אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תובענה רכושית ושאלת תוקפו של הסכם ממון

תובענה רכושית ושאלת תוקפו של הסכם ממון

תאריך פרסום : 14/06/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
417-11-15
19/02/2017
בפני השופט:
פליקס גורודצקי

- נגד -
תובעים:
ר.ה.
נתבעים:
ט.ה.
פסק דין
 
     

 

בפני תובענה רכושית  שכותרתה  "כל ענייני רכוש שאינם לסכום כסף קצוב, לרבות פירוק שיתוף במקרקעין ובמיטלטלין", כאשר במרכזה שאלת תוקפו של הסכם ממון שעשו הצדדים סמוך מאוד למועד נישואיהם.

רקע

  1. התובע והנתבעת (להלן-"הצדדים"), יהודים, אזרחי ישראל ותושביה, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 21.2.2008. כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולדו שלושה ילדים - לעת הזו כולם קטינים.
  2. ביום 12.12.10 רכשו הצדדים את דירתם המשותפת בישוב ב.א. (להלן-"הדירה").
  3. הצדדים נפרדו ביום 02.06.14 – מועד בו עזב התובע את דירת המגורים המשותפת – ועם פרידת הצדדים, יזמה הנתבעת מספר הליכים משפטיים וביניהם תביעה למזונות אישה, תביעת משמורת ומזונות הקטינים ותביעה לגירושין. הליכים אלה הסתיימו והצדדים התגרשו זמ"ז ביום 21.12.2015.

עיקר טענות התובע

  1. לטענת התובע ביום 03.08, חתמו הצדדים על הסכם הממון (להלן-"ההסכם"), וזאת במטרה למנוע מחלוקות עתידיות ולאור ניסיון העבר של התובע.
  2. במסגרת ההסכם הוסכם בין היתר כי ישרור בין הצדדים משטר של הפרדה רכושית לגבי נכסים שהובאו על ידם לנישואין ולגבי נכסים שיתקבלו במתנה או בירושה במהלך חיי הנישואין, כי במקרה של רכישת דירה, השקעתו הכספית של כל צד בדירה תהא שייכת לו, כי בגידה של מי מהצדדים, במשנהו, שתגרום לגירושין תזכה את הצד הנבגד בפיצוי בסך של 100,000 ₪ וכו'.
  3. עוד הוסכם בגדרי ההסכם כי מועד הקרע הינו "יום קבלת ההודעה בכתב אצל הצד השני בדואר רשום".
  4. על כן וברוח הוראה זו, התובע שיגר מכתב לנתבעת, בו ביקש אכיפת ההסכם, אולם פניותיו וניסיונותיו חוזרים ונשנים לא הניבו פרי.
  5. לטענתו, השקיע ברכישת הדירה סך של 600,000 ₪ אותם קיבל בירושה בעקבות פטירת אביו, ואילו הנתבעת השקיעה ברכישת הדירה סך של 100,000 ₪ אותם קיבלה כמתנה מאביה. לפיכך, ולאור הוראות ההסכם, יש למכור את הדירה, לחלק בין הצדדים את כספי ההשקעה והסכום הנותר יחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
  6. בתמיכה לטענותיו צירף התובע מסמכים וביניהם: הסכם רכישת הדירה, ההסכם, תעודת פטירה של אביו, צו ירושה, הסכם מכר של דירת אביו, הודעה על העברת זכות השכירות מאביו ליורשיו ותדפיסי חשבון בנק.

עיקר טענות הנתבעת

  1. טוענת הנתבעת כי התובע לא השקיע בדירה כספים שקיבל בירושה. לטענתה, חלק שולם בזכות כספים משותפים של הצדדים ובזכות סך של 125,000 שניתן במתנה לנתבעת על ידי אביה. לפיכך – ובהתאם להוראות ההסכם – סך זה יש לנכות לטובתה מכספי מכר הדירה. בתמיכה לטענה זו צירפה הנתבעת צילום שיק וחשבונית מס מטעם עו"ד שטיפל ברכישת הדירה.

