא מתקשה למצוא עבודה שתשקף יכולותיו הקודמות, אולם רואים אנו כי הנתוחים המדוברים היו בשנים 2022-2023 ולאחריהם השתלב הנתבע בחב' _____ אשר בה קיבל משכורת שלא פחתה מהכנסתו הקודמת.

    ב.לא הוברר מדוע הופסקה עבודתו שם. לא ברור גם מה מצבו הרפואי של הנתבע כיום ולאחר שעבר בהמשך גם ניתוח נוסף.

    ג. באוגוסט 25 צירף הנתבע הסכם עבודה בחברת ______ בע"מ ועל פיו שכרו ברוטו עולה לשיעור של כ-13,000 ₪ ברוטו וכ-7500 ₪ נטו. שכר נמוך ב הרבה מהשכר אותו השתכר הנתבע קודם לכן.

    ד. לטענת הנתבע, גם מעבודה זו פוטר וכיום הוא מובטל.

     

17. א. אני מקבלת הטענה כי זמני השהות הרחבים של הנתבע עם ילדיו, גילו ומצבו הרפואי מגבילים את הנתבע בשיפור הכנסותיו.

    • אולם הטענה כי פוטנציאל הכנסתו פחת באופן כה משמעותי אינה נתמכת בראיות אובייקטיביות רפואיות וכאמור.

    • לנתבע גם פוטנציאל להגדיל הכנסתו ובהנתן גם אפשרות הקיימת לו לקבל אחוזים ממכירות אותם הוא מבצע( ראה נספח 7 לתצהיר הנתבע)

       

18. הקושי לקבל גירסת הנתבע לענין פגיעה בפוטנציאל הכנסתו באה במקביל להתרשמות הכוללת מנסיונו של הנתבע לצמצם מחויבותו לזון ילדיו, להתעלם מפער ההכנסות בינו ובין האם ולחוסר האמינות הכללי מעדותו.

    הנתבע בעדותו התחמק ממתן תשובות לשאלות שנשאל (ראה עמ' 60 ש' 13 ואילך). לא ענה אמת לשאלות (ראה עמ' 55 לפרוטוקול ; עמ' 92 לפרוטוקול)

     

    וראה גם: בסע' 22 לכתב ההגנה אשר הוגש ביום 9.3.23 טען הנתבע כי:

    

    בדיון שהתקיים הופנה האב לטענתו זו ונשאל : "כמה אתה משלם לילדים שלך?"(עמ' 43 מש' 9 לפרוטוקול)

    תחילה השיב האב כי הוא משלם 1,000 ₪ לכל ילד (ש' 10-11)

     

    בהמשך העיד (ש' 13-18):

     

     

    עם התקדמות החקירה אישר האב כי עבור הבת הוא משלם 500 ₪ שכן עברה את גיל 18 והחיוב עד גיל 21, ועבור הבן 1,625 ₪ עד הגיעו לגיל 18 ולאחר מכן יחויב בשליש. הנתבע נשאל מתי אמור הבן להגיע לגיל 18 וציין "עכשיו" (ובהמשך דייק "עוד חודש חודשיים" (ראה עמ' 48 לפרוטוקול ש' 9-13.) והוסיף "ב-6/3" (ראה ש' 17 בעמ' 48).

    בהמשך התברר כי הבן נולד ב2006, דהיינו במועד מתן העדות XX.25.XX., עבר כבר הבן את גיל 18. (ראה עמ' 49 לפרוטוקול).

    טענת האב כי התבלבל בגילו של הבן אינה מסתדרת עם המציאות ובהנתן טענתו למצב כלכלי קשה וביודעו את גילאי ילדיו והשפעתם על תשלום המזונות סביר בהרבה כי האב ניסה להטעות את בית המשפט ולא טעה בעצמו .

