אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 44166-11-15 חשמל בראנסה בע"מ נ' ל

תא"מ 44166-11-15 חשמל בראנסה בע"מ נ' ל

תאריך פרסום : 21/07/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום קריות
44166-11-15
11/07/2016
בפני הרשמת הבכירה:
ליאת דהן חיון

- נגד -
תובעת:
חשמל בראנסה בע"מ
עו"ד ג'מיל עבוד
נתבע:
ר.ל.
פסק דין
 

 

לפניי תובענה כספית שטרית על סך 2,080 ₪ במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבע בתשלום המחאה אשר נמשכה מחשבונו ואשר חוללה מסיבת ביטול , בעוד הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות שעה שהמדובר בכישלון תמורה מלא.

 

הליכים קודמים;

ההמחאה נשוא התביעה הוגשה לביצוע בתיק הוצאה לפועל מס' 520597-09-15.

משהוגשה ההתנגדות לביצוע השטר, התקיים לפניי דיון בבקשה ובהתאם להחלטה מיום 27.1.16 התקבלה ההתנגדות והדיון הועבר לסדר דין מהיר.

 

הצדדים להליך :

התובעת הינה חברה המספקת חומרי חשמל ומי שלכאורה סיפקה את הסחורה והינה מושכת ההמחאה והנפרעת .

הנתבע הינו עו"ד במקצועו, ומי שביקש לבצע שיפוץ במשרדו ואשר ההמחאה נמשכה מחשבונו.

 

להלן בקליפת אגוז טענות הצדדים :

 

לטענת נציג התובעת, מר סלים בראנסה, ביום 23.8.2012 הגיע לחנותו אדם "אשר הוא מכיר אך אינו זוכר את שמו" ורכש חומרי חשמל בעבור הנתבע. לאחר שהובטח לו על ידי אותו אדם כי התשלום יתבצע יום למחרת, הונפקה חשבונית על שם הנתבע והסחורה בסך 2,750 ₪ סופקה במלואה. יום למחרת הגיע אותו אדם עם שני שיקים משוכים על שם הנתבע, ורכש חומרי חשמל נוספים בסך 950 ₪.

בעבור הסחורה שסופקה, ניתנו שתי המחאות משוכות מחשבונו של הנתבע. האחת על סך 1,750 ₪ אשר נפרעה, והשנייה על סך 2,000 ₪ אשר בעניינה ניתנה הודעת ביטול, והיא שעומדת במרכז התביעה לפניי.

לדברי נציג התובעת מעולם לא פגש בנתבע אך הסחורה יצאה מרשותו ועל כן זכאי הוא להיפרע מהנתבע בעבור הסחורה שסופקה שעה שזו סופקה לטובתו, כפי שיצאה חשבונית לטובתו ונפתחה כרטסת על שמו.

 

לטענת הנתבע, ביום 24.8.2012 שכר את שירותיו של סמי כנעאן לביצוע עבודות שיפוץ במשרדו. על מנת להתחיל בעבודתו, ביקש מר כנעאן כי ימסור לידיו שתי ההמחאות ובין היתר לצורך רכישת חומרי העבודה. בחלוף מספר ימים ומשטרם התחיל מר כנעאן בעבודתו והתחמק מלענות לשיחותיו הבין כי לא יקבל תמורה בעבור המחאותיו, וביקש לבטלן. באשר להמחאה הראשונה על סך 1,750 ₪, היה הדבר מאוחר מידי וזאת שעה שזו כבר נמשכה מחשבונו, ואולם באשר להמחאה על סך 2,000 ₪, נשוא תביעה זו , הספיק לתת הוראת ביטול.

לגרסתו, בחלוף שלושה חודשים משנתן את הוראת הביטול ובעודו הוא מבקש לקבל את כספו חזרה ממר כנעאן, וזאת ללא הצלחה, פנתה אליו התובעת בדרישה לתשלום סכום ההמחאה נשוא תביעה זו והופנתה על ידו למר כנעאן תוך שכדבריו הוא מסביר לתובעת כי לא קיבל כל תמורה להמחאה זו. בכך סבר כי הגיעה הפרשיה לסופה, ואולם, בחלוף שנה ותשעה חודשים פנתה אליו התובעת בשנית בדרישת תשלום חוזרת, אליה סירב, ועל כן הוגשה ההמחאה לביצוע בהוצאה לפועל.