 

  1. עוד לטענתה, התובע בגד בה במהלך חיי הנישואין. לפיכך - בהתאם להוראות ההסכם - חייב לה תובע סך של 100,000 ₪, אותו יש לקזז מחלקו של התובע בכספי מכר הדירה.

 

  1. בנוסף, יש לחייב את התובע בסך נוסף של 20,000 ₪ אותו נטלה הנתבעת כהלוואה לשם גריעתה מחשבון הבנק המשותף.

 

  1. עוד הוסיפה הנתבעת, כי בהתאם לסעיף 5 להסכם הדן בזכויות בחשבון הבנק המשותף, "הזכויות בחשבון זה תהיינה משותפות לצדדים שווה בשווה", לפיכך הואיל ולטענתה השתמש התובע בחשבון זה גם לצורך עסקי וגם לצורך פרטי (תשלום מזונות ילדיו מרעייתו הראשונה), הרי הביע בזאת את כוונתו המפורשת לשתף את הנתבעת בכספים שהפקיד, וכך גם הביע באוזני הנתבעת במשך שנות הנישואין.

 

  1. לבסוף טענה כי התובע עשה שימוש בכספים שירש לצרכיו הפרטיים וצרכי עסקיו, כספים שהפקיד לחשבון המשותף שימשו אף הם לצרכיו האישיים ועסקיים, כך שלא ניתן לומר כי כספי הירושה הושקעו ברכישת הדירה.

מסגרת דיונית

  1. לקראת דיון קדם משפט שהתקיים בפני כבוד השופט איתי כץ ביום 08.05.17 (להלן-"דיון קדם המשפט"), הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, בגדרם כל צד חזר על טיעוניו שבכתבי טענותיו.
  2. בדיון קדם המשפט העיר כבוד השופט כץ כי ההסכם אושר על ידי נוטריון במהלך חיי הנישואין והוא לכאורה הוא אינו תקף משום שלאחר נישואי הצדדים נדרש כי הסכם ממון יאושר על ידי בית המשפט עמ' 2 ש' 9-11 והצדדים נדרשו להגיב להערה זו. לקראת תום דיון קדם המשפט ניתנה החלטה (להלן-"ההחלטה"), וזו לשונה:

החלטה

איזון המשאבים יחול לגבי כל הנכסים שצוינו בכתבי הטענות ובדיון היום דהיינו הדירה, יתרת המיטלטלין שטרם נלקחו ויתרת החובה בחשבון העו"ש המשותף בבנק דיסקונט וכן הלוואת המשכנתא.

מאחר שלכאורה הסכם הממון אינו מחייב, מאחר שנחתם בתקופת הנישואין ולא אושר כדין על ידי ביהמ"ש, הרי ככל שהאישה מבקשת להגיש תביעה נזיקית – חוזית בגין בגידה עליה להגישה במסגרת תביעה נפרדת בתיק חדש, שכן אין מקום להגישו בתיק זה שהינו תיק רכושי.

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תשע"ו, 08/05/2016 במעמד הנוכחים.

                                                                                                __________________
                                                                                                      איתי כץ, שופט

  1. בתום הדיון ניתנה הצעה לסיום המחלוקת ומשזו נדחתה, ההליך נקבע לשמיעת ראיות, לא לפני שהצדדים נדרשו להגיש תצהיריהם הרכושיים, המפרטים את זכויותיהם ואת חובותיהם.

דיון והכרעה

האם ההסכם תקף ?

  1. "שאלת המאה" בתיק זה הינה האם ההסכם תקף, שאם לא כן יחול על יחסי הצדדים המשטר הרכושי של איזון משאבים, הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן-"חוק יחסי ממון") בעוד שאם ההסכם תקף, חלוקת המשאבים הממוניים של הצדדים תבוצע על פי הוראות ההסכם.

 

  1. אין עורר כי איש מהצדדים – במי מכתבי טענותיו – לא טען כי ההסכם איננו תקף ואף להפך – כל צד עתר לקבלת זכויות שנקבעו במסגרת ההסכם.

