תא"ק 1622-01-12 נניח בע"מ ואח' נ' אמסלם

בתביעה שלפני תובעות התובעות לחייב את הנתבע להשיב להן סך של 726,277 יורו.

רקע  ועיקר טענות התובעות

תובעת 2 חברה הרשומה בקפריסין (להלן: "דינומיו") יוסדה על ידי מר גיא סלע (להלן: "גיא"), מר טל דיליאן (להלן: "טל") ותובעת 1 (להלן: "נניח").

לטענת התובעות בשנת 2011 ובסמוך לכך הציג הנתבע (להלן: "יהודה") בפני טל וגיא מצג לפיו הוא מחזיק בזכויות לפיתוח שני שדות פוטו וולטאים בהיקף של עשרות מגה וואט באיטליה (להלן: "דומיניקו" ו"קמלוטי"), והתחייב להכניס את טל וגיא כשותפים במחצית זכויותיו בדומינקו וקמלוטי (להלן: "המיזם") תמורת סך של 1,400,000 יורו. בסמוך, התקשרו טל וגיא עם מר יואב חרל"פ בעל השליטה בנניח (להלן: "יואב"), בהסכם לפיו ישקיע יואב באמצעות נניח ודינומיו סך של 3.6 מיליון יורו בשדות דומינקו וקמלוטי ושדות פוטו וולטאיים נוספים שיימצאו בעתיד. בהתאם למוסכם העביר יואב לקופת דינומיו סך של 700,000 יורו כהלוואת בעלים, כאשר חלק מסכום זה (550,000 יורו) הועבר ליהודה או לגורמים אליהם ביקש להעביר סכומים שונים, והיתרה (כמעט כולה) הוצאה על ידי גיא וטל במסגרת פעולות שביצעו לקידום ופיתוח המיזם. בשלב מסוים הודיע יהודה לגיא וטל כי הוא מבקש לבטל את העסקה ולהחזיר ליואב את הכסף. לאחר ניסיונות שכשלו לקבל בחזרה את הכספים שהועברו ליהודה והוצאו בקשר עם המיזם, הצליח גיא, ביום 19.2.2012, להוציא מיהודה מסמך לפיו התחייב יהודה להחזיר לדינומיו סך של 600,000 יורו שקיבל ממנה עד לחודש אוקטובר 2012 (להלן: "מסמך ההתחייבות"). יהודה לא שילם את הסכום האמור במועד שנקבע לכך או מאוחר יותר ומכאן התביעה.

עיקר טענות הנתבע:

• תחילתו של ההליך המשפטי כאן בתביעה שהגישה נניח נגד דינומיו, טל וגיא להשבת הסכום שהעבירה לדינומיו, ורק איחוד מאולץ של התובעים במטרה להוציא מיהודה כספים שלא מגיעים להם, גרמו לתיקון התביעה באופן שהנתבעים הפכו לתובעים בתביעה בה אין כל יריבות בין יהודה לבין נניח.

   

• יהודה בעל ידע וניסיון בביצוע עסקאות של שדות פוטו וולטאיים באירופה, ומכר משותף בשם אורן שגיב הכיר בינו לבין גיא. גיא העוסק בציוד לאנרגיה סולארית ביקש להיעזר בשירותיו של יהודה בניסיון לבצע השקעות בתחום האנרגיה הסולארית. בהמשך הכיר גיא ליהודה גם את טל ואלה הציגו עצמם בפני יהודה כבעלי עסקים המסוגלים לגייס משקיעים רבים לביצוע עסקאות בתחום שדות פוטו ולטאיים באירופה. בין הצדדים הוסכם כי יהודה יסייע לטל וגיא באיתור עסקאות ובדיקת כדאיותן ואלה יאתרו משקיעים. עוד הוסכם כי בתמורה לשירותיו יקבל יהודה סך של 1,400,000 ₪ ויהיה זכאי להיות שותף בעל 50% מכל מיזם חדש שיפותח על ידי הצדדים. בהתאם להסכמה האמורה פעל יהודה ללמד ולסייע לגיא ולטל באיתור עסקאות באיטליה ואף סייע במיזם "סולידה" שהגיע לכדי חתימה על הסכם, אלא שהמיזם לא יצא אל הפועל בשל מחדלם של טל וגיא למצוא משקיעים. בהתאם למוסכם, שולם ליהודה על החשבון סך של 550,000 ₪. יהודה מילא את חלקו בהסכם ויחד עם גיא וטל נסע מספר פעמים לאיטליה ובמסגרת נסיעות אלה הציג בפניהם הזדמנויות רבות לביצוע השקעות. בניגוד למצגים שהציגו, טל וגיא לא היו מסוגלים לגייס משקיעים ולהוציא לפועל את העסקאות שהוצעו להם. בזמן אמת, לא ידע יהודה שלגיא ולטל אין כסף וכי לצורך קיום התחייבותם קיבלו הלוואה מנניח עמה לא היה ליהודה כל מגע. כאמור, נניח הגישה תביעה נגד גיא וטל להשבת ההלוואה שהעבירה אליהם, אולם בשלב זה יהודה לא ידע כלל על התביעה. רק בשלב מאוחר יותר, סיפר גיא ליהודה על התביעה שהגישה נגדו נניח ואף הוסיף שבמסגרת התביעה הוטלו עיקולים על נכסיו. גיא ביקש את עזרתו של יהודה ואמר לו כי אם יסכים לספק לו מסמך על פיו הוא חייב להשיב לדינומיו 600,000 יורו, יצליח לעכב את התביעה נגדו ולהסדיר העניין מול נניח. גיא הצהיר והתחייב כי המסמך יישאר בידיו הנאמנות והוא לא יעשה בו כל שימוש למעט הצגתו לנניח לצורך השגת פסק זמן בתביעה ובעיקולים שהוטלו עליו. במהלך התקופה בה פעלו יחד נרקמו בין יהודה לבין גיא יחסי ידידות וחיבה, ועל כן, נעתר יהודה לבקשת גיא וחתם על כתב ההתחייבות אף שאינו חייב דבר לא לדינומיו ולא לנניח.

   

   

  דיון 

  1. לאחר עיון בכתבי הטענות, בסיכומי הצדדים, בתצהירים ונספחיהם ובעדויותיהם של גיא, טל, יואב ויהודה הגעתי למסקנה שהתשלום שהועבר ליהודה ו/או לגורמים אליהם ביקש להעביר כספים, הועבר בתמורה להעברת 50% מזכויות יהודה בשדות הפוטו וולטאיים דומינקו וקמלוטי, וכי בין הצדדים הוסכם על ביצוע המיזם במשותף, ומטעמים שאינם תלויים בתובעות, החליט יהודה באופן חד צדדי שלא לבצע את המיזם או פעל שלא לקדמו ולהוציאו לפועל והודיע על ביטולו, ומשכך למצער זכאיות התובעות להשבה של כל הסכומים שהוציאו בקשר עם ביצוע ההסכם. להלן אפרט את טעמיי.