אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 44557-06-13 קיס נ' אקסטרים טנגו הפקות בע"מ ואח'

תא"מ 44557-06-13 קיס נ' אקסטרים טנגו הפקות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 11/12/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
44557-06-13
07/12/2014
בפני השופט:
עזריה אלקלעי

- נגד -
התובע:
עומרי קיס
הנתבעים:
1. אקסטרים טנגו הפקות בע"מ
2. עמית גורן

פסק דין
 

 

  1. בפני תביעה שהגיש התובע על סך 50,000₪ כנגד הנתבעים ושעניינה סירובה של "אקסטרים טנגו הפקות בע"מ" (להלן: "הנתבעת") להכניס את התובע, בעל מוצא ומבטא ערבי, לאירוע אותו קיימה במועדון "האנגר 17" (להלן: "המועדון"), וזאת בניגוד ל-"חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000" (להלן: "החוק").

     

    טענות התובע

  2. ביום 25/01/13 הגיע התובע לבלות במועדון בסביבות חצות. בכניסה לא היו הרבה אנשים, וכאשר פנה התובע למארחת בשאלה האם ניתן להכנס למועדון היא השיבה כי מדובר באירוע עם "רשימות בלבד".

  3. התובע המתין זמן רב מחוץ למועדון משום שסבר כי יתכן ויוכנס בהמשך, אולם תוך כדי המתנה ראה מבלים אחרים באים למועדון וחלקם הוכנסו על ידי המארחת ללא שום בדיקה, שאלות או דרישות.

  4. בינתיים התארך התור ומשהתובע ראה אחרים נכנסים בשערי המועדון ללא כל התנגדות מצד המארחת הוא שאל את המארחת שוב לגבי כניסתו, וזאת חזרה והשיבה לו כי "הכניסה רק לפי רשימות ומוזמנים".

  5. לאחר שהתובע נואש מסירוביה ותירוציה של המארחת, התייאש ועזב את המקום מאוכזב מהתנהגותה כלפיו, תוך שהוא חש בושה ועוגמת נפש קשה בתחושה כי מפלים אותו בשל מוצאו, גזעו ודתו ובהיותו בעל חזות ומבטא ערבי, שכן נשים וגברים ללא מבטא ערבי הוכנסו באופן מידי וללא כל שיהוי. התובע אף צילם את האירוע.

  6. התובע תובע פיצויים בסך 50,000₪ לפי הקבוע בסעיף 5 לחוק.

     

     

     

    טענות הנתבעים

  7. לטענת הנתבעים, התובע בתיק זה הינו תובע סדרתי, אשר הגיש בשנים האחרונות לפחות עשר תביעות באותה עילה, תוך שהוא מנצל את הליכי המשפט לצורך עשיית עושר.

  8. הנתבע 2 (להלן: "עמית") טוען כי הוא בעל מניות בנתבעת ואין כל עילת תביעה נגדו, שכן לא התקיימו העילות לצורך הרמת מסך.

  9. הנתבעת מכחישה כי סירבה להכניס את התובע לאירוע בשל היותו ממוצא ערבי, ולדבריה המארחת המוצבת בכניסה לא ידעה כלל כי התובע הינו ממוצא ערבי, דבר שאין לו ביטוי בשמו, בהופעתו או במבטאו.

  10. לנתבעת אין כל מדיניות מפלה כלפי לקוחות ממוצא ערבי. נהפוך הוא, לנתבעת לקוחות קבועים רבים ממוצא ערבי וגם בערב האירוע הנטען שהו במועדון לקוחות ערבים לא מעטים. יתר על כן, מועדון הנתבעת אחד המקומות הבודדים המארחים אירועים של פליטים אריתראים, עובדים זרים וכל דיכפין אחר, ללא הבדל דת, גזע, צבע או מין.

  11. הנתבעת מכחישה כי התובע הוזמן מבעוד מועד לאירוע נשוא התביעה.

  12. התובע סירב לשלוח לנתבעים את קטע הוידאו שצילם, בטענה שיציג את הסרט רק בבית המשפט. עובדה זו מונעת מהנתבעים לדעת לאשורו מהו האירוע עליו מדובר והם סבורים כי ככל הנראה התובע הגיע למועדון בשעת חצות כשהוא מגלה סימני שיכרות, סירב להמתין בתור ולהציג תעודת זהות כפי שהמשטרה דורשת, ובנוסף, התנהג התובע כלפי המארחת באופן בוטה, לרבות קללות ואיומים שאין הנייר סובלן.

  13. לטענת הנתבעים, בכל ערב בו פועל המועדון, ובמיוחד בלילות שבת, ניצב מחוץ למועדון תור ארוך של ממתינים. כניסתם מוסדרת באמצעות "הכוונת רמזור" המורה על תפוסה מלאה או על מקומות פנויים. כניסה ללא תור אפשרית ללקוחות שכבר נכנסו למועדון, ידם נחתמה ולאחר מכן יצאו להתאוורר. כמו כן, הכניסה ללא תור הינה לאירועים פרטיים שהוזמנו מראש על פי רשימת מוזמנים. המבקשים להכנס לאירועים אלו מתבקשים להציג תעודת זיהוי כדי לוודא כי הם אכן מופיעים ברשימת המוזמנים.

