תביעה לתשלום דמי אבטלה

1. זוהי תביעה לתשלום דמי אבטלה לתקופה מיום 16.5.97 ועד ליום 13.8.97 מכח סעיף 160
לחוק הביטוח הלאומי ] נוסח משולב[, התשנ"ה - 1995 )להלן - החוק(.

2. התובעת עבדה אצל אביה מר רפי ונציה שהינו שמאי רכב, החל מיום 19.7.96 ועד ליום
15.5.97.

ביום 11.5.97 נמסר לתובעת מכתב החתום על ידי מר רפי ונציה )ת2/( האומר כדלקמן:

"הנדון : הפסקת עבודה

מאחר וכלל חברה לביטוח הפסיקה את ההתקשרות עם משרדי השמאים הפרטיים

)וגם עם משרדנו(, ירד נפח העבודה בכ- %30 לכן לא נוכל להמשיך להעסיק אותך

במשרדנו החל מתאריך 15.5.97".

לטענת התובעת מעיד מכתב זה כמו יתר נסיבות הפסקת העבודה, על פיטוריה ועל כן זכאית
היא לדמי האבטלה לתקופה מיום 16.5.97 ועד ליום 13.8.97. הנתבע טוען כי התובעת
התפטרה מרצונה ועל כן אין היא זכאית לדמי אבטלה וזאת כאמור בסעיף 166 )ב( לחוק ]החל
בכפוף להוראת שעה - סעיף 164 לחוק[.

3. התובעת העידה בפנינו על נסיבות הפסקת העבודה. מעידה התובעת כי נפח העבודה במשרד
ירד מאחר וחברות הביטוח עברו לעבוד עם שמאים פנימיים והפסיקו להפנות עבודה למשרדי
שמאים פרטיים. בתקופה בה הופסקה עבודתה של התובעת הועסקו במשרדו של מר ונציה שלוש
פקידות אחת בשם לבנה אחרת בשם מירב וכן התובעת עצמה. בשל ירידת היקף העבודה נוצר
מצב בו חייב היה מר ונציה לפטר את אחת הפקידות. מדוע נפל הפור דווקא על התובעת?