אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ס' נ' ל'

ס' נ' ל'

תאריך פרסום : 20/06/2017 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
33420-03-15
12/06/2017
בפני השופט:
מוטי פירר

- נגד -
תובע:
ח.ס.
עו"ד און ינקו
נתבע:
פ.ל.
עו"ד ירון ממן
פסק דין
 

 

  1. עניינה של תביעה זו, בשאלת זכותו של התובע לקבלת פיצוי מוסכם מאת הנתבע, בעקבות ביטול זכייתו של הנתבע בהליך התמחרות על ידי כונסי נכסים.

  2. התובע ח' ס' (להלן: "ח'") ובתו של הנתבע – הגב' מ.ס.פ (להלן: "מ'") נישאו זה לזו כדמו"י ביום 3.2.11 ולהם נולדו שני ילדים.

  3. יחסי בני הזוג לא עלו יפה וביום 30.9.13 חתמו על הסכם גירושין אשר אושר על ידי בית הדין הרבני באשקלון. במסגרת הסכם הגירושין, הוסכם כי דירת בני הזוג ברח' XXX באשקלון, הידועה כXXX(להלן: "הדירה") תימכר, והתמורה תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים.

  4. ב"כ הצדדים בהליך הגירושין, עו"ד דניאל ורשבסקי מטעם ח', ועו"ד רונית ברנט מטעם מ' (להלן: "עוה"ד"), שימשו בפועל ככונסי נכסים למכירת הדירה. לאחר שהתקבלה שמאות אשר קבעה כי ערך הדירה הינו 450,000 ₪ נקבע מועד להתמחרות ליום 6.10.14 במשרדה של עו"ד ברנט ברחובות ("ההתמחרות"). כל אחד מבני הזוג זכאי היה להשתתף בהתמחרות ולרכוש את חלק הצד שכנגד, בהתאם למחיר הדירה כפי שייקבע בהתאם לתוצאות ההתמחרות.

  5. לישיבת ההתמחרות הגיעו מלבד עוה"ד, ח', אמו של ח' – גב' ס.ס. (להלן: "ס'"), וכן אביה של מ' – הנתבע – מר פ' ל' (להלן: "פ'"). לצדדים היה ברור כי בהעדר כל משתתפים נוספים, הדירה תימכר לאחד משני הצדדים – אמו של ח' או אביה של מ'.

     

  6. בהתאם למתואר לעיל, הדירה אמורה היתה להימכר לפ', אולם בסופו של דבר ביום 1.12.2014 נחתם הסכם מכר לפיו דווקא ס' היא זו שרכשה את מחצית הדירה מאת מ', זאת בתמורה ל- 250,000 ₪ המהווה מחצית מהצעתה עבור הדירה בשלמותה.

  7. עוד קודם לחתימת חוזה המכר, ביום 13.11.14, חתמה מ' במשרדה של עו"ד ברנט מסמך בכתב ידה בנוסח הבא, אשר נשלח לעו"ד ורשבסקי, ב"כ של ח':

    "אני מ' פ' 

    מאשרת את ביטול עסקה של אבי פ' ל' עבור דירה באשקלון

    ומוותרת על זכותי לקבל הפרשים.

    (- חתימה -)"

  8. בתגובה השיב עו"ד ורשבסקי לעו"ד ברנט במכתב מיום 16.11.14 (במ/1) בזו הלשון (להלן: "מכתב 16.11"):

    1. הריני מאשר קבלת פקס מיום 13.11.14...

    2. ההתמחרות נוהלה על ידינו מתוקף תפקידנו ככונסי נכסים מטעם בית הדין.

      עם המינוי תפקיד "מוכר הדירה" עובר מבעלי הדירה לכונסים עם כל המשתמע מכך.

    3. עם כל הכבוד, לא הגב' מ' פ' ולא מר ח' ס' מוסמכים לבטל את תוצאות ההתמחרות עם כל המשתמע מכך לרבות עניין הפיצויים.

    4. הסמכות לוותר ניתנת אך ורק לכונסים.

    5. אני ממתין לקבלת טיוטת הסכם מכירת הדירה לגב' ס' סאלב הזוכה בהתמחרות לאחר שמר פ' הודיע על כך שהינו מוותר על זכייתו.

    6. לגבי יתרת המשכתנא... "

  9. מכתב זה לא זכה למענה מאת עו"ד ברנט וביום 1.12.14 נחתם הסכם המכר, לפיו רכשה כאמור ס' את מחצית הזכויות בדירה מאת מ'.

