אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"ק 25118-01-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' טרודי ואח'

תא"ק 25118-01-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' טרודי ואח'

תאריך פרסום : 30/04/2016 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
25118-01-14
14/03/2016
בפני השופטת:
עינב גולומב

- נגד -
תובעמשיב:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נתבעיםמבקשים:
1. אשרף טרודי
2. הודא עאמר

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטול פסק-דין שניתן כנגד המבקשים בהעדר הגנה ביום 25.05.14.

1.הבנק הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים לתשלום סך 58,250 ₪, מכוח כתב ערבות עליו חתמו ביום 25.05.2001 במסגרתו הם ערבים בערבות מתמדת להבטחת כל חוב של החייב עלואן איאד סלים (להלן – החייב העיקרי).

2.ביום 25.08.10 הגיש הבנק תובענה לביצוע סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל כנגד החייב העיקרי על סך 49,292 ₪ בגין יתרת חובו בחשבונו בבנק ונפתחו נגדו הליכי הוצל"פ אשר לא הניבו פרי, וחובו נכון ליום 11.01.14 בהוצאה לפועל עמד על סך 108,537 ₪. משלא הועילו הליכי הגבייה ניתן ביום 23.12.13 אישור ראש ההוצאה לפועל על מיצוי הליכים כנגד החייב העיקרי. לאחר מכן הוגשה התביעה כנגד הנתבעים - הערבים.

3.הנתבעים לא הגישו כתב הגנה ומשום כך ניתן ביום 25.05.14 פסק דין בהעדר הגנה כנגדם לתשלום סך 29,125 ₪ כל אחד מהם.

5.לטענת הנתבעים, התברר להם דבר קיומו של פסה"ד רק לאחר קבלת אזהרה מההוצל"פ. כתב התביעה הומצא להם אולם כתב הגנה לא הוגש בשל רשלנות עוה"ד אליו פנו על מנת שיטפל בתביעה עבורם. לגוף הבקשה טוענים המבקשים כי יש להורות על ביטולו של פסק הדין הן מחובת הצדק והן בהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט. לטענתם, התביעה התיישנה. עוד הם טוענים כי לא הובהר בכתב התביעה מהו חובו של החייב העיקרי ומקורו, כאשר החוב משנת 2006 בעוד שכתב הערבות הוא משנת 2001. בנוסף הבנק פעל לטענתם שלא כדין משלא הודיע להם כי בשנת 2006, ולאחר החתימה על כתב הערבות, נטל החייב החייב העיקרי הלוואה.

6.הבנק טוען כי דין הבקשה להידחות. כתב התביעה הומצא לנתבעים אולם הם לא טרחו להתגונן, ולפיכך לאחר 4 חודשים התבקש וניתן פס"ד בהיעדר הגנה. טענות ההגנה להם טוענים הנתבעים הן דחוקות ביותר, ואינן מבססות כל הגנה אפשרית. הנתבעים התרשלו בניהול עניינם ואין הם יכולים להבנות בבקשה זו מהתרשלות בא-כוחם, ככל שהיתה כזו, ולכל היותר עומדת להם עילה כנגדו.

7.לאחר עיון בעמדות הצדדים אני רואה לקבל את הבקשות, תוך חיוב הנתבעים בהוצאות.

8.באשר לבקשה להארכת מועד; פסה"ד ניתן ביום 25.5.14. הבקשה דנן הוגשה ביום 20.12.15. מדובר לכאורה באיחור משמעותי ביותר ביחס למועד הקבוע בדין להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה. עם זאת, מעיון בתיק בית המשפט עולה כי פסה"ד לא הומצא לנתבעים. הבנק לא טוען כי פעל בעצמו להמצאת פסה"ד לנתבעים. אף לא ברור מהחומר שצורף מהו המועד בו נפתח תיק ההוצל"פ. בנסיבות אלה, ושלא הוכחה המצאה של פסה"ד לנתבעים וקיימת עמימות שלא הובהרה בטיעוני הצדדים (אשר אף המעיטו מאוד בהתייחסותם לעניין זה), אני רואה לאפשר את הגשת הבקשה במועד בו הוגשה.

9.אשר לגוף הבקשה; אין כל בסיס לטענת הנתבעים בדבר חובת ביטול מחמת הצדק, שכן אין חולק כי כתב התביעה הומצא לידיהם. השאלה הינה אפוא האם יש מקום לביטול פסה"ד מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. השיקולים הרלבנטיים לעניין זה הינם התנהלות הנתבעים והפגם שנפל בה, והאם עומדת להם טענת הגנה אפשרית מפני התביעה. השיקול האחרון הוא הדומיננטי בכגון דא. התנהלות הנתבעים בענייננו איננה תקינה, שכן אף אם נקבל את טענתם בדבר פניה לעו"ד שכשל בטיפולו, הרי שחלפה תקופה ארוכה מאוד מבלי שטרחו לברר את גורל ההליך המשפטי שנפתח נגדם. אל מול זאת, יש לבחון את טענות ההגנה האפשריות שעומדות להם בהליך. חלק מטענות הנתבעים במישור זה אינן נראות בעלות משקל, כפי שטען הבנק בצדק, כגון טענת ההתיישנות וזאת לנוכח מועד מתן אישור ראש ההוצל"פ בדבר מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי וההלכה הפסוקה בסוגייה זו. עם זאת, עשויה לעמוד לנתבעים טענת הגנה לכאורה בכל מה שנוגע לטענותיהם בדבר התנהלות הבנק בקשר לאי-יידועם אודות מצב חשבון החייב העיקרי והלוואה שניתנה לו לאחר חתימתם על כתב הערבות, דהינו במישור חובות היידוע של הבנק (השוו: רע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט בע"מ (פורסם במאגרים) (1999)). אמנם אף הטענה בהקשר זה איננה פשוטה, אולם לשלב הנוכחי אין המבקשים נדרשים להראות כי הגנתם איתנה אלא רק להצביע על טענת הגנה אפשרית.

10.לנוכח המקובץ, אני רואה לקבל את הבקשה לביטול פסק-הדין שניתן בהיעדר הגנה.

11.נוכח המפורט לעיל לעניין התנהלות הנתבעים, אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪, שישולמו אשר בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל.

12.הנתבעים יגישו בקשה למתן רשות להתגונן בתוך 14 ימים.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