תא"מ 36697-02-14 אלדן תחבורה בע"מ נ' לוי ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 2,420 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 12.12.2012 בין כלי רכב, מ"ר 38-929-71 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 96-711-51 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.הצדדים אינם חלוקים ביניהם לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהם חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין גובה הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

באשר לנסיבות התרחשות התאונה, אין חולק כי הרכבים התנגשו זה בזה. נהג רכב התובעת טוען כי רכב הנתבעות פגע ברכב התובעת בנסיעה לאחור כשהוא בעצירה מוחלטת ואילו נהגת רכב הנתבעות טוענת כי בעודה בנסיעה לאחור רכב התובעת הגיח במהירות ופגע ברכבה מאחור.

בנסיבות העניין, אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב הנתבעות בכל הקשור לנסיבות התרחשות התאונה. לפיכך שוכנעתי כי התאונה קרתה בעוד רכב הנתבעות נוסע לאחור ורכב התובעת נוסע קדימה מאחורי רכב הנתבעות על מנת להיכנס לחניה.