תא"מ 35701-04-13 אל.די.אל מרקט בע"מ נ' ברוסלובסקיה ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם, לטענת התובעת, בגין התרשלותה של הנתבעת, אשר סיפקה שירותי מוקד אבטחה.

על עובדות היסוד של המקרה אין מחלוקת בין הצדדים, ואלה הן:

• בין התובעת ובין הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") נכרת ביום 25.5.2010 הסכם, לפיו התקינה הנתבעת מערכת מיגון בעסקה של התובעת, המפעילה מרכול במרכז תל-אביב (בדרך השלום בעיר), וכן סיפקה שירותי מוקד, באמצעות חברת "מוקד 99" (להלן: "ההסכם", ראו נספחים 2 ו-4 לכתב התביעה).

• במסגרת ההסכם, התחייבה הנתבעת להתריע לפני התובעת ומנהליה במקרה של הפסקת אספקת החשמל למרכול (נספח 4 לכתב התביעה).

• ביום 3.8.2012, יום ו' בשעות אחר הצהריים, חתכה הנתבעת 1, אשר נגדה ניתן פסק דין בהעדר הגנה עוד ביום 28.11.2013 (כב' השופט ירון גת), את אחד מכבלי החשמל המנתקים את המרכול שמפעילה הנתבעת לרשת החשמל. בעקבות פעולת חבלה מכוונת זו, נוצר קצר חשמלי אשר הביא לניתוק המרכול כולו מרשת החשמל.

• מנהל התובעת הגיע למרכול רק בבוקרו של יום ראשון, כ-36 שעות לאחר אירוע החבלה שתואר.

כאמור, הנתבעת 1 לא התגוננה כלל בהליך, וניתן נגדה פסק דין ביום 28.11.2013. ההליך שהתנהל לפניי עסק בשאלת אחריותה של הנתבעת לנזקיה הנטענים של התובעת.

התובעת טוענת, כי הנתבעת הפרה את חובתה להתריע על אובדן זרם החשמל למרכול, וטוענת כי בעקבות הפרה זו של החובה, נגרמו לה נזקים בסך 65,067 ₪. נזקים אלה לא פורטו כנדרש בכתב התביעה, ומכתב התביעה לא ניתן היה להבין האם הם מתייחסים לשוויים של המוצרים הדורשים קירור, ואשר ניזוקו, האם הם מתייחסים לאובדן הרווחים מיום העבודה הראשון שלאחר האירוע, שירד לטימיון, לטענת התובעת. גם אם נניח שהטענה היא לחלוקה של הנזק בין הנזק הפיזי למלאי, לבין אובדן המכירות ועלויות התפעול בגין אותו היום, ראוי היה להפריד בכתב התביעה (שהוא גם תצהיר העדות הראשית בענייננו) בין שני רכיבים אלה, ולפרטם כדבעי.