  10. במבוא להסכם המכר נכתב בין היתר כך:

    "...והואיל ומר פ' ל' זכה בהתמחרות ורכש את הדירה תמורת 550,000 .

    והואיל ומר פ' ל' ביטל את זכייתו בהתמחרות ובהתאם לתנאי ההתמחרות הגב' ס' ס' הופכת לזוכה מאחר והצעתה הפכה לגבוהה ביותר בהסכמת בעלי הנכס ח' והמוכרת.

    (....)"

    המחלוקת 

  11. כאמור לעיל, בפרוטוקול ההתמחרות נקבע "קנס על אי קיום ההתחייבות 10% מסכום ההצעה" (להלן: "הפיצוי המוסכם"). המחלוקת בין הצדדים בתיק זה הינה בשאלה האם בנסיבות העניין יש להטיל על פ' תשלום הפיצוי המוסכם בגין ביטול הצעתו.

  12. לעמדת התובע – פ' חזר בו מהצעתו ולפיכך יש לחייבו במלוא הפיצוי המוסכם האמור בסך 55,000 ₪, זאת בהתאם לאשר נקבע בפרוטוקול ההתמחרות ואף הוסכם ונחתם על ידי הצדדים. עוד טוען ח', כי היות שההתמחרות נערכה בין בעלי הזכויות בדירה עצמם לרבות הוריהם וללא השתתפות גורמים מן החוץ, ברי כי כוונת הדברים היתה כי צד שלא יקיים את התחייבותו או יחזור בו מהצעתו, ישלם את הפיצוי המוסכם במלואו לצד שכנגד. בהתאם לכך, על אף שח' הינו בעלים של מחצית הדירה בלבד, הרי שהוא זכאי לקבל מאת פ' את מלוא הפיצוי המוסכם המהווה 10% ממחיר הדירה כולה.

  13. לעמדת הנתבע – ס', אמו של ח', היא זו שבקשה ממנו לוותר על רכישת הדירה על מנת שהיא תוכל לרוכשה במחיר אשר הוצע על ידה. לדבריו, נעתר הוא לבקשתה כמחווה של רצון טוב והסכים לוותר על זכייתו בהתמחרות. לפיכך אין להטיל עליו את תשלום הפיצוי המוסכם. לטענתו, לא יכול להיות ספק כי לו היה יודע שיידרש לשלם את הסכום האמור, לא היה מסכים לוותר על זכייתו והיה עומד על רכישת הדירה. לחלופין בלבד טוען פ', כי גם אם תתקבל טענת התובע כי בנסיבות העניין הינו זכאי לפיצוי המוסכם, הרי שלכל היותר זכאי הוא כבעלים של מחצית הדירה – למחצית מן הפיצוי המוסכם.

    עדויות וראיות

  14. בדיון שהתקיים בפניי ביום 1.6.17 העידו עוה"ד ורשבסקי וברנט, ס' ס', ח' ס', פ' ל' ומ' ס'. בסיומו של הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה וכעת באנו לכלל הכרעה.

  15. עוה"ד ורשבסקי וברנט לא העידו באופן ישיר באשר לנסיבות שינוי תוצאות ההתמחרות, היות שעובדות אלו נודעו להם מפי לקוחותיהם. בעדותו הדגיש עו"ד ורשבסקי כי עו"ד ברנט היא זו שהודיעה לו כי פ' מבקש לחזור בו מהצעתו, וכי הוא מצידו הבהיר כי הדבר כרוך בתשלום הפיצוי המוסכם כפי שהוסכם בפרוטוקול ההתמחרות. לדבריו זו הסיבה שעמד על כך במכתבו לעו"ד ברנט מיום 16.11.14 וזו גם הסיבה שעמד על כך שדבר ביטול זכייתו של פ' יקבל ביטוי מפורש ברשימת ה"הואילים" שבחוזה המכר. אמנם בחוזה המכר עצמו לא ניתן ביטוי לתשלום הפיצוי המוסכם החל על פ', אולם לטענת ורשבסקי הדבר נובע משתי סיבות. האחת – פ' כלל לא היה צד להסכם המכר, השניה – נוכח חתימתו של פ' על פרוטוקול ההתמחרות, בו הובהר כי מי שיחזור בו יידרש לשלם פיצוי מוסכם בשיעור 10% מהצעתו – הרי שאין עוד צורך לשוב ולציין זאת בשנית בחוזה המכר.