מכל האמור סבור הנתבע כי אינו חב בפירעון השטר שעה שלא קיבל כל תמורה.

לכל האמור יש להוסיף את טענת הנתבע באשר לשיהוי הרב בהגשת ההמחאה לביצוע וזאת חרף העובדה כי התובעת ידעה על העובדה כי לא קיבל כל תמורה בגינה, ובכך נהגה בחוסר תום לב.

 

דיון והכרעה:

 

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ובמוצגים שהגישו הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות במלואה וזאת מהטעמים כדלקמן:

 

  1. עסקינן בתביעה כספית- שטרית במסגרתה טען הנתבע כי המדובר בצדדים קרובים לשטר, ומשכך ושעה שהמדובר בכישלון תמורה מלא, אינו חב בפירעון ההמחאה ודין התביעה להידחות .

     

  2. לאורך ישיבת ההוכחות וסיכומי הצדדים שניתנו בעל-פה ביקשו שני הצדדים לקעקע את המסד העובדתי עליו הסתמך הצד השני.

    התובעת ביקשה לטעון כי לא הוכחה טענת הנתבע ולפיה לא קיבל לידיו את הסחורה שסופקה ע"י התובעת, ועל כן דין טענת הנתבע ולפיה המדובר בכישלון תמורה מלא - להידחות.

    מנגד, ביקש הנתבע לטעון כי התובעת לא הוכיחה שסיפקה את הסחורה אשר בגינה נמסרה ההמחאה, וכי ככלל עדות נציגה הייתה מגמתית במסגרתה ביקש להסתיר את התנהלות התובעת אל מול מר כנאען, אשר מסר לידיה את ההמחאה וזאת בין היתר לשאלת גביית התשלום ממנו ו/או אי מסירת הסחורה לידיו.

     

  3. למול טענות הצדדים זה כלפיי זה, השאלה הראשונה והעיקרית הדורשת הכרעה הינה הדין החל במצב בו נותן צד א' לצד ג' המחאה משוכה מחשבונו למען יעשה בה שימוש לטובתו, אך הסחורה, שסופקה ע"י צד ב' אשר מחזיק בהמחאה , לא מגיעה לידי צד א' (הנתבע) וזה מבטלה.

    שאלה זו דורשת הכרעה עובדתית במחלוקת האם הסחורה סופקה, וכן שאלה משפטית לעניין קרבתם המשפטית של הצדדים מכוחו של השטר ודומה כי התשובה טמונה באופן בו נגדיר את טיבו של הקשר בין הצדדים.

    באם נגדירם כצדדים רחוקים, העניין בו אדרש להכריע יהיה האם התובעת הייתה בגדר "אוחזת כשורה", ובהתאמה האם נפל פגם בתום לבה עת קיבלה לידיה את ההמחאה.

    מנגד, אם אגדירם כצדדים קרובים, השאלה בה אדרש להכריע הינה אם בנסיבות העניין אכן המדובר בכישלון תמורה מלא , קרי האם הנתבע קיבל לידיו את הסחורה או לאו.

     

  4. ההלכה בדבר הגדרת הצדדים נקבעה זה מכבר בדבריו של כבוד נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, בע״א 1886/97 שם נקבע:

    "הקירבה או הריחוק אינם נקבעים על־פי צורת השטר, אלא ע ל ־ פי מערכת היחסים שבין הצדדים. אנשים הם צדדים קרובים לשטר אם יחסיהם ההדדיים כצדדים לשטר נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם. אנשים הם צדדים רחוקים לשטר, אם יחסיהם המשפטיים כצדדים לשטר אינם נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם, אלא מקשר משפטי עם אחרים. המבחן הוא פונקציונלי, המבחן אינו צורני".