    ראה לענין זה דברי בית המשפט בעמ' 51 ש' 8-11

    

    בהנתן האמור, הכנסתו הפנויה של האב גדלה ועם בגירת ילדיו מהנשואים הראשונים. הנתבע לא

    הבהיר ולא הוכיח כמה משלם הוא כיום למזונות ילדיו מנישואיו הראשונים.

     

19. לאחר שבחנתי כלל הנתונים וכאמור לעיל- מעמידה פוטנציאל הכנסתו נטו של הנתבע ע"ס של 15,000 ₪ לחודש (כולל רכב).

     

    הכנסות האם

    20.טענות התובעת

    א. התובעת עובדת ב"____" כקופאית, ושכרה נקבע עפ"י שעות עבודה בפועל.

    בחודש אוקטובר 25, צורפו 3 תלושי שכר מהם נראה כי ממוצע שכרה עולה לסך של כ-5,100 ₪ לחודש (קודם לכן שכרה היה אף נמוך מכך).

    ב. לטענת האם היא חסרת ניסיון תעסוקתי. בשנת 2019 , טרם לידת הילדים, עבדה היא ב -___ והשתכרה כ-8,000 ₪ לחודש. אולם, זאת הואיל ויכולה הייתה לעבוד אף שבתות וחגים. כיום נוכח היותה אם היא מתקשה לעבוד כבעבר .

    ג. האם מציינת כי אין לה נסיון מקצועי למעט עבודה כקופאית והנובע מכך הינו פוטנציאל שכר נמוך.

    ד. האם טענה כי היא מקבלת סיוע ממשפחתה בדמות מוצרים שהיא לוקחת מהקיוסק וכן סיוע בתשלומים שונים ועפ"י הצורך.

     

    21. טענות הנתבע

        • לטענת הנתבע פועלת התובעת להנפקת והגשת תלושי שכר עפ"י הצורך ובהינתן ההליכים המשפטיים. בכתב התביעה ובבקשה למזונות זמניים טענה היא כי שכרה עולה לסך של כ-3,350 ₪ לחודש. באוקטובר 25, כאשר עתר הוא להצגת מסמכים עדכניים והתובעת סברה כי לא תדרש להציג מסמכים נוספים עלה שכרה לסך של כ-5,850 ₪ (תלושי שכר של יוני ויולי 25). באוגוסט 25 התלוש היה נמוך יותר הואיל והתובעת ידעה כבר על פנייתו לבית המשפט.

        • מעדות התובעת ומעסיקה עלה כי היא מקבלת גם מענק עבודה מהמוסד לבטוח לאומי,

          עליו לא דיווחה.

          ג. התובעת לא הצליחה להסביר הכיצד היא מגשרת על הפער שבין הוצאותיה הגבוהות הנטענות לבין הכנסותיה, ונראה כי יש לה מקורות הכנסה נוספים.

          ד. טענת התובעת כי היא לוקחת מוצרי מזון מהקיוסק שבבעלותם, לא מסתדרת עם טענת האב כי בקיוסק אין מוצרי מזון. עדות האב כי הוא מסייע לתובעת גם בתשלומים לגופים שונים עבור התובעת וברכישות לילדים לא תואמת לעדות התובעת לענין זה.

          ה. טענת התובעת כי היא מקבלת מהוריה גם סכומי כסף במזומן עלתה לראשונה בעדות התובעת, אולם זו לא מסתדרת עם טענתה כי הוריה גובים ממנה דמי שכירות ביודעם כי מצבה הכלכלי כה קשה.

           

          דיון

    22. בהינתן העובדה שהתובעת חסרת השכלה אקדמאית ו/או מקצועית, הרי שמטבע הדברים דנים אנו בפוטנציאל הכנסה נמוך יחסית.

    23. א. הנתבע טוען כי אין ליתן אמון בעדות התובעת לענין הכנסותיה מעבודה וזאת נוכח הפער בשכרה עפ"י התלושים במועד הגשת התביעה לבין אלו שבתצהיר העדות הראשית ואלו שב-10/25. דומה שחלוף הזמן לבדו יכול להסביר עליית השכר .