  14. בשל התנהגותו הבוטה והשתוללותו של התובע שהראה סימני שיכרות, עזבו חלק מהלקוחות שהמתינו בתור את המקום, דבר שגרם לנתבעת לנזקים כספיים. התנהגותו של התובע היה בה גם כדי להוציא שם רע למועדון כמקום אלים. לטענת הנתבעת, עד לקבלת פניית ב"כ התובע לא ידעה הנתבעת את פרטיו של התובע לצורך הגשת תביעה בשל הנזקים שגרם לה, וכן תביעה בשמה של המארחת שבה פגע התובע בקללות ובאיומים בלשון בוטה. התביעה נגד התובע תוגש לאחר שיאומת בבית המשפט כי האירוע המוכר לנתבעים הינו אכן האירוע בו היה מעורב התובע.

  15. לטענת הנתבעת, במועד הגעתו של התובע למועדון בשעת חצות של ליל שישי היה המועדון כבר מלא, כפי שהראה הרמזור שבכניסה ואנשים עמדו בתור. התובע ביקש להכנס יחד עם מוזמנים שנכנסו לאירוע פרטי על פי רשימה ונענה כי לא יוכל להכנס עמם.

  16. לטענת הנתבעת, האורחים שנכנסו ללא תור היו מבלים שיצאו להתאוורר או מוזמנים.

     

    ראיות התובע

  17. התובע הסתפק בתצהיר שתמך בכתב התביעה שטענותיו כבר פורטו בפרק "טענות התובע", ואין מקום לשוב ולחזור עליהן פעם נוספת.

  18. ובנוסף הגיש התובע לבית המשפט הקלטות קול ווידאו כדי להוכיח את תביעתו ותמליל של ההקלטות.

  19. צפיה בסרטון הוידאו מלמדת כי המצלמה הנסתרת (מסווה במחזיק מפתחות) באמצעותה הסריט התובע את הארוע הופעלה על ידו מראש, עוד בטרם הגיע למועדון.

  20. צפיה בסרטון הוידאו והאזנה לקובץ השמע העלו את הנתונים הרלוונטים כדלקמן:

    בדקה 04:34 לוידאו פנה התובע לראשונה למארחת ושאל אותה "סליחה, איך קוראים למקום הזה בבקשה?". המארחת השיבה לו "האנגר 17".

    בדקה 4:40 לוידאו פנה התובע למארחת ושאל אותה "כמה עולה כניסה?" והיא השיבה "זה רק למוזמנים, זה רק לימי הולדת".

    בדקה 14:27 לוידאו שואל התובע "זאת אומרת אין מצב להכנס? אפילו לא?" והמאחרת מנידה בראשה לשלילה.

    בדקה 14:49 שואל התובע "אין מצב להכנס חצי שעה ולצאת?" והמארחת מנידה בראשה לשלילה בשנית.

    בדקה 18:41 לקובץ השמע אומר השומר "גבר תעמוד שמה, אל תעמוד שם".

    בדקה 24:02 לקובץ השמע שואל התובע "סליחה, אין מצב להכנס? בבקשה" והמארחת משיבה "אני אמרתי שלא". התובע ממשיך ושואל "מה הסיבה אבל, את מכניסה הרבה אנשים. אני דיברתי עם מישהו בטלפון והוא אמר לי שאין רשימות". המאחרת אומרת "מה אני עושה פה?".

    בדקה 38:56 שואל התובע "אה, זהו? אפשר להכנס? אני דיברתי, דיברתי עם מישהו ב- זה ואמר לי אין רשימות". המארחת משיבה "אם אני אומרת לך שיש רשימות, אז יש רשימות, בגלל זה אני..." והתובע משיב "זה מה שהוא אמר לי, שכחתי את השם שלו". המארחת משיבה "כן, אבל...". התובע שואל "יש פה מישהו בשם – יכול להיות עמית?" והמארחת משיבה "לא, אבל זה לא עוזר לי".

  21. בחקירתו הנגדית של התובע הוא אישר כי עד היום הגיש לפחות 15 תביעות בנושא ההפליה. לדבריו, הוא לא פגש את עמית, אולם הוא התכתב איתו במסרונים בערב האירוע.

  22. התובע נשאל מדוע לא צירף לכתב התביעה את הסרטון שצילם ואת התמליל וגם סירב להעבירו לידי ב"כ הנתבעים. הוא השיב כי בעבר היה לו עורך דין שכך יעץ לו ואמר לו כי לקראת הדיון מציגים את הסרטון. כמו כן, לדבריו מצבו הכלכלי לא היה טוב ולא הייתה לו אפשרות לערוך תמליל באותו זמן.

  23. התובע נשאל האם הוא מסכים כי לא חזותו מונעת את הכנסתו למועדון והוא השיב כי יש כאלה שמסתכלים עליו ומזהים אותו כערבי ויש לו גם מבטא ערבי כשהוא מדבר. לדבריו, כשהוא הגיע למועדון הוא דיבר בטלפון בערבית.

  24. התובע נשאל מדוע כשהגיע למקום הוא המתין בכניסה שעה ארוכה ולא ניסה להכנס. לדבריו, הוא ניגש למארחת וביקש ממנה להכנס ארבע פעמים.

  25. התובע נשאל מדוע הוא עמד בתור, וכשהתור מתקדם הוא לא מתקדם. התובע השיב כי המארחת השיבה לו כי רק מוזמנים יכולים להכנס ומנעה ממנו את כניסתו. לדבריו, הוא שאל את המארחת כמה עולה כניסה והיא אמרה לו שזה רק למוזמנים. לאחר מכן ביקש ממנה שלוש-ארבע פעמים להכנס והיא השיבה לו בשלילה.

