תביעה כנגד החלטת הנתבע הדוחה להכיר בארוע- כתאונת עבודה

א. הרקע וההליך

1. ביום 13.7.99 הגיש התובע תביעתו כנגד החלטת הנתבע הדוחה תביעתו להכיר באוטם שריר
הלב שאירע לו ב17.10.97- כתאונת עבודה )להלן : "האירוע"(.

התובע טוען כי האירוע החל תוך כדי העבודה, כשהחל לחוש כאבים וצריבה בגב בסביבות
השעה 12, וכי חש בהזעת יתר.

טוען התובע כי ביום האירוע עבד בתנאי עבודה חריגים ומאומצים במיוחד, שכן נדרש לבצע
עבודה פיזית קשה בצוות של שני עובדים במקום שלושה והיה נתון במתח נפשי חריג בעבודה,
עקב הדרישה לבצע התיקון בצורה מיטבית תוך זמן קצר מהנדרש, וצוות מצומצם. לכך נלוותה
תחושה עזה של כעס על כי לא אושר לו עובד נוסף ותוך חשש מפיטורין, חשש שקיבל מימד
נוסף באותו יום בשל הדרישות החריגות של המעביד.

עוד נטען כי העבודה בוצעה במאמץ חריג ובתנאי עומס חום קיצוני.

2. הנתבע בהגנתו עתר לדחיית התביעה, שכן לתובע לא אירע אירוע תאונתי, ולא אירוע
חריג בעבודתו, כי אין קשר בין מצבו הבריאותי לעבודתו והשפעת העבודה אם היתה על
מצבו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, מה גם כי התובע היה שרוי במתח מתמשך.

3. התובע הגיש תצהיר והעיד בביה"ד ועם תום העדויות סיכמו בכ"י הצדדים טענותיהם.

לאחר ששבנו ועיינו בכל החומר שבפנינו - ניתן פסק הדין.

ב. ההכרעה

1. האירוע -