     

  5. בנסיבותיו של המקרה דנן, ואף באם אקבל את גרסתו העובדתית של התובע , אין ספק בעיניי כי הצדדים הינם בגדר צדדים קרובים לשטר וזאת ממספר נימוקים;

    ראשית - עיון בשטר מלמד כי זה נמשך מחשבונו של הנתבע שאף חתם עליו ,והנפרעת הינה התובעת תוך שנרשם שמה באופן ידני ובאמצעות חותמת העסק , ואין כל הסבה על גב השטר או כל רישום אחר, למעט חותמת התובעת הנדרשת בעת ביצוע הפקדת ההמחאה בבנק. מכאן ושעה שכאמור ההמחאה נמסרה ישירות לידי התובעת, תוך שהיא הנפרעת, הרי שעל פי המבחן הצורני, המדובר בצדדים קרובים לשטר.

    לעניין זה אעיר כי מסקנתי זו מקבלת אף משנה תוקף מעדותו של מר בראנסה ולפיה כשקיבל לידיו את ההמחאה , שם הנפרע היה מלא , וזאת בכתב ידו של הנתבע , והוא רק הטביע את חותמת העסק (ראה לעניין זה עמוד 5 שורה 29 לפרוטוקול מיום 26.5.16).

    אציין כי מעיון בהמחאה נדמה כי אכן קיימת זהות בכתב היד , ונדמה כי אכן שם המוטב נרשם על ידי הנתבע , ומכאן, הרי שאין מחלוקת כי על פי המבחן הצורני הצדדים הינם צדדים קרובים לשטר.

     

    שנית , למשמע עדות הצדדים ובפרט לאור עדותו של מר בראנסה, אין מחלוקת כי התובעת ידעה שהסחורה נקנתה לטובת הנתבע, וזאת חרף העובדה כי לא פגשה בו ודיי בעובדה כי החשבונית אשר הוציאה בגין העסקה לטובת הנתבע, על מנת לקבוע כי בין הצדדים התקיים קשר משפטי קרוב. חיזוק למסקנה זו אף ניתן למצוא בעדותו של מר בראנסה אשר הצהיר כי בעת הספקת הסחורה ידע כי הנמען הינו הנתבע:

    ש. גם אם אתה מכיר אותו ("מר כנעאן" ל.ד.ח) אתה לא רושם מאחורי השיק מי מסר לך, אתה לא מחתים אותו כערב על השיק?

    ת. אני אגיד לך למה זה הגיוני, בגלל שהשיק הוא על שם עו"ד וצריך לתת טיפה כבוד לעו"ד שהוא נותן שיק, לא נתתי סחורה לסתם אדם, למחרת הוא הביא לי את השיק. זה סימן שאני מכיר אותו.

     

    מכאן, ניתן לקבוע כי אמנם בין הצדדים לא הייתה כל היכרות טרם נפגשו בנסיבותיה של תביעה זו, אך מבחינתה המהותית של העסקה, הללו היו בגדר צדדים קרובים כאשר מר כנעאן אינו אלא המתווך ביניהם לעניין הספקת הסחורה.

     

  6. מכל האמור לעיל, מצאתי כאמור כי אין מחלוקת כי המדובר בצדדים קרובים לשטר הן מבחינת המבחן הצורני, אשר לגביו התשובה נהירה, והן לאור מערכת היחסים בין הצדדים ולאור העובדה כי קיים בניהם קשר ישיר. משכך, ולאור קביעה זו נדרשת אני להכריע בטענת הנתבע ולפיה לא קיבל לידיו את הסחורה או חלקה, שכן לו אקבל את טענתו, שהרי המדובר בכישלון תמורה מלא הפוטר אותו מפירעון השטר.

    בעדותו לפניי הצהיר הנתבע כדלקמן לעניין זה:

    "הוא היה אמור להתחיל ב- 24 הוא אמר שהוא יעבוד גם ביום שבת, הגעתי ביו ראשון הוא לא עבד הרמתי אליו טלפון הוא לא ענה, זה נמשך למעלה משבועיים עד שהבנתי שנפלתי פה, ולראייה השיק הראשון נפרע. אם הייתי חושב שכבר ביום הראשון הוא לא יגיע הייתי נותן הודעת ביטול גם לשיק הראשון שנפרע" .

     

  7. למשמע עדותו של הנתבע, מצאתיה כאמינה וקוהרנטית, באופן כזה שאין ספק בעיניי כי אכן לא קיבל כל תמורה בעבור ההמחאה. קביעתי זו מתבססת בין היתר על התרשמותי הישירה מן הנתבע, ונתמכת גם בעדותו של התובע אשר הצהיר כי לא מסר את הסחורה לידי הנתבע תוך שלא ידע לומר , ולא הציג כל ראייה פוזיטיבית אחרת הסותרת את גרסת הנתבע.