  26. לשאלה מדוע בפעם הראשונה שפנה למארחת זה היה אחרי 4.27 דקות מאז שהגיע, הוא השיב כי המארחת מנעה ממנו להכנס. לדבריו, מיד כשהגיע הוא שאל את המארחת לשם המקום וכמה עולה כניסה והיא מנעה ממנו את כניסתו.

  27. התובע נשאל מדוע לא נכנס מיד כשהגיע למועדון כשהשומר השיב לו כי כניסה עולה 12₪. התובע השיב כי הכניסה היא דרך המארחת, ולא דרך השומר.

  28. ב"כ הנתבעים אמר לתובע כי המארחת הנמצאת שם היא רק לצורך אירועים פרטיים, ולכן היא עם רשימות. התובע נשאל מדוע הוא לא נכנס מיד כשהשומר אמר לו את המחיר? התובע השיב כי לאחר מכן הלך למארחת ושאל אותה כמה עולה כניסה.

  29. לשאלת בית המשפט, מדוע צילם לפני הכניסה למקום השיב התובע כי הוא חווה את זה עשר שנים. לשאלה נוספת מדוע הוא לא נכנס, השיב התובע כי המארחת חסמה אותו וכשהוא נשאל האם יתכן כי המארחת התכוונה שהכניסה חינם היא רק למוזמנים ולימי הולדת, השיב התובע "אין דבר כזה, לא".

  30. התובע נשאל כיצד הוא מסביר כי בסרטון הוידאו רואים הרבה אנשים בעלי חזות מזרחית ניגשים לכניסה וכולם נכנסים ואיש לא מונע מהם- משלמים, עוברים בידוק ועוברים. מדוע אם כן, התובע לא ניסה להכנס? התובע השיב שבסרטון אפשר לראות שכמה פעמים הוא שואל אם הוא יכול להכנס והמארחת משיבה לו בשלילה - "מה אני יכול לעשות, לדחוף אותה?".

  31. התובע נשאל מדוע ציין במסרונים שהוא מגיע עם זוגות והגיע לבד. הוא השיב כי אכן רשם בהודעות כי הוא מגיע עם זוגות והגיע לבד.

     

     

  32. ב"כ הנתבעים הטיח בתובע כי הכל היה מתוכנן בכך שהוא תיכנן להגיע, אך לא תיכנן להכנס, אלא רק לעשות פרובוקציה, עמד וצילם מהצד, הטריד את העובדים בשאלות. התובע השיב "לא נכון, אני דיברתי עם המארחת בצורה הכי יפה שיש. אני לא מטריד, אני דיברתי אליה בכבוד ויפה וביקשתי ממנה בצורה הכי יפה שאני רוצה להכנס כמו כולם. אם הטרדתי, למה אף אחד לא אמר לי "למה אתה מטריד?", "למה אתה צועק?". המצלמה היא נסתרת, לא ראו שאני מצלם, היא במחזיק מפתחות" [עמוד 9 לפרוטוקול, ש' 3].

  33. התובע נשאל מי לא נכנס למועדון חוץ ממנו והוא השיב כי רק אדם אחד שהיה שיכור לא הוכנס, וכי כל השאר נכנסו.

  34. התובע נשאל האם זה נכון כי אלו שנכנסו לא היו צריכים לדבר, אלא נגשו לכניסה, נבדקו והלכו לשלם. התובע השיב "נכון, היא לא עשתה להם תנאים כמוני. לא אמרה להם "רק למוזמנים בלבד", דיברה אליהם ככה".

  35. התובע נשאל האם דיבר בערבית בטלפון והוא השיב שכן.

  36. התובע נשאל מדוע עד דקה 04:37 להקלטה, שבה הוא משוחח בטלפון בערבית, לא נכנס. התובע השיב שקודם רצה לדעת אם הגיע למקום הנכון.

     

    ראיות הנתבעים

    תצהירו של הנתבע 2

  37. מטעם עמית הוגשו שני תצהירים. התצהיר הראשון ותצהיר משלים. בתצהירו הראשון הצהיר עמית כי במסיבות שהוא עורך אין כל מדיניות של אפליה, וכי כל הבא מבורך. לדבריו, המסיבות מפורסמות ברדיו, ובפרסומות נאמר במפורש שכל אדם מוזמן לבוא. כן נאמר ברדיו כי המוזמנים לאירועים פרטיים הנערכים במועדון יכולים להיכנס ללא תור בהצגת תעודת זהות, ובלבד שהם רשומים ברשימה.

  38. עמית לא נכח במועדון ביום האירוע בשעות הרלוונטיות. הוא הגיע רק מאוחר יותר ולא דווח לו על כל אירוע חריג. לדבריו, מניעת כניסת לקוח שהגיע למועדון זה דבר חמור שעליו הוא מקבל תמיד דיווח טלפוני.

  39. עמית מכחיש כי הזמין באופן אישי את התובע למסיבה בתאריך הנ"ל. הוא אף אינו מכיר את התובע בשמו ואינו יכול לזהותו. מהמסרון שצורף לכתב התביעה מבין עמית כי הוא התקשר למספר הטלפון שהופיע באתר האינטרנט ונענה כי הוא יכול לבוא למסיבה. כן טוען עמית כי התובע לא התבקש להזדהות או למסור פרטים כלשהם לגבי לאומיותו, דתו צבע עורו או כל מידע אחר. לדבריו, אין מדובר בהזמנה אישית על פי שם, אלא בהזמנה כללית.

