תוכמה ואח' נ' מונה טורס בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובעים לפיצוי על סך של 4,000 ₪ לכל אחד מהתובעים, בגין מחדלים של הנתבעים או מי מהם ביחס לטיול מאורגן בארה"ב אליו יצאו התובעים, ואשר תוכנן להתקיים בחופשת הפסח בין ה- 13.4.11 ועד 30.4.11, ואשר אורגן ונוהל על ידי הנתבעת מס' 4 (להלן: "רימון").

למעשה מדובר בשלוש קבוצות תובעים כאשר תובעים 1-3 (להלן: "תוכמה") הזמינו את הטיול באמצעות הנתבעת מס' 1 (להלן: "מונה טורס"). התובעים 4-5 (להלן: "קרסקו") הזמינו את הטיול באמצעות הנתבעת מס' 2 (להלן: "דיזנהויז") והתובעים 6-7 (להלן: "אלטיניובה") הזמינו את הטיול מהנתבעת מס' 3 (להלן: "אופיר טורס").

כתב התביעה המפורט ואשר אליו צורפו מסמכים רבים, כולל טרוניות ותלונות רבות ושונות באשר לטיול ולצורך הנוחות, אחלקן לשלוש קבוצות עיקריות:

האחת, שהינה טענה בנוגע להודעה בדבר איחוד הטיול עם טיול נוסף שיצא באותם המועדים ואשר היה מיועד למשפחות עם ילדים. בהקשר זה טוענים כל התובעים כי ההודעה על כך ניתנה להם במועד הסמוך למועד יציאת הטיול וכתוצאה מכך, לא יכלו לממש את זכות הביטול העומדת להם בנסיבות כאלו.

השניה, טענות ביחס למרכיבים שונים של הטיול אשר חלקם לא סופקו כטענת התובעים בהתאם לתוכנית הטיול, ואילו ביחס לאחרים מהם על אף שסופקו, התובעים לא היו מרוצים מאותו מרכיב של הטיול ודורשים פיצוי כספי בגין כך.

השלישית, טענות ביחס למחדלים שונים מצד רימון הנוגעים לטיסה חזרה אשר מיועדת היתה על פי תוכנית הטיול להגיע ארצה ביום שבת ה-30.4.11 בשעה 03.30 לפנות בוקר, אולם בשל ביטול הטיסה הפנימית בארה"ב, שהיתה החוליה הראשונה בדרך חזרה, התארכה הדרך כך שהתובעים "היו בדרכים" במשך יותר מיומיים והגיעו לבסוף לישראל ביום 1.5.2011 בשעה 14.40. בין היתר טוענים התובעים כי הולנו במלון ללא שניתן להם לאכול בו את ארוחת הבוקר וזאת למרות שלחלק אחר מהקבוצה שהולנה במלון אחר, ניתנה ארוחת בוקר במלון.

כמו כן מלינים התובעים על כך שבשל שינוי הטיסות, נגבה מהם סך של 25$ עבור מטען עודף וזאת למרות שמראש לא נמסר להם כי הם אמורים לשאת בתשלום כזה.

כללי

בפתח הדברים אציין כי בהחלט התרשמתי מקריאת כתב התביעה ושמיעת התובעים בפני (יצוין כי התובעים כולם הסמיכו את התובעת מס' 1 לטעון בשמם), כי זהו אחד מאותם מקרים אליהם כיוון כב' השופט אליקים בת.ק. (חי') 1153/02 וניג נ' דיזנהויז סיטונאי תיירות בע"מ (הפניה בסיכומי רימון) :

"יש היוצאים לטיול עם מצלמה ותרמיל, ויש היוצאים לטיול.... עם פנקס ומחשבון כדי לתעד "ליקויים" מתוך תקווה כי בדרך זו תוחזר להם התמורה ששילמו...אין לתת יד לדרך "טיול" שכזו".

