תא"מ 33797-08-14

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להידחות זאת כיוון שלא השתכנעתי מגרסת נהג התובעת.

טענתו של נהג התובעת כי עמד בנתיב הימני לפנות שמאלה כאשר רכב הנתבעים עוקף את רכבו ורכב נוסף שעמד מאחוריו מהנתיב הנגדי שמשמאל, אינה מתיישבת הגיונם של דברים שכן לא מצאתי מה סיבה הייתה לנתבע 1 לבצע מעקף שכזה ועוד מהנתיב הנגדי המסוכן (כעדות נהג התובעת בעניין זה) ולהסתכן בתאונה לא הגיונית בשעה ברי כי מנח רכבים שכזה מלמד בעליל על כוונת הרכב הראשון לבצע מהלך כלשהו של פנייה. הדבר גם אינו מתיישב עם עדות נהג התובעת [ בעמ' 2 שורות 24-25, 32 לפר' הדיון] לפיה הוא הסתכל במראה טרם התאונה שכן ברי כי הסתכלות שכזו באמת הייתה בהכרח מובילה אותו להבחין ברכב הנתבעים שמשמאלו החולף כאמור רכב נוסף טרם התאונה וזאת מבלי שנהג התובעת יופתע מהמצאתו במקום. בעניין זה סבירה בעיניי יותר גרסת הנתבע 1 לפיה רכב התובעת פנה בפתאומיות שמאלה מצד הדרך כשהוא חולף על פניו באותו נתיב כפי שניתן ללמוד בהכרח מתמונת זירת האירוע המלמדת על אפשרות שכזו דה פקטו. זאת ועוד, נהג רכב התובעת לא שלל את הימצאותם של אנשים נוספים באירוע ואף הודה שאדם נוסף הגיע למקום ( שם, בעמ' 3 שורות 14-15) הדבר מחזק את עדות הנתבע 1 בדבר הימצאותם של אנשים נוספים ברכב התובעת ואינו מתיישב עם טענת נהג התובעת שרק רעייתו שכלל לא הובאה להעיד והימצאותה הנטענת לא צוינה באף מקום, ישבה לצדו ברכב.

אין צו להוצאות, למעט שכר עדות הנתבע 1 כפי שנפסק בדיון לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ה, 20 מאי 2015, בהעדר הצדדים.