     

     

     

  40. עמית הצהיר כי ישנם אורחים שנכנסים ללא תור. אלה אורחים שמוזמנים לאירועים פרטיים והוזמנו מראש, כשעורך האירוע מוסר למארחת, קודם לאירוע, את שמות אורחיו. אורחים פרטיים אלו יכולים להכנס תוך הצגת תעודת זהות. גם מבלים שכבר נכנסו למועדון ורוצים לצאת ולהתאוורר וידם הוחתמה בחותמות יכולים להכנס ללא תור.

  41. בתצהיר המשלים שהוגש על ידי עמית, לאחר שצפה בסרטון הוידאו, הצהיר עמית כי התובע אינו מוכר לו, הוא לא שוחח עמו בטלפון ולא שלח לו מסרונים. לדבריו, בשום שלב של הסרט התובע לא ניגש למארחת ולא מבקשת להכנס למועדון, וכן לא נראה כי מישהו מהמאבטחים מונע מבעד לתובע להכנס.

  42. לדברי עמית, בסרט רואים את המארחת שבידה רשימת אורחים שהוזמנו לאירועים פרטיים, אורחים הנכנסים ללא תשלום על פי הרשימה, מכיוון שמזמין האירוע כבר שילם עבור האירוע, בעוד שמבלים שאינם מוזמנים לאירוע משלמים עבור הכניסה למועדון.

  43. בחקירתו הנגדית נשאל עמית כיצד הוא מסביר את טענתו, לפיה במועדון שהוא מנהל אין אפליה, בעוד שבסרטון שצילם התובע רואים כי בארבע פעמים בהם פנה התובע למארחת נאמר לו כי הוא אינו יכול להכנס. עמית השיב כי מדובר בעלילת דם, המועדון אינו שלו והוא עורך שם מסיבות פעמיים בשבוע. לפי המדיניות שלו מכניסים לשם את כולם ומדובר באחד המועדונים היחידים בארץ שמפרסם ברדיו ל-500,000 איש שכל אחד יכול לבוא. לדבריו, למארחת יש תפקיד מוגדר אחד והוא לטפל במוזמנים לימי הולדת. מי שרוצה להכנס בחינם והוא מוזמן לאירוע צריך לעשות זאת בהצגת תעודת זהות. יש טלפונים אצל היחצ"נים ואם המוזמן מופיע ברשימה הוא נכנס בחינם. מדובר בעניין שיווקי, עמית מביא בחשבון כי הוא מפסיד את דמי הכניסה, אבל כשבאים ליום הולדת שותים יותר.

  44. לשאלת בית המשפט, איך הוא מסביר שהמארחת אמרה לתובע כי "זה רק למוזמנים", השיב עמית שיכול להיות שהוא רצה להכנס בחינם והוא הוריד את זה בעריכה ואולי היו עוד שאלות לפני זה. המדיניות שלו היא שכולם נכנסים ומי שברשימה של המארחת נכנס בחינם.

  45. לשאלה מדוע בתצהירו אין התייחסות לסלקטורית, השיב עמית כי התצהירים ניתנו קודם שהסכימו לספק את הסרטון ולא ידוע באיזה אירוע מדובר.

  46. עומרי התבקש לאשר כי יתכן שחרף מדיניותו, הסלקטורית יכלה לבצע הפליה, עמית השיב כי הוא נתן הוראות לסלקטורית. אין לה שום סיבה להכניס או לא להכניס מישהו. לדבריו, מה שקרה באותו ערב, חוץ מהתובע והשיכור- כולם נכנסו והיו עוד כאלה שהיו להם חזות ערבית. עוד השיב עמית כי לשומר יש הנחיה לא להכניס שיכורים למקום. עמית חזר ואמר כי המארחת עוסקת רק במוזמנים לימי הולדת, יש קופה שגובה דמי כניסה. מי שמשלם- נכנס, הקופה היא אחרי השער וצריך לעבור את השומר. לדבריו, התובע ביקש להכנס חינם.

  47. עמית התבקש להסביר כיצד זה שבסרטון אומרים לתובע "הכניסה למוזמנים בלבד". הוא השיב כי המארחת עוסקת במוזמנים בלבד שנכנסים חינם. לדבריו, לא צריך לבקש כלל מהשומר להיכנס, וכשבא כוח התובע הקשה עליו, ושאל איך הוא מסביר שהמארחת לא אומרת לתובע כי הוא אינו יכול להכנס חינם, אלא שהיא אומרת לו שהוא אינו יכול להכנס, השיב עמית כי יש לו עסק ויש לו הנחיות והוא לא מפלה אף אחד. לדבריו, כולם מוזמנים, הוא עושה לאריתראים מסיבות.

  48. עמית אישר כי באותו יום לא הייתה בעיה של תפוסה, אבל התובע רצה להכנס בחינם.

  49. כשנשאל מדוע לא ציין בתצהירו כי התובע ביקש להכנס בחינם, השיב עמית כי התצהיר הוגש לפני שסרטון הוידאו הוצג לו, ולכן לא יכול היה לתת את הגרסה המלאה.

  50. עמית נשאל מדוע אפוא לא ציין בתצהירו המשלים שהוגש לאחר שהומצא לו הסרטון כי התובע ביקש להכנס בחינם, הוא השיב "אני לא רואה שמישהו מהמאבטחים מנע ממנו".

     

    תצהירה של קארין קונצפט (להלן: "קארין")

  51. קארין הינה מארחת במסיבות שעורכת הנתבעת במועדון.