        ב.מעיון בתלושי השכר אשר צירפה התובעת לכתב התביעה עולה כי בחודש 12/22 עבדה היא 85.5 שעות עפ"י 40 ₪ לשעה ושעה נוספת אחת עפ"י תעריף של 50 ₪ לשעה.

        בחודש יולי 25 עבדה התובעת 137 שעות עפ"י תעריף של 45 ₪ לשעה וכן תוספת של נסיעות.

        דהיינו, עם הרחבת זמני השהות של הילדים אצל אביהם, הגדילה התובעת את היקף עבודתה.

        ראיתי התמיהה הכיצד בחודש אוגוסט 25 שוב ירד השכר השעתי ל-40 ₪. אולם, בין כך ובין כך מדובר בשכר שעתי נמוך יחסית ובהנתן עבודתה של התובעת כקופאית כבר שנים ארוכות.

         

    24. א. מעסיקה של התובעת, מר _____, הובא לעדות. עדותו של העד, חקלאי המנהל העסק המשפחתי היתה אמינה ואותנטית. ישנה התנהלות קבועה באשר לדווחי השכר.

        ב.לא התרשמתי כי נעשתה מניפולציה כלשהיא לטובת התובעת לענין זה. העד ציין גם כי אין לאן להתקדם במקום העבודה וכי הוא זה שאחראי על הקופאים.(עמ' 3לפרוטוקול).

         

    25. הובא לעדות גם מר ____, חוקר פרטי אשר עקב אחרי התובעת. מדו"ח החקירה ומהחקירה בפועל עלה כי המעקב היה במשך 4 ימים (2 ימי שישי ו-2 ימי שני) ומאלו ביקש ללמוד על שעות העבודה בכל החודש. נהיר כי לא ניתן להסתמך דרך הסקה זו ללא ראיה נוספת.

        עוד לציין כי מסקנתו של החוקר הפרטי ולפיה תלוש השכר של התובעת הינו פיקטיבי התבססה על כך שאין בו הפרשות לפנסיה, אולם הוברר כי יש נתונים נוספים אשר לא נלקחו בחשבון ומשנים את הלוגיקה ממנה שאב החוקר הפרטי את מסקנותיו.(ראה עמ' 14 לפרוטוקול מש' 18 עמ' 15 מש' 20 ).

         

    26. התובעת מקבלת עזרה משפחתית הן באמצעות מוצרים שהיא לוקחת מהקיוסק המשפחתי והן בעזרה של רכישות ע"י אביה, שעדותו לענין זה היתה אמינה.

         

    27. התובעת אישרה כי היא מקבלת מענק עבודה מהמוסד לביטוח לאומי. נתון זה כשלעצמו מלמד על הכנסה נמוכה מ7,200 ₪ לחודש. לא הובאו ראיות באשר לסכומים להם זכאית התובעת. נוכח הוראות הדין יכולים הסכומים לעלות לכ-4,000 ₪ לשנה, דהיינו כ- 330 ₪ לחודש.

         

    28. נוכח כל האמור מעמידה פוטנציאל הכנסתה של האם ומכל המקורות וכאמור ע"ס 7,000 ₪ לחודש.

         

         

        צרכי הקטינים

    29. טענות התובעת

        בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את האב:

        לחייב את האב במזונותיהם השוטפים והזמניים של הקטינים בסך של 2,800 ₪ עבור ____ ו2,740 עבור___.

         

        

        באשר להוצאות מדור טוענת האם כי היא והקטינים מתגוררים ביחידת דיור שבבעלות הוריה והם משלמים להם 4,000 ₪ לחודש. כמו כן יש להם הוצאות אחזקת מדור וע"ס של כ-1400 ₪ לחודש.

         

    30. טענות הנתבע

        • צרכי הקטינים לא הוכחו למרות שמדובר בתביעה כספית הנדרשת הוכחה וראיות.