 

  1. סוגיית תוקפו של ההסכם הועלתה לראשונה על ידי כבוד השופט כץ בדיון קדם המשפט והנתבעת ביקשה לאמץ קביעה זו אגב הרחבת חזית אסורה בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח (2) 145, 151 ומבלי שהיא עתרה לתיקון כתבי הטענות.

 

  1. חוק יחסי ממון קובע כי:

 

  1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של
    הסכם כזה, יהיו בכתב.
  2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט)
           או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג
           (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
           (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג
           עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת
           תוצאותיו.

             (ג)  בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם
       הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.


       (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק
       הנוטריונים, תשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו
       את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו
(הדגשה שלי –  
       פ.ג.).

 

  1. עינינו רואות כי סעיף 2 (ג 1) לחוק אינו דורש כי הסכם ממון יאומת לפני הנישואין. הסעיף דורש כי הסכם הממון ייכרת לפני הנישואין. לשון אחרת, הסכם ממון יהיה תקף אם הוא אומת אחרי הנישואין ובלבד שהוא נכרת לפני הנישואין.

 

  1. לא סוד כי החוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול ס' 1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן-"חוק החוזים"), כאשר הצעה הינה "פנייתו של אדם לחברו, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה" ס' 2 לחוק החוזים והקיבול הינו "הודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה" ס' 5 לחוק החוזים.

 

  1. עוד לא סוד כי "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם הייתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים ס' 23 לחוק החוזים.

 

  1. בס' 1 לחוק יחסי ממון קיימת דרישה צורנית והוא קובע כי הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון ביניהם ושינוי של הסכם זה יהיה בכתב – בכתב בלבד כאשר לא נדרש אפילו חתימת הצדדים על גבי ההסכם כתנאי לתוקפו בג"ץ 5860/11 מיום 04.10.11 (נבו) בו נקבע כי הפרקטיקה הראויה הינה כי ההסכם ייחתם, אולם הסכם ממון אינו מצריך חתימה כתנאי לתוקפו.

 

  1. נשאלת אפוא השאלה מתי נכרת ההסכם. עיון במכלול הראיות מלמד כי ההסכם נכרת לפני הנישואין, שכן:

 

ראשית, הנתבעת העידה בעמ' 18 ש' 23-24 כי:

ש. את יכולה להסביר לי מי ערך לכם את הסכם הממון?
ת: חברה שלי ר. שהיא עו"ד והיא מצאה נוטריון שערך  את זה.


שנית, בהסכם נכתב כי:
"הואיל:     והצדדים עומדים להינשא זה לזו כדת משה וישראל ביום 21.02.08".

ושלישית, בטופס אימות הנוטריוני שכותרתו: "אימות הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין" נכתב בין היתר כי:

"ולאחר שהסכם הממון המצורף והמסומן באות א' (להלן - "ההסכם") הקרא בפני בידי בני הזוג, ולאחר שבני הזוג הצהירו בפני כי עשו את ההסכם בהסכמה חופשית והבינו את משמעותו ותוצאותיו ונחה דעתי שהצהרתם אמת, חתמו בנוכחותי על ההסכם מרצונם הטוב והחופשי."

  1. רוצה לומר כי אין בטופס אימות הנוטריוני כל אזכור כי הנוטריון ערך את ההסכם.

 

  1. במילים אחרות, עסקינן במלאכה דו שלבית, כאשר בשלב הראשון ההסכם נערך על ידי עוה"ד – לפני הנישואין – ובשלב השני אומת על ידי הנוטריון – ימים ספורים לאחר הנישואין כך שעסקינן בהסכם שאומת כדין והוא הסכם תקף.

 

  1. ער אני להחלטה של כבוד השופט כץ על פיה ההסכם – לכאורה – איננו מחייב כאשר להבנתי עסקינן בהחלטה דיונית בה מילת המפתח הינה המילה "לכאורה".