  52. קארין הצהירה כי במסיבות שבהן היא משמשת כמארחת אין כל מדיניות של אפליה לגבי הנכנסים וכל הבא מתקבל בברכה, לרבות לקוחות ממוצא ערבי או מכל מוצא אחר. לדבריה, במקום אין כל נוהל של "סלקטורית" והיא עצמה משמשת כמארחת לכל מי שבא.

  53. קארין עבדה במועדון ביום האירוע בשעות הרלוונטיות. לא זכור לה כי התעוררה בעיה מיוחדת עם מי מהאוחים. לדבריה, אנשים שהגיעו למועדון נכנסו לפי התור.

  54. קארין מצהירה כי ישנם אורחים שנכנסים ללא תור. מדובר באורחים שמוזמנים לאירועים פרטיים שהוזמנו מראש ונכנסים לאחר הצגת תעודות זהות. לדבריה, אורחים רגילים אינם נדרשים להציג תעודות זהות.

  55. בחקירתה הנגדית השיבה קארין כי תפקידה לפגוש את המוזמנים, היא יושבת בכניסה. יש לה רשימת מוזמנים לאירועים פרטיים, היא מקבלת את המוזמנים ואילו שאר האורחים נכנסים חופשי. לדבריה, היא מברכת אותם לשלום, שכן היא מכירה אותם. קארין הסבירה כי מי שאינו מוזמן אינו אמור לפנות אליה כלל, אלא שהוא פונה ישירות לקופה. כמו כן, היא השיבה כי היא אינה אמורה לאשר לשומר להכניס אורחים.

  56. קארין השיבה כי אם בן אדם שואל אותה כמה עולה כניסה היא עונה לו. אם הוא מנסה להכנס חינם, היא אומרת שזה למוזמנים בלבד. פה ושם שואלים את המאבטח, אבל אם רוצים להכנס חינם פונים אליה.

  57. ב"כ התובע טען בפני קארין כי הוא לא ראה שהתובע שאל אותה אם אפשר להכנס חינם. קארין השיבה "מה שראיתי שהוא דיבר עם השומר, לא איתי. הוא פנה אלי אחר כך ואני אומרת לו שזה למוזמנים, אני חושבת שהוא רצה להכנס חינם. אני תמיד אומרת להם שאפשר להכנס בתשלום" [עמוד 16 לפרוטוקול, ש' 23].

  58. ב"כ התובע אמר לקארין כי התובע פונה אליה מספר פעמים ולא רואים בסרטון כי היא אמרה לתובע כי הוא יכול להכנס בתשלום. קארין השיבה "בסרטון לא רואים את כל השיחה. הוא פנה למאבטח, המאבטח אמר לו כמה זה, לאחר כמה דקות ראיתי את השיחה בינתיים, ואז אמרתי לו שזה למוזמנים, כי כנראה שהוא רצה להכנס חינם. סתם לא אגיד את המשפט הזה. עבר קצת זמן מאז, אני הסתכלתי בסרטון. יכול להיות שיש גם קטע לפני שאמרתי לו איזה מילה" [עמוד 17 לפרוטוקול, ש' 1].

  59. בעמוד 17 לפרוטוקול שואל ב"כ התובע:

    ש'אני אומר לך שגם לאחר מכן שואל אותך התובע "סליחה, אין מצב להכנס, בבקשה?" ואת אומרת לא שלא.

    ת'חינם- אין מצב.

    ש'המילה "חינם" זה מדמיונך הפורה. ממה הסקת את המסקנה אם התובע שואל אותך "סליחה, אין מצב להכנס, בבקשה?" והוא לא אומר מילה על "חינם", הוא רוצה להכנס פנימה, ואת אומרת לו שלא?

    ת'זה מה שאני אומרת כל הזמן. בן אדם שבא להכנס חינם. זה לא פניה ראשונה שלו, הוא עומד כמה דקות שם. הוא לא אומר "חינם", אבל זו הכוונה, אז בשום פנים ואופן לא- אני לא קובעת, לפי הרשימה בן אדם נכנס.

    ש'תאשרי לי בבקשה שכשהתובע הגיע למקום היה מקום במועדון, לא הייתה מניעה להכניס אותו מסיבות של תפוסה?

    ת'לא היה עומס, הוא כנראה רצה להכנס חינם.

    ש'מהסרטון אני למד שכל האנשים שהגיעו למקום, שלטענת התובע הוא לא ראה או שמע ערבים, נכנסו למועדון ולא המתינו בתור לפניו. תאשרי לי שהאנשים שהגיעו אחריו כן נכנסו.

    ת'זה יכול להיות. יש לי לחדש לך- יש לי הרבה שהם באים, דוברי ערבית, יש לנו הרבה לקוחות ויש להם את הטלפון האישי שלי, הם באים קבוע חמישי ושישי. ...

    ש'בתצהיר שלך את לא מזכירה ולו במילה אחת את הטענה שאת מעלה עכשיו לראשונה, שכנראה שהתובע לא רצה לשלם כניסה ולכן הוא לא נכנס.

    ת'אני מדברת על פי סרטון, לא תצהיר. את התצהיר כתבנו לפני שראינו את הסרטון.

    ובעמוד 18 לפרוטוקול, ש' 6:

    ש'מהראיות עולה שבשום שלב, באף אחד מארבעת הפעמים לפחות שאנחנו רואים שהתובע פנה אליך, את לא אומרת לו "תיגש לקופה ותשלם" או "אתה יכול להכנס" או משהו בסגנון של "החינמים זה רק למוזמנים, אתה יכול להכנס ולשלם", מה יש לך להגיד?

