תא"ק 46301-11-13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שוורץ ואח'

1.לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

2.העובדות הצריכות לענייננו הן, בתמצית, כדלקמן:

2.1ביום 28/10/98 רכש הנתבע מס' 1 (להלן "הנתבע") מחברת נתיב דור חברה לבנייה בע"מ (להלן "החברה") דירת מגורים ברחוב העליה 41, עפולה, הידועה כחלק מחלקות 24, 25 בגוש 16660 וסומנה בתשריט שצורף להסכם כדירה מס' 28 (ראה: נספחים א' לכתב התביעה - להלן "הדירה" ו-"הסכם המכר", בהתאמה).

2.2ביום 2/11/98 נטלו הנתבעים מהתובע הלוואה בסך 270,000 ₪ לשם מימון רכישת הדירה. בהסכם ההלוואה מצוין דירה בת 4 חדרים בעפולה הידועה כחלק מחלקות 24, 25 בגוש 16660 ללא ציון מס' הדירה בתשריט (ראה: נספחים א' ו-ב' לתביעה - להלן "חוזה ההלוואה"). בהתאם להסכם ההלוואה גם שועבדו זכויות הנתבע בדירה (ראה: סעיף 1 להסכם ההלוואה - להלן "השעבוד").

2.3ביום 9/11/98 חתמו הבעלים, שכון עובדים בע"מ (להלן "הבעלים"), על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת הנתבע על חלקות 24, 25 בגוש 16660; וביום 7/11/98 חתמו הבעלים על התחייבות לרישום משכנתא על הדירה בגין ההלוואה. גם בבקשה זו מצוין דירה ברחוב העליה עפולה הנמצאת על חלקות 24, 25 בגוש 11660, ללא ציון מספר הדירה בתשריט (ראה נספחים א' לכתב התביעה). נסח רישום מלשכת רישום המקרקעין לא הוצג לפניי.

2.4 הנתבעים לא עמדו בתנאי ההלוואה וחדלו לשלם את התשלומים השוטפים. לטענת הנתבעים, התשלום האחרון בוצע בחודש 2/04 (ראה: תצהיר הנתבעת מס' 2 מיום 19/12/13). חוב הנתבעים בגין ההלוואה עמד על סך של 301,488 ₪ נכון ליום 15/4/06 (להלן "החוב").

2.5משכך, ביום 4/5/06 פתח התובע כנגד הנתבעים תיק הוצל"פ שמספרו 02-18295-06-7 (להלן "תיק ההוצל"פ") למימוש השעבוד הרובץ על הדירה.

2.6 ביום 21/8/06 פנו הנתבעים, באמצעות בא כוחם דאז, לתובע בבקשה להגיע להסדר בעניין החוב (ראה: נספח ח' לכתב התביעה).

2.7 ביום 28/11/06 עתר ב"כ התובע למינויו ככונס נכסים וביום 2/12/06 מינתה רשמת ההוצל"פ את ב"כ התובע, עו"ד ברינט, ככונס נכסים של הדירה (ראה: נספח ג' לכתב התביעה - לעיל ולהלן "ב"כ התובע" או "כונס הנכסים").

2.8 ביום 11/12/06 הודיע כונס הנכסים לנתבעים על מינויו וזכותם להודיע על רצונם למכור את הדירה בעצמם ו/או לסלק את החוב בפרק זמן קצוב (ראה: נספח ז' לכתב התביעה).

2.9 ביום 12/11/07 פנה כונס הנכסים לעוה"ד מאיר גוטרבוים בתפקידו כמפרק החברה (להלן "המפרק") לשם בירור זכויות הנתבעים בדירה. ביום 14/11/07 השיבו המפרק כי על פי המסמכים שבידו, הנתבע בלבד (ולא הנתבעים), רכשו את דירה מספר 28 ולא את דירה 25 כמצוין בהסכם שהעביר כונס הנכסים אליו (הסכם זה לא הוצג לעיוני), כאשר דירה מס' 28 נמכרה לה"ה דושבסקי אלכסנדר ופאינה, ודירה מס' 25 נמכרה לגב' פנינה קוסי (ראה: נספח ד' לכתב התביעה).

2.10בין לבין, החל משנת 2005, מתנהלת מערכת תביעות מסועפת בכל הקשור לחברה ולפרויקטים השונים שלה ובכלל זה שש תביעות שהדיון בהן אוחד בבית משפט השלום בבית שאן, אשר התובע צד להן או לאיזה מהן (ראה: נספחים א' ו-ב/2 לתגובה); וכן תביעה של ה"ה גבסי משנת 2005 את הנתבעים, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן "בנק לאומי"), הקבלן דוד ואחיו בבית המשפט המחוזי בנצרת.

במסגרת הליכים אלה התחוור כי החברה פעלה בשיטת של מכירה כפולה: תחילה מכרה החברה את הדירה למקורבים שקיבלו הלוואה מבנקים ושלשלה את הכספים לכיסה בתיאום עמם; ואחר כך מכרה את אותה דירה לקונים תמי-לב בשוק החופשי.

2.11 ביום 9/3/08, ובהמשך לשיחה טלפנית, פנה ב"כ התובע לפרקליטות מחוז צפון בבקשה לעיון בחומר החקירה, כאשר במכתב זה (ראה: נספח ב' לתגובה) נאמר כדלקמן:

"1. כאמור, משרדנו מייצג את בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, אשר היה בעל משכנתא על כמה מן הפרויקטים של החברה שבנדון, וכן מימן רכישות דירות רבות של רוכשים אשר רכשו דירות בפרויקטים שונים של החברה שבנדון.

2. לאור האמור, מייצג משרדנו את הבנק בעשרות תיקים המתנהלים בבתי המשפט השונים בנוגע לחברה ולרוכשי דירות מאת החברה..." [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].