 

  1. כך, ובהשוואה למשפט הפלילי, יכול ותשתית ראייתית לכאורית תספיק ללגבש את עילת מעצר לצורך מעצר עד תום ההליכים ולא יהיה די באותה התשתית הראייתית כדי להביא להרשעת הנאשם.
  2. החלטתו של כבוד השופט כץ ניתנה בדיון קדם משפט, שהוא בעיקרו דיון פרוצדוראלי, כאשר סמכויותיו של בית המשפט בדיון זה שהוסדרו בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 אינן מאפשרות לקבוע מסמרות לגבי התוצאה הסופית של ההליך.

 

  1. בנוסף, בשיטתנו הכלל הוא כי ההליך המשפטי מתנהל בשלבים. על כך אומר ד"ר שלמה לוין בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 137 (1999)):  

"בשיטתנו המשפטית קיימת חוקיות במעבר משלב לשלב: משלב הטיעון לשלב ההכנה ומכאן לשלב הראיות, לבסוף לשלב פסק הדין. באשר לשלב הראשון-שלב הטיעון, אומר המחבר כי זה לא נועד לברר את אמיתותן של הטענות אלא אך לקבוע את המסגרת שבגדרה נפרשת יריעת המחלוקת בין בעלי הדין, שלב ההכנה נועד ללבן ולצמצם את השאלות שבמחלוקת על מנת שלפני בית המשפט תועמד מחלוקת אמתית ואילו שלב הראיות נועד לברר את אמיתות הראיות על מנת שתהיה לפני בית המשפט תשתית עובדתית שעליה הוא יישם את הדין הרלבנטי עם מתן פסק הדין (שם בעמ' 138).

אמנם, כך ינהג בית משפט לשם בירור תובענה, אך יתכנו מקרים בהם מתאפשרת הכרעה בדרך חלופית, ככל שהדבר נעשה בהסכמת בעלי הדין" הסכמה שלא נתקבלה במקרה דכאן.
ראה גם עמ"ש (מחוזי חיפה) 9628-01-14 מיום 16.03.14 (נבו).

 

  1. בשולי הדברים אומר, כי גם אם הייתי מקבל את עמדתה החדשה של הנתבעת על פי ההסכם אינו תקף בשל פגם באישורו, הייתי מגיע לאותה תוצאה לאור הוראת ס' 5 (א) (3) לחוק יחסי ממון על פיה:
  2. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1)        ....................;

(2)        .....................;

(3)         נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

 

  1. בבע"מ 74681/11 מיום 03.07.12 קבע כבוד השופט הנדל אגב אזכור ע"א 169/83 יונה (שרעבי) שי נ' ששון (שרעבי) שי, פ"ד לט(3) 776) ובג"ץ 10605/02 יפה גמליאל נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נח (2) 529 (להלן: עניין גמליאל) כי:

 

"... אכן, ההסכם בין הצדדים אינו עונה על דרישות הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון מהטעם שלא אושר על ידי בית המשפט (ראו סעיף 2 לחוק יחסי ממון). אולם, ההסכם הכתוב עונה על דרישות הוראת סעיף 5(א)(3) סיפא לחוק יחסי ממון. סעיף זה שעניינו הסדר איזון המשאבים קובע כי "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט... נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם". ודוק; "הסכימו בכתב" ולאו דווקא "בהסכם ממון" (ראו עניין גמליאל לעיל). יוצא כי הגם שכאמור אין בפנינו הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון, חוק אחרון זה חל על המקרה לרבות על תוקפו של הסכם בכתב שנערך בין הצדדים. על כן, יחול בעניינם של בני הזוג הסדר איזון המשאבים, בכפוף להסכם הכתוב ביניהם...".

 

  1. לפיכך, אני קובע כי ההסכם הוא הסכם תקף ומחייב ובחינת חלוקת הרכוש המשפחתי של הצדדים תיעשה בהתאם להוראות ההסכם.

 

חיובים על פי ההסכם

כספים שקיבל התובע בירושה

  1. בסעיף 4 א' להסכם נקבע כי: " אם הצדדים ירכשו דירה, מוסכם כי כל צד אשר השקיע כל סכום באשר לרכישת הדירה ימשיכו להיות שייכים לכל אחד מהצדדים בהתאם לשווי ההשקעה, ויתרת סכום הדירה תיהיה שווה בשווה".

