תא"ק 11989-10-13 עואודה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רכס הכרמל מ.ר.501500425

העניין שבפני, תובענה בסדר דין מקוצר ובקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן.

התובענה אשר הוגשה הינה תובענה ע"ס 156,290 ש"ח, בגין טענת התובע לזכות כספית בשל מתן שירותים משפטיים לנתבעת מכח הסכם מיום 1.10.2004, חלק מהסכום בגין שכר טרחתו של התובע, ויתרת הסכום הוצאותיו של התובע מכח ההסכם.

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן ובקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".

בכל הנוגע לבקשה למחיקת הכותרת, טענה הנתבעת, כי ההסכם והחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה, מקום שלא צורף מסמך החתום בידי נציג מוסמך של הנתבעת, בשים לב למעמדה המשפטי של הנתבעת, ולתהפוכות שהיו מנת חלקה עם איחוד הרשויות המקומיות לעיר הכרמל וההחלטה המפרקת את אותו איחוד.

טענה זאת, דינה להידחות, מקום שהובאו ראיות להגשת כתבי אישום בשמה של הועדה, מכח יפוי כח מפורש ועל בסיס הסכם.

אומר על כך א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10 עמ' 396-397: "כשנדרש קיומה של "ראיה בכתב", הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע העשוי על ידיו או בחתימתו... אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב ו"ראשית ראיה" – מספקת. ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר את השבתו של סכום כסף ששולם על פי חוזה בכתב בטענה שהוא הופר, אף-על-פי שההפרה אינה מוכחת בכתב... הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה, על כל פרטיה ודקדוקיה ודי במה שקרוי "ראשית ראיה"". ראה לענין זה אף ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול נ' החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ, פ"ד מה (5) 729.