    ת'לפי מה שראיתי בסרטון הוא פנה למאבטח והוא ענה לו שהכניסה בתשלום, הוא אמר לו 40 או 20, כי ב-00:00 התשלום משתנה. אני הבנתי שהוא ענה לו.

     

     

     

     

    דיון והכרעה

  60. התובע טוען כי הנתבעת סירבה להכניסו למועדון על רקע היותו ערבי.

  61. החוק המסדיר את עניין האפליה בכניסה למקומות ציבוריים הינו "חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים תשס"א-2000" (להלן: "החוק").

    סעיף 3(א) לחוק קובע כדלקמן:

    "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות."

    סעיף 6 לחוק קובע כדלקמן:

    "הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד

    להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת:

    1. הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה המנויות בסעיף 3;

    2. הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;

    3. הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה."

  62. צירופם של שני הסעיפים האלו מוביל למסקנה כי המחוקק לא ביקש לשנות את הכלל הבסיסי, המטיל את נטל הוכחת התביעה על התובע. נטל זה אינו משתנה גם כשהתובע טוען להפלייתו (בג"ץ 6778/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לבטחון פנים, פ"ד נח (2) 358, 368).

    כיוון שכך, מוטל על מי שמבסס את תביעתו על החוק, להוכיח כי ההפליה כנגדו נעשתה בשל השתייכותו לאחת מהקבוצות או בשל איפיונו על פי אחד המאפיינים המנויים בסעיף 3 לחוק.

    יחד עם זאת, בשל הקושי להוכיח כי ההפליה נעשתה בשל אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק, קבע המחוקק, בסעיף 6 לחוק, מספר חזקות, המקלות על התובע לעמוד בנטל זה. "הוכיח התובע" אחד מהמעשים המנויים בסעיף 6, קמה חזקת ההפליה האסורה, ועובר הנטל לנתבע לסתור אותה.

  63. והנה, כל המעשים המנויים בסעיף 6 לחוק מפנים לעילות ההפליה הנמנות בסעיף 3 לחוק. נמצא, כי סף הכניסה לתביעה על פי חוק הוא הצבעה על אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק.

    במילים אחרות: תובע המבסס את תביעתו על החוק אינו יכול להסתפק בציון העובדה כי הוא לא הורשה להיכנס למקום ציבורי, כמשמעותו בחוק, שעה שאחרים הורשו להיכנס אליו.

    על התובע להצביע על עילה מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק, שבשלה נמנעה כניסתו.

  64. השאלה המקדמית שעלי לשאול את עצמי, איפוא, הינה האם עלה בידי התובע להוכיח העובדות המקימות את אחת מהחזקות הקבועות בסעיף 6 לחוק.

    החזקה העשויה להתאים למקרה שבפנינו הינה החזקה הקבועה בסעיף 6(2) לחוק: "הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;"

  65. התובע שהינו ממוצא ערבי, טען כי ביקש להכנס למועדון וכי נמנע ממנו להכנס על ידי המארחת, אשר אמרה לו "זה רק למוזמנים, זה רק לימי הולדת" וזאת כאשר למוזמנים אחרים לא הוצב תנאי מסוג זה, והם נכנסו למועדון בלא כל תנאי.

  66. בסרטון הוידאו, אשר בו צפיתי מספר פעמים, נראה התובע כשהוא מגיע לאיזור הכניסה למועדון. נראה כי התובע אינו מנסה להכנס באופן מיידי למועדון, אלא כי הוא ממתין ומצלם. לאחר מספר דקות שואל התובע את השומר "כמה עולה כניסה?" והשומר משיב לו. אחרי שהשומר השיב לו בעניין המחיר, בדקה 03:56 לקובץ השמע, עדיין לא מבקש התובע להכנס למועדון ובדקה 05:16 לקובץ השמע הוא פונה למארחת ושואל איך קוראים למועדון. המארחת משיבה לו ומיד לאחר מכן, בדקה 05:28 לקובץ השמע, שואל התובע את המארחת "כמה עולה כניסה?" והמארחת משיבה לו "זה רק למוזמנים, זה רק לימי הולדת".

  67. התובע ממשיך להמתין ובדקה 18:11 לקובץ השמע אומר לשומר "סליחה, אני נראה לי דיברתי עם מישהו בטלפון והוא אמר לי לבוא בלי הרשימות". השומר משיב "אני לא יודע ... גבר תעמוד שמה, אל תעמוד שם ... לך תגיד לה, תביא לה תעודת זהות". התובע ממתין מספר דקות ובדקה 24:02 לקובץ השמע התובע פונה למארחת ושואל "סליחה, אין מצב להכנס, בבקשה?". המארחת משיבה לו "אני אמרתי שלא". התובע מקשה "מה הסיבה אבל? את מכניסה הרבה אנשים. אני דיברתי עם מישהו בטלפון והוא אמר לי שאין רשימות". המארחת משיבה לו "מה אני עושה פה?" ובהמשך, בדקה 39:38 לקובץ השמע, אומר התובע "אז זהו? אפשר להכנס? אני דיברתי, דיברתי עם מישהו ב- זה ואמר לי אין רשימות". המארחת משיבה לו "אם אני אומרת לך שיש רשימות אז יש רשימות, בגלל זה אני...".

  68. מעדותו של התובע ומקובץ הוידאו עולה כי המארחת סירבה להכניסו למועדון מאחר ולדבריה "זה רק למוזמנים, זה רק לימי הולדת".