     

  8. לעניין זה אציין כי אין נפקא מינה שהתובע לא ביקש לזמן לעדות את מר כנעאן, וזאת שעה שכזכור האחרון כשל בהספקת השירותים עבורם שילם הנתבע סכומי כסף רבים יותר, וביניהם גם ההמחאה שהתובעת הצליחה לפרוע. אשר על כן, לא היה בעדותו של מר כנעאן כל יכולת לתרום אור על מצב הדברים בין הצדדים לתביעה לפניי , ויתרה מכך , סבורני כי חובה זו דווקא מוטלת על כתפו של התובע, אשר על פי נטלי ההוכחה עליו להוכיח תביעתו, והעובדה כי לא עשה כן , הינה לחובתו , ובוודאי שלא לחובת הנתבע.

     

  9. חיזוק להיעדר כל קבלת תמורה מצד הנתבע נמצאת גם בעדותו של מר בראנסה , ממנה מצאתי כי התובעת אף לא הוכיחה שסיפקה סחורה למר כנעאן, וזאת על אף שאין מחלוקת כי הוא זה שמסר את ההמחאה לידי התובעת.

    לעניין זה נשאל מר בראנסה מספר פעמים בחקירתו האם קיימת בידיו אסמכתא לאספקת הסחורה למר כנעאן, אולם לא נתן כל תשובה מניחה את הדעת תוך שהצהיר:

    ש. אין לך הוכחה שנתת לו משהו.

    ת. זה ביני לבינו. אני נתתי לו. אתה שואל אותי שאלה שלא קשורה אליך. אני נתתי

    לבן אדם סחורה.

    ש.האם יש לך הוכחה שהוא חתום על תעודת משלוח.

    ת.יש לו חשבוניות.

    ש.בפעם השלישית, יש לך מסמך חתום ע"י אותו אדן שאתה טוען שמסרת לו. 

    ת.יש לי אסמכתא, יש לי את החשבונית.

    ש.יש לך הוכחה שסמי כנעאן מסר לי אתה סחורה הזאת? 

    ת.כן. אני עשיתי טעות קטנה בפעם שעברה, אמרתי שהשיק היה פתוח זה לא היה נכון, השיק כתוב, הנתבע כתב אותו בכתב יד שלו, הנתבע כתב חשמל ברנסה. והוא חתם על השיק. אני שמתי את החותנת שלי כי הוא רשם חשמל ברנסה בלי בע"מ ואני חברה

     

    לדברים אלה יש להוסיף כאמור גם את העובדה כי לתובעת לא הייתה כל הוכחה פוזיטיבית להספקת הסחורה לנתבע, זאת כפי שהצהיר מר בראנסה והשיב לנתבע:" לא ראיתי אותך, לא נתתי לך, למה שאחתים אותך" .

     

  10. בהמשך לאמור לעיל, אציין כי בניגוד לגרסתו של הנתבע שנמצאה על ידי כקוהרנטית ואמינה, התקשיתי לתת אמון במידה שווה לגרסתו של נציג התובעת. מלבד תשובותיו המתחמקות לאורך חקירתו הנגדית על ידי התובע, אף טענותיו בדבר מידת היכרותו עם מר כנעאן העלתה בי תמיהה לא קטנה:

    בעוד שבדיון הראשון טען כי אינו זוכר ומכיר אותו (ראה עמ' 2, ש-4), בדיון השני טען כי דווקא זה היה מוכר לו בעת שסיפק את הסחורה ואולם כעת אינו זוכר אותו, כפי שהצהיר:

    ש.אתה נוהג לתת סחורה לאנשים שאתה לא מכיר בלי תשלום בלי שיק?

    ת.אני לא עושה דבר כזה ואין דבר כזה, אני הייתי מכיר את האדם אבל שכחתי. לא זוכר אותו והוכחה ולזה שלמחרת הוא הביא לי שיק. אם הוא לא היה מביא לי שיק לא הייתי בא ותובע אותך בכלל. זה סימן שאני מכיר אותו שהוא הביא לי שיק למחרת.

