תא"ק 48710-06-12 סלחות נ' אבו רמילה ואח'

1. בתצהירו, מעלה הנתבע 1 (להלן: הנתבע) שורה של טענות הגנה חוזיות ולפיהן יש לבטל את החוזה שחתם עם התובע בשל תרמית, הונאה והטעייה.

לטענתו, בעת שעבד בחברת איבל מדיקל סופליס בע"מ שכנעו התובע, שהיה בעל מניות בה לרכוש ממנו 17% ממניותיו תוך יצירת מצג שווא לפיו מדובר בחברה רווחית, פעילה, משגשגת ומניבת רווחים. לאחר כחודשיים, כך טוען, התברר כי החברה בקשיים כלכליים כבדים ובמצב של חדלות פירעון.

המבקש טוען כי המשיב העלים ממנו את מצבה האמתי של החברה וכי הטעה ורימה את המבקש ויש לבטל כל הסכם שנחתם ביניהם.

2.הכלל הוא כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות של המבקש בתצהירו נכונות הן, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כך גם אין בודקים את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה מטעמים של הוכחה בלבד.

לאור האמור, ומתוקף סמכותי מכוח הוראת תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"), והואיל וטענות המבקשת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

4.נוכח סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר.

הצדדים יפעלו להסבת כתבי הטענות בהתאם להוראות פרק ט"ז1 לתקנות.

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח בתוך 30 יום מהיום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים אותם יש לצרף לכתב ההגנה כמפורט בתקנות 214ג ו- 214ח, וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף המועד שנקצב כאמור, תמחק תביעתה.