תא"מ 35668-03-16 אלקניאן נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, בגין הפרשים שלא שולמו על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 08.09.2015, בין כלי רכב, מ"ר 52-927-08 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 45-135-13 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם התאונה והנתבעת אף שילמה לתובעת שיעור של 80% מהנזק הנתבע, אלא שהנתבעת קיזזה שיעור של 20% בגין רשלנות תורמת של נהגת רכב התובעת.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 90% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 10%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתה של התובעת שהייתה משכנעת ומהימנה עליי, על פני גרסתה של נהגת רכב הנתבעת.