    ש.אתה מודה שאתה מכיר אותו, לעומת זאת בדיון אתה אמרת שאתה לא מכיר אותו. מה האמת?

    ת.שנתתי לו את הסחורה אני זוכר את הבן אדם אבל עכשיו אני לא זוכר אותו.

     

    למשמע עדות זו, ישאל התמהה, כיצד אדם שהכיר בחברו במידה כה טובה עד שסיפק לו סחורה ללא קבלת תמורה מיידית, ישכחהו בחלוף זמן לא רב, וזאת אף שעה שאותו אחד נכשל בתשלום בעבור אותה סחורה?

    נציג התובעת הסביר זאת כאמור בחלוף הזמן שעבר, אך אף כאן במאזן ההסתברויות נוטה כף המאזניים כנגדו.

     

  11. מבלי לפגוע באמור לעיל, מוצאת אני טעם גם בטענת הנתבע כי התובעת נהגה שלא בתום לב, בנסיבות המקרה וזאת לאור השיהוי הניכר בהגשת ההמחאה לביצוע בהוצאה לפועל, ולאור עדותו של נציג התובעת, ממנה מצאתי כי התובעת ידעה שהסחורה לא סופקה לידי הנתבע ועל כן המדובר בכישלון תמורה מלא ועמידתה כעת על פירעונה, ובזמנים שבחרה לעשות כן, עולה בכדי התנהגות בחוסר תום לב.

    בנסיבות , ודווקא באם אקל את טענתו של מר בראנסה ולפיה לא הכיר את מר כנעאן , נדרש היה כי בעת קבלת ההמחאה לידיו שאינה נושאת את שמו של העומד בפניה, תוודא מספקת הסחורה את כשרות ההזמנה עם נותן ההמחאה וזאת בטרם קבלתה לידיה ובטרם מתן סחורה לצד ג'. עובדה זו מקבלת משנה תוקף נוכח עדותו של מר בראנסה ולפיה הסכים לקבל לידיו את ההמחאה וזאת לאחר שראה כי הנמשך הינו עו"ד ומשכך סבר כי לא תהיה כל בעיה בפירעונה.

     

  12. סבורני כי אין כל נפקות למשלח – ידו של הנמשך , ושעה שמוסר ההמחאה אינו הנמשך, חלה על התובעת החובה לברר הסכמתו לפירעון ההמחאה וזאת בטרם תספק את הסחורה , ולא לעצום עיניים , מתוך מחשבה , שאינה בתום לב ולפיה מפאת העובדה כי הנתבע הינו עו"ד, הרי שסביר כי תוכל להיפרע ממנו.

     

    לעניין זה יפים גם כאן דבריו של הנשיא ברק ברע"א 2443/98:

    "על רקע זה מתעוררת השאלה, אם עקרון תום-הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), חל גם בדיני השטרות. לדעתי, התשובה על שאלה זו היא בחיוב. עקרון תום-הלב הוא עיקרון כללי, החל על כל זכות, על כל חיוב ועל כל פעולה משפטית... אכן, ככל זכות, גם הזכות השטרית צריכה להיות מופעלת בתום-לב. בהפעלתה יש לקיים את אמות-המידה של מוסר חברתי וצדק הראויים לחול ביחסים הבין-אישיים בישראל. בקביעת רמתה של אמת-המידה יש להתחשב, בין השאר, באופי היחסים שבין הצדדים, ובעובדה שיחסים אלה הוסדרו ביניהם, בין השאר, באמצעות שטר."

     

  13. מכל האמור לעיל מצאתי כי מקובלות עליי במלואן טענות הנתבע ולפיהן המודבר בצדדים קרובים לשטר, תוך שלא קיבל כל תמורה בעבור ההמחאה, ומכאן ושעה שהמדובר בכישלון תמורה מלא , לא חלה עליו החובה בפירעון ההמחאה , במלואה או בחלקה , ודין התביעה להדחות .

     

    סוף דבר:

     

  14. מכל האמור לעיל , הנני מורה על דחיית התביעה ובהתאמה על סגירת תיק ההוצל"פ שמספרו 520597-09-15, אגב ביטול כלל ההליכים שננקטו במסגרתו.

     

  15. הנני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבע בסך של 2,750 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

     

     

    ניתן היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