        • מפנה הנתבע לכך שבעת הגשת התביעה, כאשר זמני השהות היו מצומצמים יחסית, עתרה האם למזונות ע"ס 5,540 ₪ ללא מדור, וגם לאחר הרחבת זמני השהות עותרת האם לאותם סכומים והדבר תמוה.

        • הנתבע שוכר דירה בסכום של כ-6,200 לחודש(כולל תשלום לוועד הבית) ואליהם יש לצרף גם הוצאות אחזקת דירה.

          דיון

    31. התובעת לא הוכיחה באופן אריתמטי צרכי הקטינים וכן לא באו בפני ראיות בענין צרכים תלויי שהות וצרכים שאינם תלויי שהות. הוצגו ע"י הצדדים קבלות ספורדיות.

    32. באשר לאופן הפעלת שיקול הדעת בפסיקת מזונות ישנן גישות שונות.

        יש המבכרים שימוש בנוסחאות מתמטיות שמהן ייגזרו החיובים במזונות. יש הרואים בנוסחה המתמטית בבחינת נקודת מוצא בלבד וניתן לשנות ממנה לפי שיקול דעת שיפוטי

        ויש הסבורים כי ככלל אין מקום לשימוש בנוסחה מתמטית אלא להעריך המזונות בהתאם לשיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית ובהנתן כי פסיקת מזונות איננה מדע מדויק שכן, גם אם נקבע חישוב המזונות עפ"י נתונים אריתמטיים לעת בדיקת הנתונים, הרי שבמהלך השנים צפויים שינויים בהוצאות ונוכח שינוי בגילאי הילדים וההוצאות הנלוות. הערכת הסכומים הנדרשים נעשית מתוך אומדנא ובהתייחס למקרה הספציפי.

         

    33. בשלב זה, ולצורך קביעת אומדן צרכי הקטינים ובהעדר ראיות מדוקדקות לענין זה, נדרש בית המשפט לחזקות הקבועות בדין ולפיהם קיים הבדל בין קטין החולק זמנו בין שני בתים שאז הוערכו מזונותיו בפסיקה בשיעור הנע בין 2,250 ₪ ל – 2,600 ₪ לחודש (ראה עמ"ש 16314-04-25 א.ב.ח נ' א.ב.ח ואח' [פורסם בנבו](18.2.26) ופס"ד נוספים המאוזכרים בו) , לבין מזונותיו של קטין המתגורר בעיקרו בבית אחד ומקיים זמני שהות מוגבלים ביותר עם ההורה האחר שאז הוערכו מזונותיו בשיעורים הנעים בין 1,600 ₪ ל – 1,900 ₪ לחודש.

        ראה גם: עמ"ש (מרכז) 64599-03-25 י. נ' י' [פורסם בנבו] (17.2.26) ופסקי דין נוספים המאוזכרים בו.

         

        בענייננו ובהנתן כי ההורים מקיימים זמני שהות שווים עם ילדיהם ובהנתן כי הכנסות הצדדים יחדיו אינן גבוהות במיוחד נתון המלמד כי רמת החיים אשר קיימו היתה ממוצעת, מעמידה צרכיהם של כ"א מהקטינים וע"ס 2,300 ₪ לחודש.

         

        יחס ההכנסות הפנויות

    34. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, לצורך קביעת יחס ההשתכרות בין הצדדים, יש לעשות שימוש בהכנסתם הפנויה של הצדדים, שכן, אך ורק בהכנסה פנויה זו הם יכולים לשרת את צרכי הקטינים.

        ראו לעניין זה, פסק דינו של כב' הש' פוגלמן בבע"מ 919/15, בסע' 28 לפסק הדין; עמ"ש (מרכז) 51056-09-20 מ.א. נ' מ.י. [פורסם בנבו](23.3.21).

         

    35. לצורך חישוב הכנסה פנויה יש להפחית מסך ההשתכרות סך מינימלי ומצומצם של הוצאות שחייב אדם להוציא עבור עצמו .לענין זה ניקח בחשבון עלות שכירות או משכנתא וכן סכום הנדרש לצרכים הכרחיים ובסך שלא יפחת מ2,000 ₪ .

