תביעה כנגד החלטת הנתבע הדוחה תביעתו להשלמת הכנסה

1. ביום 7.9.99 הגיש התובע לביה"ד תביעה כנגד החלטת הנתבע מ20.5.99- הדוחה תביעתו
להשלמת הכנסה מן הטעם כי קצבתו עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה.

בדיון שנתקיים ביום 13.2.00 טען התובע כי דחה את קצבת הזיקנה שלו עד גיל 70. ומשכך,
שילם במשך 5 השנים )שבין גיל 65 ל70-( לביטוח לאומי סך של 129,000 ש"ח, וזה יותר
ממה שיכול הוא לקבל קיצבה. לדבריו, השתכרותו החודשית היא 2,500 ש"ח ולא יתכן כי
המל"ל יעמוד על קוצו של יוד, ויתחמק מתשלום כמאמרו של אחד מהשופטים בפס"ד בענין
פגיעה בעבודה.

ב"כ הנתבע טענה כי ההכנסה המובטחת עפ"י חוק הבטחת הכנסה התשמ"א1980- )להלן : "חוק
ה"ה"( היא 2,400 ש"ח - ומשכך, בדין נדחתה התביעה להשלמת הכנסה.

2. המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד הפועל עפ"י חוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב(
התשנ"ה1995- )להלן : "החוק"(, שמטרתו רווחת האוכלוסיה, ועוסק הוא בביטוח התושבים
בענפי "ביטוח" שונים, באופן הדדי ועפ"י הוראות החוק. אין מדובר בקופת חסכון ובהחזר
תשלומים למבוטחים, המשלמים

דמי ביטוח. כך, למשל, גבר מבוטח משלם עבור ביטוח אמהות אף כי אינו יולד וכו'.
לפיכך, אין לקבל טענתו של התובע לענין תשלומיו במשך 5 השנים שמגיל 65 ועד לגיל 70.
גיל קצבת זיקנה הקבוע בחוק לגבר הוא 70 שנה, ואם הכנסתו אינה עולה על ההכנסה
המירבית - גיל 65 )סעיף 245(.

3. כעולה מדברי התובע, הכנסתו בתקופת 5 השנים לא עלתה על ההכנסה המירבית והוא בחר