לפני תביעה לתשלום דמי תיווך בסך 23,000 ₪.
התביעה הוגשה בתחילה כתביעה בסדר דין מקוצר בסך 30,000 ₪ - אך בדיון שנערך ניתנה לנתבעת הרשות להתגונן ונפסקו הוצאות בהתאם לתוצאות בסך 1,500 ₪.
לאחר מכן הוגש כתב תביעה בו הוקטן הסכום לסכום האמור לעיל.
בכתב התביעה המקורי טען התובע כי הנתבעת חתמה על טופס הזמנת שירותי תיווך בקשר עם מכירת ביתה בעומר. סוכם בו כי אם ימכר הבית ב1,900,000 ₪ ומטה לא תשולם לתובע עמלת תיווך. אולם בסעיף 6 (הערות) נאמר כי התובע יהיה זכאי לכל סכום בו ימכר הבית מעל 1,900,000 ₪ עד 1,950,000 ₪.
היות והבית נמכר במחיר של 1,930,000 ₪, זכאי התובע לדעתו ל-30,000 ₪.
למרות זאת סרבה הנתבעת לשלם לתובע סכום זה.
הנתבעת טענה כי חתמה על הסכם התיווך רק לאחר שהובטח לה כי הסכום 1,900,000 ₪ יתקבל על ידה "נטו", לאחר תשלום שכר טירחת עו"ד וסילוק חובות למועצה וכן כיסוי הפסדי שכירות עבור התקופה שבין מועד חתימת החוזה ועד מסירת החזקה בבית.
אילמלא הסכים התובע לתנאי זה, לא היתה יוצאת העסקה לפועל.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.