        ראה לענין זה עמ"ש (מרכז) 51056-09-20 מ.א. נ' מ.י. [פורסם בנבו](23.3.21).

         

    36. בית המשפט העמיד פוטנציאל הכנסתה של האם ע"ס 7,000 ₪ נטו לחודש ופוטנציאל הכנסתו של האב ע"ס 15,000 ₪ .

         

        הכנסה פנויה של האם

        37.א. כאמור, האם מתגוררת ביחידת דיור שבבעלות הוריה ולטענתה היא משלמת להם 4,000 ₪ לחודש ונושאת בהוצאות אחזקת הדירה. התובעת צירפה לתצהיר העדות הראשית את חוזה השכירות הקודם שביחידת הדיור, צילומי תשלום השיקים ודפי בנק מהם ניתן ללמוד על הורדת דמי השכירות מחשבונה .

        ב. הואיל והכנסות האם נמוכות יחסית וזו טענה גם כי בני משפחת האשה מסייעים לה, נראתה תחילה תמוהה טענת האם כי היא נדרשת לשלם להוריה בגין מגוריה ביחידת הדיור שלהם.

        ג. אלא, שלאחר שמיעת עדות אבי התובעת הדברים הובהרו.

         

        38.א. לציין כי עדותו של מר ___ היתה מהימנה עלי. מר ___ שיתף והשיב באופן ספונטני ואותנטי לשאלות שנשאל.

        ראה למשל לענין זה בעמ' 28 לפרוטוקול ש' 14-23.

        ב.מר ___ , אשר ציין כי הוא מסייע לבתו ככל יכולתו, אישר כי יש לו שתי יחידות דיור האחת בשמוש בתו, והאחת בשמוש אחר וכ"א מהם משלם דמי שכירות.

        ג.העד ציין כי יש לו משכנתא על נכסים אלו. עוד העיד כי בנו, מני הסתבך בחובות הימורים והוא כאביו נאלץ לעזור לו. למעשה מדמי השכירות אותם הוא מקבל עבור יחידות הדיור הוא משלם החובות והמשכנתא.

        בעמ' 34 משורה 16 לפרוטוקול מציין מר ____:

        " העד מר ע.: אני משלם 9,000 שקל בערך על חובות גם משכנתא וגם חובות של הילד של ___, בחשבון אחד. חשבון שני אני משלם לו עוד 8,000. את יכולה לראות פה, הכל רשום.

        כב׳ הש׳ דהן: לא הבנתי את הקשר את ה-8. מה זה ה-9 וה-8 הזה?

        העד מר ע.: בשכירויות שאני מקבל.

        כב׳ הש׳ דהן: כן.

        העד מר ע.: אני מקבל מ___ הבת שלי שתהיה בריאה 4,000 שקל מהשוכר השני אני מקבל 5,000.

        כב׳ הש׳ דהן: הבנתי אותך.

        העד מר ע.: וזה עובר למשכנתא ולחובות של הילד שהסתבכתי אתו, שהוא מסובך ואני אבא שלו, עוזר לו ותומך בו..."

        וכן ציין: 

        " העד מר ע.: את מבינה? זה לא, אני אעשה הכל בשביל הילדים שלי.

        עו״ד אייבס: כמובן.

        העד מר ע.: בשביל זה אני על הפנים היום.

        עו״ד אייבס: כמובן. אז אני,

        העד מר ע.: חייב שני מיליון שקל.

        עו״ד אייבס: במה אתה עובד?

        העד מר ע.: ירקן.

        עו״ד אייבס: אה, יש לך, אז בעצם כשאתה אומר שאתה מביא לה ירקות אתה מביא לה מהירקנייה?

        העד מר: כן, אם היא מבקשת.."

