תא"מ 7270-10-13 גרר כליף בע"מ נ' אחים כלף (2007) בע"מ

לפניי תביעה לתשלום יתרת חוב בגין שירותי גרירה שהעניקה התובעת לנתבעת במהלך החודשים יוני-אוקטובר 2011. 

אין מחלוקת בין הצדדים כי שירותיה הגרירה ניתנו, אלא שלטענת הנתבעת, בפגישה שהתקיימה בין הצדדים הסכים נציג התובעת לאחר משא ומתן להפחית מסכום החוב המפורט בחשבוניות את הסך השנוי במחלוקת כיום בין הצדדים.

טענה הגנה זו של הנתבעת, מסוג הודאה והדחה, טעונה הוכחה המוטלת על שכמיה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים ולאחר ששמעתי את עדויות העדים ואת סיכומי ב"כ הצדדים, השתכנעתי כי התובעת הסכימה להפחתה בסך של 6,000 ₪ בלבד, אשר מתוכם סך של 4,640 ₪ הופחת מלכתחילה באמצעות חשבונית זיכוי ולא נכלל במסגרת התביעה. לא השתכנעתי מטענת התובעת כי הסך של 1,340 ₪ נוספים שעל הפחתתם הוסכם, הותנה בהמצאת חשבונית מס בגין אספקת צמיג כביכול.

להלן נימוקיי.

בפגישה שהתקיימה בין הצדדים נדון חוב הנתבעת בסך 54,112 ₪ כולל מע"מ, בגין חשבוניות יוני, אוגוסט וספטמבר 2011. על גבי מסמך "גיול חובות פתוחים" מעודכן ליום 5.10.11, נכתב בכתב ידו של מנהל התובעת בצד ימין של המסמך הסך של 54,112, מתחתיו 6,000 ומתחתיו תוצאת ההפחתה: 48,112 ₪. בצד שמאל של המסמך נערך תחשיב בכתב ידו של מנהל הנתבעת. אף הוא מתחיל מסכום של 54,112, אולם הוא מבצע הפחתות אחרות. כך, במקום הפחתה של 6,000 ₪ נכתב 6,960 (שהם 6,000 בצירוף מע"מ). בהמשך צוינו שתי הפחתות נוספות: 8,700 ₪ וסך של 4,000 ₪. הסכום הסופי הינו 34,452 ₪.

נלוות למסמך גיול החובות הן החשבוניות עצמן. על גבי כל אחת מהחשבוניות מופיעות השגות בכתב יד של מנהל הנתבעת. עיקר ההשגות הן על גובה חיובי הגרירה, תוך שהוא מציין ליד כל גרירה שעליה הוא משיג את הסכום המופחת שהתבקש על ידו. בחודש אוגוסט צוינו גם שני חיובים כפולים של גרירות. ברם, רק על חשבונית חודש אוגוסט יש גם כיתוב בכתב יד מנהל התובעת. סך ההפחתה שחישב מנהל הנתבעת (4,100 ₪) נמחק בקו ומתחתיו רשם מנהל התובעת 4,000 ₪. בחשבוניות האחרות אין כל הערה או התייחסות מצד מנהל התובעת, ומופיע, מלבד ההערות הפרטניות של מנהל הנתבעת, רק סכום ההפחתה הכולל שכתב מנהל הנתבעת (5,700 ₪ בחודש יוני ו- 2,100 ₪ בחודש אוגוסט).

לטענת התובעת, סך ההפחתה של 6,000 ₪ שנכתב על ידי מנהל הנתבעת במסמך גיול החובות מורכב מסך ההפחתה של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ שהוכר על ידי מנהל התובעת על גבי חשבונית אוגוסט ואף הוצאה בגינו חשבונית זיכוי; בצירוף 1,340 ₪ כולל מע"מ בגין צמיג שהנתבעת סיפקה לתובעת בכפוף להמצאת חשבונית בגין אספקת אותו צמיג. מנהל התובעת טען כי לא אישר כל הפחתה נוספת וכי כל ייתר הכיתוב שאינו בכתב ידו על גבי המסמך - לא אושר על ידו מעולם.

לטענת הנתבעת, הסך של 6,000 ₪ הוא הסך שהוסכם לאחר מו"מ להפחית מחשבוניות יוני וספטמבר, ואילו ההפחתה בסך 4,000 ₪ מחשבונית אוגוסט היא נפרדת ונוספת. לשני הסכומים יש לצרף מע"מ. עוד לטענת הנתבעת, הוסכם להפחית סך של 8,700 ₪ בגין ארגז רכינה למשאית שרכשה התובעת מהנתבעת בהתאם לחשבונית מס מיום 2.7.11.

נקודות המחלוקת העיקריות הן איפוא, האם הסך של 6,000 ₪ שכתב מנהל התובעת במסמך גיול החובות הינו בנוסף לסך של 4,000 ₪ שנכתב על ידו על גבי חשבונית אוגוסט, והאם יש להוסיף לסכום זה מע"מ; וכן האם הוסכם להפחית סך של 8,700 ₪ בגין ארגז הרכינה.