אלדן תחבורה בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

מונחת בפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 20.2.15 ברחוב נווה שאנן בחיפה בין התובעת ובין רכב הנתבעת (להלן: "התאונה"). אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה. בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות. ראיתי לקבל את גרסת נהגת הנתבעת לאופן התרחשות התאונה ולהעדיף אותה על פני גרסת נהג רכב התובעת. עדותה של נהגת רכב הנתבעת נמצאה בעיני מהימנה ואמינה וראיתי להשתית על יסודה ממצאי עובדה לפיהם התאונה אירעה כאשר נהג רכב התובעת יצא לעקיפה לא בטוחה, אותה לא יכול היה להשלים ללא הפרעה לתנועה, עת עקף רכב של צד ג', אשר עצר לפני רכב הנתבעת ואפשר לנהגת רכב הנתבעת להשלים תמרון כניסה לחניה. בעוד גרסתה של נהגת רכב הנתבעת הייתה פוזיטיבית ויציבה (היא תאמה לאמור בהודעתה מיום התאונה), נהג רכב התובעת לא שלל בעדותו, את האפשרות, לפיה יתכן ועקף רכב של צד שלישי, אשר עצר לפני רכב הנתבעת ואפשר לה להשלים תמרון כניסה לחניה. הנה כי כן, לא מצאתי, על פי האמור, כי דבקה רשלנות כלשהי בנהיגת נהגת רכב הנתבעת. נהפוך הוא, מצאתי כי נהג רכב התובעת פעל בחוסר זהירות, עת יצא לעקיפה לא בטוחה, עת שדה הראיה שלו לעבר קדמת הנתיב חסום על ידי רכב של צד שלישי, שעמד על מנת לאפשר לנהגת רכב הנתבעת להשלים תמרון כניסה לחנייה (ראו בנדון זה תקנה 47(') לתקנות התעבורה). מי שיצר בנסיבות התאונה סיכון צפוי ובלתי סביר הוא נהג רכב התובעת ולא נהגת רכב הנתבעת. משמלוא האחריות לגרם התאונה רובץ לפתחו של נהג רכב התובעת, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

התובעת תישא בשכר העד מטעמה ובשכר עדת הנתבעת. מורה על השבת המחצית השנייה של האגרה לתובעת, באמצעות ב"כ.

ניתן היום, י"ז אלול תשע"ו, 20 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: