תא"מ 34137-07-14

הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך, בצירוף הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את הנהגים המעורבים (גב' אורנה וייס והנתבע 1), עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזק לרכב התובעת וביתר הראיות, אני סבורה כי יש להטיל את האחריות העיקרית לגרם התאונה על הנתבע 1. יחד עם זאת ראיתי לזקוף אשם תורם בשיעור 20% לחובת נהגת התובעת. ראיתי לקבל את גרסת הנתבע 1, לפיה דלת רכבו הייתה פתוחה כדי רבע, עת חלף על פניו רכב התובעת. גרסה זו נתמכת במוקד הנזק ברכב התובעת (נזק למראה ובפגוש הקדמי ימני). השארת הדלת הפונה לכיוון הכביש, פתוחה כדי רבע, על מנת להניח שקיות עם מצרכים ברכב, איננה זהירה ואיננה סבירה. תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 מטילה על מי שחונה רכב להתחשב "בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה או במצב הדרך". כזאת בוודאי לא נעשה עת ניתן היה, על נקלה, להכניס את המצרכים שנרכשו לרכב באמצעות הדלת הפונה אל המדרכה. כיוון שמחומר הראיות עלה, כי רחוב יהדות בריטניה הינו רחוב צר, אשר משני צדדיו חונים רכבים, ראיתי לזקוף לחובת נהגת התובעת אשם תורם בשיעור 20%. סבורה אני, כי היה על נהגת התובעת לגלות עירנות מספקת ותשומת לב מירבית לקרבת רכבה לרכבים חונים, משום שסיטואציה כפי זו שנוצרה בתיק זה, איננה, לצערי, בבחינת מצב בלתי צפוי.

אשר על כן, אני פוסקת בזה כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 1,751 ₪ כאשר סכום זה צמוד מיום 17.7.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום אגרת בית המשפט בסך ששולם, שכר עדת התובעת כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,400 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ה, 17 מאי 2015, בהעדר הצדדים.