  69. בתצהירים שהוגשו מטעם הנתבעים נטען על ידי עמית ועל ידי קארין, המארחת, כי הנתבעים אינם נוהגים להפלות בכל צורה שהיא בין מבלים בכניסה למועדון. הם הסבירו את הנוהל בכניסת אורחים למועדון, תוך הבחנה בין אורחים המוזמנים לאירועים פרטיים שהוזמנו מראש ואשר ביחס אליהם קיימת רשימת מוזמנים, כאשר אורחים אלו יכולים להכנס תוך הצגת תעודת זהות למארחת, לבין אורחים שאינם מופיעים ברשימות המוזמנים ואלו ממתינים בתור.

  70. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי אינם מכירים את האירוע עליו מדובר, שכן התובע סירב להמציא להם את קובץ הוידאו בטרם הגישו תצהירים, אולם חרף טענתם לפיה הם אינם מכירים את אירוע הם טענו כי הם משערים כי מדובר באירוע בו כנראה התובע הגיע למועדון כשהוא שיכור, והתנהג למארחת באופן בוטה.

  71. הנתבעים הוסיפו וטענו בכתב ההגנה כי בעת הגעתו של התובע למועדון, היה המועדון מלא כפי שהראה גם הרמזור, טענה שנתבררה כמשוללת יסוד לאחר שהנתבעים הודו במהלך הדיון כי המועדון לא היה מלא באותו ערב, דבר הנראה היטב גם בסרטון הוידאו.

  72. לאחר שקובץ הוידאו הומצא לנתבעים, הוגש על ידי הנתבע 2, עמית, תצהיר משלים ובו נטען על ידו כי הוא אינו מכיר את התובע, אולם ממה שהוא רואה בסרטון אין התובע ניגש למארחת ומבקש להכנס. כן הצהיר עמית כי אינו רואה כי מישהו מונע מבעד התובע להכנס. עוד נטען בתצהיר המשלים כי בסרטון נראית המארחת שבידה רשימות אורחים שהוזמנו לאירועים פרטיים, כאשר אורחים אלו נכנסים ללא תשלום על פי הרשימות.

  73. בעדותם של עמית וקארין בבית המשפט הועלתה על ידם גרסה חדשה שלא הובאה בתצהיריהם, ולפיה ככל הנראה התובע ביקש להכנס למועדון ללא תשלום, כך שדבריה של קארין וסירובה להכניס את התובע למועדון הוצאו מהקשרם. לטענת הנתבעים, כוונתה של קארין עת סירבה לאפשר לתובע להיכנס היתה, כי התובע אינו יכול להכנס ללא תשלום, שכן הוא אינו מוזמן.

  74. משנשאלו עמית וקארין מדוע לא העלו דברים אלו בתצהיריהם, הם השיבו כי התצהירים ניתנו בטרם צפו בסרטון, אולם איש מהם לא סיפק הסבר משביע רצון מדוע לא פורטה טענה זו בתצהיר המשלים שהוגש בפועל על ידי עמית, לאחר שצפה בסרטון ומדוע לא הוגש תצהיר משלים גם מטעמה של קארין, ובו יפורטו דברים אלו שחשיבותם רבה להגנתם של הנתבעים.

  75. אינני פוסל את גרסתם של עמית ושל קארין, באשר לנוהל הרגיל במועדון, ולפיו מוזמנים לאירועים פרטיים מוכנסים ללא תשלום למועדון לאחר שהם מזדהים באמצעות תעודת זהות, בעוד שמי שאינו מוזמן אינו נדרש להזדהות והוא רשאי להכנס כנגד תשלום.

  76. גם סרטון הוידאו תומך בגירסת הנתבעים לעניין הנוהל אותו הסבירו, שכן בסרטון נראה כי המארחת מחזיקה בידה רשימות וכי מידי פעם ניגשים אליה אורחים והיא מאשרת את כניסתם. כמו כן נראה, כי ישנם אורחים שנכנסים בלא כל אישור או מעורבות מצד המארחת.

  77. חרף האמור לעיל, וחרף הנוהל הרגיל הקיים במועדון, הסרטון וקובץ השמע אינם מתיישבים עם גרסתם של הנתבעים, שלפיהם התובע ביקש להכנס למועדון בחינם. כפי שציינתי לעיל, התובע פנה למארחת ושאל אותה "כמה עולה כניסה?" והמארחת השיבה לו "זה רק למוזמנים, זה רק לימי הולדת".

  78. אינני יכול לקבל את גירסתה של קארין לפיה משהתובע פנה אליה בעניין הכניסה למועדון, היא הניחה כי הוא מבקש להיכנס בחינם מאחר והיא מטפלת רק רק במוזמנים לארועים, כאשר הכניסה בתשלום אינה נעשית דרכה וכי זו הסיבה לתשובה שנתנה לתובע.

  79. חילופי הדברים הנשמעים בבירור בהקלטות סותרים את גרסתם המאוחרת של הנתבעים, שכן עולה בבירור כי התובע לא ביקש להכנס למועדון בחינם וכי בפעם הראשונה בה הוא פנה לקארין הוא לא שאל אותה האם הוא יכול להיכנס למועדון, התובע שאל את המארחת שאלה ברורה, "כמה עולה כניסה?". קארין לא השיבה לו כמצופה, מהו מחיר הכניסה, ולא הפנתה אותו לקופה לצורך תשלום, אלא שהיא השיבה לו תשובה חד משמעית, השוללת את אפשרות כניסתו למועדון בלא כל קשר לתשלום, בהשיבה כי הכניסה הינה: "רק למוזמנים, רק לימי הולדת".