        עמ' 37 לפרוטוקול עמ' 4-12

         

        39. מר ___ ציין גם כי, כאב דואג הוא רוכש עבור בתו ולטובת הילדים מוצרים שונים ובעלות של כ-500 ₪ לשבוע (עמ' 35 ש' 29 לפרוטוקול)

        40. יש עוד לציין כי ההורים חבים בהוצאות מדור של ילדיהם, וגם אם אבי האם היה מסכים לסייע לבתו ולנכדיו לתקופה מסויימת אין הדבר מחייב הסב להמשיך ולשאת בהוצאות אלו.

             

            משכך , נותרת מהכנסתה החודשית של האשה לאחר תשלום דמי השכירות ע"ס של כ-3,000 ₪ לחודש והיא נזקקת כמובן גם לממן הוצאותיה השוטפות.

             

            הכנסתו הפנויה של האב

        41. האב נושא בשכר דירה ע"ס של כ-6,300 ₪ לחודש (כולל תשלום לוועד הבית). לאלו יש להוסיף הוצאות אחזקת הדירה.

        42. האב נושא גם במזונות ילדיו מנשואיו הראשונים, אולם נוכח עדותו שאינה ברורה ביחס לתשלומים אלו, איני יכולה לידע במדויק יתרת התשלום ועד מתי.

        43. משכך נתייחס להכנסתו הפנויה של האב כעולה לסך של 5,000 ₪ לחודש לפחות.

             

             מכאן - יחס ההכנסות הפנויות הינו אם כן 20% לאשה (1000 ₪ ) 80% לאב (5,000 ₪) 

            האם בסכומיה, ועפ"י תחשיב שערכה עתרה לקבוע כי יחס הכנסות הצדדים (עפ"י תחשיב יחס הכנסות ולא יחס הכנסות פנויות) עולה ליחס של 76% לאב – 24% לאם.

            נוכח עתירת האם לענין זה, ייערכו התחשיבים עפ"י היחס אותו ציינה האם ועל פיו עתרה.

             

        44. תחשיב מדור

            1. בכל הנוגע לחישוב רכיב המדור וכפי שנקבע בעמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. (22.9.20):

               "הדרך הראויה לחשב את רכיב המדור לקטין המתגורר בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות מדור סבירה בענייננו וחלוקת אותה עלות בין הצדדים ע"פ יחסי זמני השהות ושיעור השתכרותם".

                

               ראה לענין זה גם רמ"ש (ת"א)37993-11-24 י.ח. נ' א.ח. [פורסם בנבו]( 25.12.25) אשר בו הובהר גם אופן עריכת התחשיב:

               ועפ"י הנתונים שם:"מאחר שנקבע שיחס זמני השהות עומד על 65% אצל האם לעומת 35% אצל האב, היה על ביהמ"ש קמא לקבוע שממחצית עלות המדור (שהרי על פי הפסיקה מדור של שלושה קטינים מהווה מחצית משכר הדירה -ע"א 552/87ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599,601) יופחת 35% בגין הזמן שהקטינות שוהות עם האב ולאור פערי ההשתכרות בין הצדדים ובהתאם ליחס שנקבע (35%-65%) על האב לשלם לאם את האחוז שנקבע לו מתוך סך המדור לאחר הפחתת החלק היחסי של זמן השהות של הקטינות איתו."

                

               ובענייננו:

                

            2. בנדון שבפנינו ובממוצע (ובהעדר טענה נוגדת לענין זה מטעם האם) ניתן להעריך עלות שכירות ראויה למגורי הקטינים וע"ס של כ- 6,000 ₪ לחודש (סכום אותו משלם האב). עפ"י הפסיקה הנוהגת חלקם של הקטינים בדמי שכירות אלו עולה לשעור של 40% (ראה ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599,601 ;עמ"ש 65692-11-19 ס' נ' ס' [פורסם בנבו](22.9.20) - ובסה"כ- 2,400 ₪.

            3. נוכח פערי ההכנסות שבין ההורים האב אמור לשאת ב-76% מסך זה ובסך 1,680 ₪ לחודש.