 

  1. תחילה טען התובע כי הוא קיבל כספי ירושה וכי כספים אלה בסך של 600,000 ₪ הושקעו על ידו בדירה ס' 7 לכתב התביעה. לגישתו, כספי הירושה הופקד לחשבון המשותף ביום 15.02.10, סך של 100,000 ₪, ביום 22.02.10 סך של 450,000 ₪ ראה גם עמ' 14 ש' 24-29  והיתרה הופקדה בסכומים קטנים במועדים שונים כאשר בסך הכל הופקד לחשבון המשותף סך של 700,000 ₪ מכספי הירושה.

 

  1. בס' 35 לכתב התביעה גרסתו של התובע שונתה במעט ונטען כי השקעתו בדירה הסתכמה בסך של 570,000 ₪ שנמשכו על ידי התובע ביום 07.12.10 דהיינו 5 ימים לפני חתימת הצדדים על הסכם רכישת הדירה.

 

  1. לתמיכה בטענה זו של התובע צורף תדפיס חשבון בנק בגין החודשים נובמבר-דצמבר 2010 נספח ט' לכתב התביעה. עיון בתדפיס זה מלמד כי אכן במועד זה נפדה סך של 570,000 ₪ מפיקדון "פרימור" אולם בו ביום נרכשה המחאה בנקאית על סך של 500,000 ₪ ו- 70,000 ₪ הנותרים נשארו בחשבון המשותף וסילקו בחלקם יתרת חובה בחשבון זה.


האמור בסעיף זה לעיל מתיישב עם חוזה רכישת הדירה נספח 1 לכתב התביעה על פיו התשלום הראשון בגין רכישת הדירה הינו סך של 500,000 ₪ שישולם בהמחאה בנקאית ושתופקד בידיו הנאמנות של עו"ד משה אשורי ראה ס' 4 א' (1) להסכם רכישת הדירה.

 

  1. לפיכך, הוכח בפני כי השקעתו של התובע בדירה הינה בסך של 500,000 ₪ ובסך זה בלבד.
  2. טענת התובע כי הושקעו על ידו סכומים נוספים ברכישת הדירה כגון סך של 80,000 ₪ שיכול ושולם למתווך עמ' 15 ש' 1 לא נתמכה בראיות ואף לא התיישבה עם הראיות האחרות של התובע שכן ההמחאה על סך של 80,000 ₪ נמשכה ביום 17.02.10– לאמור כ- 10 חודשים לפני מועד רכישת הדירה ראה נספח ט' לכתב התביעה.

 

  1. ועתה לטענת הנתבעת לגבי השקעתו של התובע בדירה. הנתבעת, כאמור, אגב כתב הגנתה, הודתה בקיומו של ההסכם והיא ביקשה לאמץ עמדה על פיה משבחר התובע להפקיד את כספי הירושה בחשבון המשותף, הרי הביע בזאת את כוונתו המפורשת לשתף את הנתבעת בכספי הירושה ס' 21 לכתב ההגנה.

 

  1. טענה זו של הנתבעת, מקורה בס' 5 להסכם, על פיו :

    "I. הצדדים יפתחו מייד לאחר חתימתם על הסכם זה חשבון בנק משותף, אשר לשם תוכנסנה

         הכנסות הצדדים, לרבות כל הטבה שוטפת בעבודה שתגיע למי מהצדדים, וכן מתנות 

         אירוסין וחתונה.

  1. II. כל ההוצאות השוטפות תהיינה מהחשבון המשותף.

III.    יחד עם זאת, מוסכם כי שאף כי כלכלת המשפחה תהא בנויה על הכנסות שני הצדדים  

         וממתנות החתונה, הרי שהבעל רשאי לקזז ממשכורתו את תשלום מזונות לידיו אלמוג

         ונטלי ובהתאם לסכומים האחרים המפורטים בהסכם הגירושין עם גרושתו. דהיינו, 

         הכלכלה המשותפת תהא לאחר קיזוז הוצאות אלה.