אמנם, כפי שאפרט בהמשך מצאתי כי היו מחדלים קלים בניהול הטיול ובעיקר בניהול ההתקשרות אל מול התובעים בסוגית איחוד הטיולים, ונכון גם כי תביעת התובעים הועמדה על סכום המהווה מעט יותר מרבע מעלות הטיול (דהיינו שהם לא ניסו להחזיר לעצמם את מלוא עלות הטיול כנאמר בפסק הדין שצוטט לעיל), אולם עדיין אין בכך להקהות את הרושם שהתובעים לא הפנימו את העובדה כי בעת שהם יוצאים לטיול מאורגן, עליהם לקחת בחשבון שאין הם אדונים לעצמם, אין הם שולטים באופן ניהול הטיול ובעלויות הכרוכות בכל מרכיב שלו, והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בניסיון התובעים "להתחשבן" עם רימון על כל מרכיב ומרכיב שלא היה לשביעות רצונם, או לא היה בהתאמה מדויקת לתוכנית הטיול, כפי שהם הבינו אותה.

כפי שכבר נפסק בעבר, התופעה של "טיול מאורגן" הינה מוכרת וידועה וכך גם הקשיים האינהרנטיים הכרוכים בסוג טיול כזה ולדעתי על המשתתף לקחת בחשבון כי אינו שולט בכל פרט בטיול ולא כל תקלה הנגרמת בטיול כזה, בין היתר בשל הצורך לרצות אנשים רבים, מקימה עילה לפסיקת פיצויים (ראה ת.א. (מחוזי ת"א) 25746/89 זרקו נ' רז (12.5.98)

כמו כן מצאתי שמתאימים בהקשר זה דבריו של כב' השופט זיילר בת.א. 165/88 דהן ואח' נ' רפאל (21.5.02) לפיהם:

"חוששני שנקודת המוצא המשפטית של התובעים בהליך זה אינה מדויקת. הם יוצאים מהנחה שהנתבע אחראי לכל פגם שהיה בטיול. לפי טעון זה הוא יהיה אחראי גם אם מכונית התקלקלה (התובעים נאלצו להמתין שעות עד לתיקונה) וגם אם סדין במלון לא היה נקי ונגרמה לתובע כלשהו עגמת נפש.

אינני סבור שזהו המצב המשפטי. הנתבע הוא סוכן נסיעות. אני מוכן "להדביק" לו תואר נוסף המיטיב עם התובעים, הוא התואר של מארגן הטיול. בתור שכזה, מוטל עליו לבחור את השרותים ושאר האמצעים הדרושים כדי שהטיול יקוים במועדים עליהם התחיב, וברמה עליה התחיב. משבחר בשרותים, ואם בחר בהם במיומנות ראויה, אין הוא אחראי לשיבושים שחלו, אם חלו, ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות".

לאור עקרונות כלליים אלו, אבחן את טענות התובעים.

טענות ביחס לאיחוד הטיול ואובדן אפשרות הביטול

כפי שעולה מהודעת רימון מיום 7.3.11, הודעה אשר בה פורט מסלול הטיול יום ביומו, הוחלט לאחד את הטיול עם טיול פסח למשפחות כאשר צוין שלטיול המשותף, יתלוו שני מלווי קבוצות (להלן: "ההודעה"). כמו כן צוין בסופה של אותה הודעה, באותיות מודגשות, כי בכל מקרה של שינוי בתוכנית הטיולים ומתן הודעה על כך לנוסעים לפני היציאה, שמורה לנוסעים הזכות לבטל את הטיול בתוך 72 שעות ממועד ההודעה, ללא תשלום דמי ביטול כלשהם.

לטענת רימון, משבחרו התובעים שלא לבטל את השתתפותם בטיול, חרף איחוד הטיולים, אין הם יכולים עוד להישמע בטענה כלשהי ביחס לאיחוד הטיולים ויש לדחות כל טענה בענין זה כלפי רימון. מוסיפה רימון וטוענת שככל שהתובעים קיבלו את ההודעה באיחור, הרי שיש להפנות את טרוניותיהם בענין זה לסוכני הנסיעות (הנתבעים 1-3).