  80. אילו אכן גרסת קארין הייתה נכונה, מן הסתם היא הייתה מפנה את התובע לשלם עבור הכניסה.

  81. לא נעלמה מעיני הטענה לפיה מדובר בתובע סדרתי, שהגיש למעלה מ-20 תביעות, כפי שלא נעלם מאוזני כי התובע דאג מראש כי המארחת והשומר ידעו היטב כי הוא ממוצא ערבי, למקרה שלא יזהו את מבטאו, וזאת לאחר שטרח לשוחח בקולי-קולות בטלפון בשפה הערבית בסמוך לשומר ולמארחת (כפי שעשה אף במועדון אחר במקרה קודם). אולם, בכל אלו אין כדי להצדיק את הפליתו ואת אי-הכנסתו למועדון.

  82. בתא"מ 43168/05 צדוק ערן נ' חברת שבח שלוש בע"מ ואח' נקבע:

    "הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובעים פעלו שלא בתום לב, אלא ממניעים של בצע כסף ופרסום, וכי מטרתם לא הייתה לבלות במועדון, אלא לגרום לכך שלא תותר כניסתם ותהיה בידם עילת תביעה. אעיר כבר עתה כי לא מצאתי ממש בטענה זו. בהעדר הפליה – היא לא תמצא; אפילו יעשה ניסיון מכוון למצאה. בהינתן הפליה – יש לברך על פעולה יזומה לאתרה ולהוקיעה, יהיו מניעה אשר יהיו, שהרי על ידי כך גם האינטרס הציבורי במאבק בה יוצא נשכר ...".

  83. בתא"מ 20135-01-13 קיס נ' השם יעזור בע"מ נקבע:

    "חשיבות רבה יחסו הנתבעים לעובדה שהתובע הגיש תביעות דומות נגד אחרים. אין מקום ליחס לעניין זה חיסרון מבחינתו של התובע. החוק נועד למנוע או לצמצם ככל האפשר את התופעה של אפליית מגזרים שונים בחברה הישראלית בכניסה למועדונים ומקומות ציבור נוספים, והחלטתו של התובע לעמוד על זכויותיו בעניין זה בכל פעם שהוא סבור שהוראות החוק מופרות לא רק שאינה ראויה לגנאי, אלא להפך".

  84. הוכח בפני איפוא, כי התובע שהינו ממוצא ערבי, לא הוכנס למועדון, בנימוק כי מדובר באירוע למוזמנים בלבד, כאשר אורחים אחרים הוכנסו למועדון מבלי שנאמר להם כי מדובר בארוע למוזמנים בלבד, עובדות אלו מקימות את החזקה הקבועה בסעיף 6 לחוק ומשכך עבר נטל ההוכחה לסתור חזקה זו אל הנתבעת.

  85. לא עלה בידי הנתבעת לסתור את החזקה וניסיונה להעלות, בדיעבד, רק במועד הדיון את הטענה לפיה התובע לא הופלה, אלא שכניסתו נמנעה רק משום שביקש להכנס בלא תשלום למרות שהוא לא היה מוזמן, לא הוכחה. נהפוך הוא, גרסה מאוחרת זו נסתרה על ידי סרטון הוידאו וקובץ השמע, מהם עולה בבירור כי כניסתו של התובע לא נמנעה מאחר שביקש להכנס ללא תשלום אלא מאחר ו"הארוע הינו למוזמנים בלבד", טענה שהסתברה כלא נכונה, אפילו לדברי הנתבעים שטענו כי היה ארוע פתוח לכל.

     

    אחריותו של הנתבע 2

  86. בסעיף 8 לחוק נקבע:

    "מקום שהעוולה נעשתה על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לנושא הנדון, אלא אם הוכיח שניים אלה:

    (1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו.

    (2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה."

  87. עמית הינו בעל מניות ודירקטור בחברה הנתבעת ולפיכך בהתאם לסעיף 8 הוא יהיה אחראי לעוולה, אלא אם הוכיח את התנאים המצטברים הקבועים בסעיפים (1) ו-(2) שבסעיף 8 לחוק.

  88. הוכח כי עמית לא היה נוכח במועדון במועד קרות האירוע, ולטענתו הוא אינו מכיר כלל את התובע. זאת ועוד, עמית העיד כי הוא עצמו אינו נוהג בכל הפליה, וכי מדיניות המועדון הינה להכניס כל אדם באשר הוא, יהיה מוצאו אשר יהיה. כן העיד עמית כי כך הוא מנחה את המארחות, האמורות לנהוג לפי הנחיות אלה.

  89. גרסתו של עמית בעניין זה לא נסתרה ולפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי עמית לא ידע על העוולה שבוצעה על ידי המארחת, ובנוסף, שוכנעתי כי בכך שהוא נתן הנחיות למארחת ולעובדים האחרים להכניס את כלל המוזמנים הוא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע את העוולה.

  90. לפיכך, אני קובע כי עמית אינו אחראי לעוולה שבוצעה על ידי הנתבעת.

     

     

     

     

    סוף דבר

  91. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנוגעים לעניין, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע פיצויים בסך 30,000₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע את סכום האגרה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000₪.

  92. אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 2. התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות בסך 5,000₪.

     

    זכות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 45 יום.

    המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

     

     

    ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