  1. IV. הזכויות בחשבון זה תהיינה משותפות לצדדים בשווה."

 

  1. אינני מקבל פרשנות זו של הנתבעת שעה שבס' 1 להסכם, הירושה הוחרגה במפורש ממסת הנכסים המשותפים כדלהלן:

    ד.
    " רכוש נפרד – כל נכס ו/או חליפו אשר הובא על ידי כל צד עם הנישואין. וכן כל נכס שהתקבל במהלך הנישואין ומקורו במתנה אישית ו/או בירושה ו/או בפיצוי עקב נזקי גוף. כמו כן, כל נכס שנצבר במהלך החיים המשותפים ורכישתו נעשתה באמצעות כספים של מי מהצדדים מלפני הנישואין, הרי שהחלק היחסי של אותו נכס יהיה שייך לאותו צד..." (הדגשה שלי – פ.ג.)
  2. על כן, אני מעדיף את גרסת התובע, דוחה את גרסת הנתבעת וקובע כי השקעתו של התובע בדירה הינו סך של 500,000 ₪ מכספי ירושת אביו.

מתנת אבי הנתבעת

  1. אין מחלוקת בין הצדדים כי אבי הנתבעת העניק לה במתנה כספים לרכישת הדירה והמחלוקת נעוצה בהיקף המתנה כאשר לגישת התובע מתנה זו הסתכמה בסך של 100,000 ₪ ס' 7 לכתב התביעה, בעוד שלגישת הנתבעת, שיעור המתנה הינו סך של 125,000 ₪ ס' 7 לכתב ההגנה.
  2. פתרון למחלוקת זו מצוי בצילום המחאה על סך של 125,000 ₪ מיום 03.03.10 שניתנה לעו"ד משה אשורי וקבלה מטעמו על סכום זה ראה נספח א' לכתב ההגנה כאשר מועד מתן ההמחאה מתיישב עם מועד ביצוע התשלום השלישי בגין רכישת הדירה ראה ס' 4 (3) + ס' 3 (א) הסכם רכישת הדירה נספח 1 לכתב התביעה.

 

  1. לפיכך, הוכח בפני כי השקעתה של הנתבעת הינה סך של 125,000 ₪.

פיצויי בגידה

  1. במסגרת כתב ההגנה ובהסתמך על הוראות ההסכם, עתרה התובעת לפיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין בגידת התובע. בתמיכה לעתירה זו, צירפה הנתבעת תמלול של שיחה בינה לבין התובע, בה הוא מודה לכאורה בבגידה, פרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני האזורי באריאל מיום 05.11.15 ופסק דין לגירושין מאותו היום.
  2. כבר עתה אציין כי התמליל צורף בניגוד לכללי הראיות ללא קלטת שמע, שהיא היא מקור חיותו בהיותו כלי עזר משני להצגת תוכן ההקלטה. בהעדר קלטת שמע לצידו של התמליל, לא ניתן לעמוד על התקיימותם של מבחני הקבילות הטכנית כפי שנקבעו בפסיקה ולא ניתן לוודא כי התמליל משקף נאמנה את תוכן השיחה כפי שהוקלטה ע"פ 869/81 שניר נ' מ"י, פ"ד לח (4) 194; ראה גם י' קדמי על הראיות חלק שלישי עמ' 1320 ואילך ובפרט עמ' 1332). \

 

  1. לגופם של דברים ייאמר כי דין עתירה זאת של הנתבעת להידחות. ההסכם קובע כי :

"במקרה ומי מהצדדים יבגוד בבן ו/או בת זוגתו במהלך שנות הנישואים, מתחייב הצד הבוגד לפצות את הצד הנבגד ע"ס 100,000 ₪ (מאה אלף ₪.)" ראה סעיף 6VII.  להסכם.

"יובהר כי הסכום האמור לעיל ישולם אך ורק אם יביא דבר הבגידה לקרע במשפחה אשר יביא לגירושין." ראה סעיף 6. VIII להסכם.