               האב נושא במחצית מסך זה כאשר הילדים עימו.

               משהאם נושאת רק ב-4000 ₪ דמי שכירות, חלקם של הקטינים 1,600 ₪ (40%).

                

               סכום הנתונים

        45. עד ליום 31.3.24 תחול ההחלטה הזמנית למזונות.

             

        46. מיום 31.3.24 ועד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 6 ובהנתן כי על האב לשאת בכל הצרכים ההכרחיים של הקטינים וכי הקטינים שוהים עימו במחצית מהזמן

            1. ישא הנתבע וישלם לכ"א מילדיו ועד הגיע כל אחד מהם לגיל 6 שנים לידי האם, סך של 1,100 ₪ לחודש.

            2. כמו כן יישא האב וישתתף במדורם של הקטינים וע"ס 1,600 ₪ לחודש (800 ₪ לכל קטין).

                

        47. עם הגיע כ"א מהקטינים לגיל 6 שנים והואיל והחיוב הינו מדיני צדקה ועפ"י יחס ההכנסות הפנויות

            1. ישא הנתבע וישלם לכ"א מילדיו ומגיל 6 שנים לידי האם סך של 700 ₪ לחודש.

            2. האב ישתתף במדורם של הקטינים וע"ס 600 ₪ לחודש לכ"א מהם.

                

               בנוסף ונוכח פער ההכנסות הפנויות ישא האב בשעור של 76% והאם בשעור של 24% בהוצאות אלו:

               1. הוצאות החינוך של הקטינים לרבות: גן ו/או צהרון ו/או קייטנות בעלות צבורית; אגרות חינוך, שכר לימוד (לרבות כל תשלום הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, תל"ן וכיו"ב), צהרון (ציבורי), טיולים מטעם המסגרת החינוכית, חוג אחד בעלות מתנ"ס לכל ילד, שיעורי עזר (עפ"י המלצת הגורם הרלוונטי), ורכישות חד-פעמיות עבור תחילת שנת הלימודים, והכל בכפוף להצגת קבלות או דרישות תשלום, ובקיזוז כל הטבה, מענק, סבסוד וכיו"ב.

               2. הוצאות רפואיות חריגות של הקטינים, שאינן ממומנות ע"י קופת החולים, לרבות רפואת שיניים ושיננות, משקפיים או עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים או רגשיים, אִבחונים ואבחוני ליקויי למידה, טיפולים מיוחדים כגון קלינאות תקשורת או ריפוי בעיסוק, והכל בכפוף להצגת המלצה מטעם גורם מקצועי רלבנטי בדבר נחיצות ההוצאה הרפואית, שתועבר מהורה אחד לשני זמן סביר טרם הוצאת ההוצאה הרפואית.

               3. בכל צורך רפואי על הצדדים לפנות לרפואה הציבורית בלבד, אלא אם קיימת מניעה לעשות כן, או שהגיעו להסכמה מתועדת בכתב על פנייה לרפואה פרטית. פנייה לרפואה פרטית מבלי שקיימת מניעה לקבלת הטיפול ברפואה הציבורית, וללא הסכמת ההורה השני, לא תחייב את הצד השני אלא עד לגובה העלות ברפואה הציבורית.

               4. קצבאות ביטוח לאומי בגין הקטינים ישולמו למבקשת.

               5. דמי המזונות והמדור יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה. מדד הבסיס הינו מועד החלטתי זו.

               6. דמי המזונות ישולמו עד הגיע כ"א מהקטינים לגיל 18 שנה או סיום הלימודים התיכוניים ולפי המאוחר.

               7. בתקופת השירות הצבאי (חובה) ישולם 1/3 (שליש).

               8. הנתבע רשאי לקזז סכומים ששולמו ע"ח המזונות.

                   

                  אין צו להוצאות.

                  מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

                   

                  ניתן היום, כ"ט ניסן תשפ"ו, 16 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.