תביעה לתשלום דמי אבטלה

1. ביום 19.7.99 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי אבטלה לאחר שהנתבע דחה תביעתה
בנימוק כי לא צברה תקופת אכשרה, לתביעתה שהוגשה ב15.4.99-.

התביעה נקבעה לדיון מוקדם ליום 17.1.2000 בפני כבוד השופט כהן, ומשהועברה למותב זה
נקבעה להוכחות ליום 9.1.2000.

2. התובעת טוענת בתביעתה כי היא גרושה ואם לשניים ובמשך 27 שנה שילמה ביטוח לאומי,
וכי ב4- השנים האחרונות בהן עבדה אצל מעבידה האחרון התקדמה יפה עד שאירעה לה תאונה
אישית, ולאחר שקיבלה תשלום מהנתבע במשך 3 חודשים פנתה לשירות התעסוקה ושם נאמר לה
להוציא תעודות מחלה, ולא נאמר לה כי היא מוגבלת בזמן.

לדבריה, כשפנתה לשירות התעסוקה ב2/99- חסרו לה מסמכים ומשכך - נרשמה לראשונה רק
ב4.3.99-. לתדהמתה פקידת הנתבע הודיעה לה כי לו נרשמה בפברואר - היתה זכאית
לאבטלה.

לאור כל אלה ולאור מצבה הנפשי עתרה לזכותה בדמי אבטלה.

בהגנתו טען הנתבע כי התובעת לא הוכיחה תקופת אכשרה כנדרש עפ"י סעיף 161 לחוק הביטוח
הלאומי )נוסח משולב( התשנ"ה1995-, ומשכך, בדין נדחתה תביעתה )להלן : "החוק"(.

3. משהופיעו הצדדים לדיון גוללה התובעת מסכת של טענות כנגד הנתבע אשר טרח, עם הגשת
תביעת הנכות - לדרוש ממנה הוכחות על תשלומי דמי ביטוח לתקופת עבר, והלינה על חוסר
הצדק והעוול שנגרמו לה.

בפועל, התובעת אינה חולקת על כך כי התייצבה לראשונה בשירות התעסוקה ב4.3.99- וכי