  1. לשון אחרת, לא די בבגידה של מי מהצדדים כדי לפצות את משנהו בפיצוי אלא נדרש כי דבר הבגידה – ודבר הבגידה בלבד - תגרום לקרע במשפחה שיביא לגירושין.
  2. כבוד בית הדין הרבני אומנם קבע בפסק דינו כי "... הבעל הודה שחי עם אישה אחרת עוד לפני ההודעה על הפרידה..." אולם לצד קביעה זו נקבע גם כי "... האישה סבלה מאלימות פיזית ונפשית במהלך הנישואין. לבעל טענות קשות כנגד האישה במהלך כל חיי הנישואין..." כך שלא ניתן לקבוע כי הבגידה, ככל שהייתה, היא זו שהביאה לגירושי הצדדים

 

  1. למעלה מהדרוש אציין כי לא התעלמתי מטענת הנתבעת כי כבוד בית הדין קבע ממצאי עובדתי וכי קיים השתק עילה והשתק פלוגתא.

 

  1. כלל מעשה בית דין כולל שני נדבכים: השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק עילה מתקיים כאשר תביעה נדונה והוכרעה לגופה על ידי בית משפט מוסמך, ולפיכך אין להידרש לתביעה נוספת בין הצדדים בעלי הדין או חליפיהם ככל והיא מבוססת על אותה עילה.

 

  1. השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת אשר נדונה והוכרעה בעבר.

 

  1. השתק פלוגתא, הוא הוא הרלוונטי למקרה דנן, מותנה בקיומם של מספר תנאים, כדלקמן:

א.         הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.

ב.         התקיים בין הצדדים דיון באותה פלוגתא במסגרת ההליך הראשון ולצד אשר נגדו מועלית טענת ההשתק היה יומו בבית המשפט.

ג.          ההתדיינות הסתיימה בהכרעה, מפורשת או מכללה, של בית המשפט באותה פלוגתא וזאת בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מחוסר הוכחה.

ד.         ההכרעה הייתה חיונית לתוצאה הסופית של פסק הדין.

אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, עמוד 178 וכן ע"א 1041/97 סרור נ' נעלי תומס בע"מ, פ"ד נד(1) 642).

  1. אכן נקבע בפסק דינו של כבוד בית הדין כי "הוכח שהבעל בגד באישה" אולם לצד קביעה זו קבע כבוד בית הדין אינו דן בסוגיית הבגידה ובהשלכותיה וכי "נושא הפרשנות בנוגע למסגרת הדיונית של קנס על הבגידה, אם להחשיבו ככתובה או כתביעה נפרדת הקשורה להסכם הממון נתונה לערכאה שאישרה את הסכם הממון".

 

  1. לשון אחרת, כבוד בית הדין לא בחן את רכיביה המשפטיים של הפלוגתא וההכרעה לא הייתה חיונית לתוצאה הסופית של פסק הדין שהוא פסק דין לגירושין ולפיכך אין מדובר בהשתק פלוגתא.
  2. על כן, ושעה שלא הוכח בפני כי הבגידה היא זו שגרמה לגירושין, איני מוצא מקום לחייב את התובע בפיצויי הבגידה.

 

  1. למעלה מהדרוש יצוין, כי תביעה לפיצוי בגין בגידה דינה להידחות על הסף, לאור הפסיקה ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 29.10.2013),בין אם העילה היא נזיקית ובין אם העילה החוזית וזאת מטעמי מדיניות שיפוטית.

 

 

הלוואה על סך של 20,000 ₪ 

  1. טענת הנתבעת כי היא נדרשה ליטול הלוואה בסך של 20,000 ₪ לשם גריעתה מהחשבון המשותף נתמכה בתדפיס חשבון בנק על פיו ביום 09.04.13 נלקחה ההלוואה. התדפיס מלמד כי נלקחה ההלוואה והוא אינו שופך אור מה עלה בגורלה.

 

  1. גם אם אקבל את גרסת הנתבעת כי ההלוואה נלקחה בחשבון המשותף לשם גריעתה מחשבון זה, אז מי ששלם את הלוואה זה התובע שנשאר הבעלים של החשבון המשותף ולא הנתבעת ששמה נגרע מחשבון זה.

