אממס נצרת נ' אחמד חסן

1.תחילתו של הליך זה היה בהגשת תביעה על סכום קצוב ע"ס של 3,188 ₪ .

התובעת שהינה בית חולים טענה בכתב התביעה כי הנתבע נזקק לשירות רפואי עת הוא ביקר בחדר המיון של התובעת ביום 4.8.09, סכום הנזק אז עמד על סך של 619 ₪. לטענת התובעת,

חרף פניותיה לנתבע הוא לא פרע את חובו הנ"ל.

2.בהסכמת התובעת ניתנה לנתבע רשות להתגונן כנגד התביעה והצדדים התאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית שעל פיה הם מוותרים על חקירת המצהירים, תוך הגשת סיכומי טענות בכתב.

3.הנתבע טען בתצהיר התומך בבקשתו לרשות להתגונן כי הוא לא חתם על שום התחייבות בכתב וכי הוא יצא ידי חובתו עת הוא מילא טופס ,250 יום לאחר קבלת השירות הרפואי.

התובעת טענה בסיכומיה כי הנתבע קיבל שירות רפואי שאינו מוכחש על ידו וכי הנתבע לא הוכיח כי טופס 250, שאמור להיות ממולא ע"י המעביד, אכן הוגש, לא כל שכן, לא הוכיח הנתבע למי נמסר טופס 250.

הנתבע לא המציא טופס התחייבות מטעם קופת חולים, חרף הפניות הרבות אליו.

לעומתה, הנתבע טען בסיכומיו כי הוא לא קיבל שוב התראה על החוב, כן טען הנתבע כי בזמן הרלוונטי לקבלת טיפול רפואי הוא עסק כעצמאי וכי הגיש את הטופס שנדרש ממנו.

4.דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים ובהתחשב בעובדה כי השירות הרפואי ניתן ביום 4.8.09 ואילו התביעה הוגשה רק ביום 10.4.14, דהיינו בחלוף חמש שנים מיום קבלת הטיפול הרפואי, דבר שגרם לנתבע לנזק ראייתי, המתבטא בחסור היכולת להוכיח המצאת האישור, נחה דעתי כי יש לקבל את התביעה חלקית בלבד, תוך מתן פטור לנתבע אשר לא הכחיש את קבלת השירות הרפואי מתשלום הפרשי הצמדה וריבית על הקרן.

התוצאה היא כי אני מקבל את התביעה חלקית. הנתבע ישלם לתובעת את סכום הקרן על סך של 619 ₪ , אגרה ושכ"ט עו"ד סך של 900 ₪ ובסך הכל 1,519 ש"ח וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלתו העתק פסק דין זה, שאם לא כן ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם בגין הסך של 1,519 ₪ , שאז יתווסף אליו שכ"ט עו"ד הנהוג בתיקי הוצאה לפועל.

מאחר ולא נשמעו הוכחות בתיק אני פוטר את הצדדים ממחצית שנייה של האגרה.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.