 

  1. על כן, מטעם זה כמו גם מהטעם כי טענה זו נזנחה בסיכומים ע"א 3250/02 וינצלברג נ' ש.א. דיזל פרטס בע"מ (פורסם בנבו, 7.7.2005)), עתירה זו של הנתבעת נדחית .

קביעת מועד הקרע

  1. סוגיית מועד הרקע הוסדרה בהסכם בו נקבע כי :

"... מועד הקרע הוא יום קבלת ההודעה בכתב אצל הצד השני בדואר רשום, בדבר רצון מי מהצדדים בסיום הקשר..." סעיף 6III.  להסכם.

  1. ברוח הוראה זו, שלח התובע, לנתבעת, הודעת פירוד וזו התקבלה אצלה ביום 15.04.15. התובעת אישרה דבר קבלת הודעת הפירוד בחקירתה עמ' 21 ש'5-6.
  2. על כן, ושעה שקבעתי כי ההסכם מחייב, מועד הקרע הינו היום 04.15.

איזון משאבים

  1. בהסכם נקבע כי רכוש משותף הוא:


"... כל נכס ו/או חליפו אשר יירכש ו/או יצטבר במהלך הנישואין ועד יום הקרע על ידי מי מהצדדים..."

  1. לשון אחרת, הנכסים המשותפים הינם הנכסים שנצברו מיום 21.02.08 ועד ליום 15.04.15, למעט הדירה שאף היא נרכשה בתקופה זו, אולם לגביה יש להביא בחשבון השקעתו של כל צד.

תכולת הדירה

  1. על אף שהתביעה הוכתרה בין היתר כתביעה לפירוק השיתוף במיטלטלין, התובע לא עתר במסגרתה לחלוקת תכולת הדירה. בע"א 7731/11 צוריאל אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' אביטן, [פורסם בנבו] 15.8.13) הדגיש בית המשפט העליון פעם נוספת, את החשיבות לסעד אשר נתבקש בכתב התביעה. 

 

  1. ב"כ התובע אומנם עתרה לחלוקת תכולת הדירה בסיכומיה, אולם ההלכה היא שאין להיענות לטענות אשר נטענות לראשונה בסיכומים רע"א 496/89 סאלם סלאמה אל-קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב פ"ד מה(4) 343).

התוצאה והוראות אופרטיביות

  1. התביעה מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל.

 

  1. ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירה בכפוף להגשת נסח/אישור זכויות עדכני.

 

  1. ממנה את ב"כ הצדדים, כבקשתן, ככונסי נכסים למכירת הדירה. בקשות מוסכמות מטעמן תוגשנה ללא תשלום אגרה.

 

  1. הדירה תימכר בשוק החופשי כאשר מתוך כספי מכר הדירה תסולק, תחילה, המשכנתא וכל הוצאות המכירה שישולמו על ידי שני הצדדים בחלקים שווים. היתרה תחולק בין הצדדים באופן בו התובע יקבל 500,000 ₪, הנתבעת תקבל 125,000 ₪ והיתרה תתחלק בחלקים שווים.
  2. ממנה אקטואר מר דן שפרינצק ממכון "תצפית" מרח' בר כוכבא 40 פ"ת טל: 03-5757117 שיערוך חוות דעת לגבי איזון משאבי הצדדים שנצברו בתקופה שמיום 21.02.08 ועד ליום 15.04.15. שכ"ט האקטואר תשולם על ידי שני הצדדים בחלקים שווים. שני הצדדים מחויבים לשתף פעולה עם האקטואר ולמסור לו כל מידע/מסמך דרוש. חוות הדעת האקטוארית תוגש בתוך 60 יום.

 

  1. עתירת התובעת לפיצוי בגידה – נדחית.
  2. עתירת התובעת להשבת ההלוואה – נדחית.
  3. לאור תוצאות ההליך ושעה שהתביעה התקבלה באופן חלקי, איני עושה צו להוצאות.
  4. המזכירות תשגר פסק דיני זה לאקטואר ותסגור את התיק.
  5. זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.
  6. מותר לפרסם בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום,  כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