  16. עו"ד ברנט נסמכת בעדותה על שיחתה עם פ'. לדבריה, האחרון הוא שעדכן אותה בכך שס' בקשה ממנו לוותר על זכייתו והוא נעתר לה. בעדותה הבהירה ברנט את נסיבות משלוח המסמך החתום על ידי מ' מיום 13.11.14. לדבריה, היות שמ' כבעלת מחצית הדירה זכאית היתה לקבל את חלקה בתמורה כפי שנקבעה בהצעה הזוכה דהיינו מחצית מסכום הצעתו של פ' - 275,000 ₪, והיות שעל הפרק עמד שינוי התוצאה באופן שמחציתה של מ' תימכר לס' ב-250,000 ₪ בלבד, לפיכך דרשה ברנט ממ' כי תאשר לה בחתימת ידה כי מוותרת היא על ההפרש הנובע מהפער בין ההצעות. בעדותה אומרת ברנט (עמ' 9 לפרו' הדיון שו' 36):

    "...אני דיברתי עם עו"ד ורשבסקי, המכתב ששלחתי לו ממ' זה בעקבות השיחה שלי איתו, אמרתי לו ככה וככה קרה הוא מוותר, הלקוחה שלי מסכימה תפנה ללקוח שלך תדאג כי אתה אחראי ללקוח שלך, תדאג שהלקוח שלך יסכים ומאותו רגע לא שמעתי ממנו, חוץ מהמכתב מ-16.11, לא קיבלתי ממנו שום הערה ושום תגובה..."

    ובהמשך (שו' 9): "הוא לא כתב בשום צורה שהוא לא מסכים לוויתור, ולנושא הפיצויים הרי דיברתי איתו בשביל זה אני דאגתי שהלקוחה שלי תוציא מכתב שהיא מוותרת על הפיצוי...".

    בהמשך הדברים נשאלה עו"ד ברנט (שו' 18) האם נכון שלא השיבה על מכתבו של ורשבסקי מיום 16.11 והשיבה: "ת. נכון, ראיתי בזה הסכמה להתקדם הלאה. ראיתי שהוא מבין את נסיבות הויתור. הוא מעולם לא אמר שהוא לא מסכים או שידרוש פיצויים".

  17. ס' סיפרה בעדותה כי מעולם לא שוחחה עם פ' ולא ביקשה ממנו לוותר על זכייתו בהתמחרות. לדבריה, עו"ד ורשבסקי יצר קשר עם ח' בנה והודיע לו כי פ' מבקש לבטל את זכייתו ובהתאם לכך ס' הינה המציעה הבאה בתור. ס' עמדה על כך שלא תוכל לעמוד בסכום אותו הציעה פ' ולפיכך היא תרכוש את הדירה במחיר אותו הציעה היא, כלומר, תרכוש את מחצית דירתה של מ' בתמורה ל-250,000 ₪. לדבריה, עו"ד ורשבסקי הוא זה שהסב את תשומת לבה ולב בנה, לכך שביטול זכייתו של פ' מזכה את ח' בפיצוי המוסכם.

  18. בעדותו של ח' ניתנה לראשונה גרסתו המלאה לנסיבות שינוי תוצאות ההתמחרות, לכל הפחות מנקודת מבטו. לדבריו, הדבר ארע מיד בתום ההתמחרות מתחת למשרדה של עו"ד ברנט. ח' נשאל מי הודיע לו שפ' מוותר על זכותו, והשיב (עמ' 14 שו' 3):

    "ל', (פ' – מ.פ) יצאנו מההתמחרות אצל גברת ברנט, ירדנו למטה אני לא יודע מה היתה הסיבה שהוא החליט לבטל, הוא אמר לי שהוא לא צריך את הדירה הוא בדיוק קנה שתי דירות חדשות באשקלון, אולי הוא לא יכל להתחייב להעביר את הכסף לברנט, הוא פנה אלי ואמר לי שהוא לא מעוניין בדירה. אמרתי לו אנחנו הצענו 500,000 ₪ יש לך משהו להגיד בנוסף לזה כי אני לא אשלם יותר מ-500,000 ₪ כיוון שאמא שלי כבר מושקעת בדירה מעל 250,000 ₪ הלוואות וכיסוי חובות. אמרתי לו שיפנה לעו"ד שלי. אחרי כמה ימים חנוך התקשר אלי, חנוך היה עובד אצל ל' בתור סוכן במפעל, התקשר אליי שאל אם אפשר להגיע להסכמה כלשהי, ואמרתי לו בדיוק אותה תשובה שאני לא מבין בדברים האלה ושיפנו לעו"ד שלי.... ורשבסקי התקשר אלי אחר שמר ל' דיבר כנראה עם ברנט הם דיברו ביניהם, ואז הבנתי שהוא ביטל את העסקה, ואנחנו יכולים לקנות את הדירה בסכום שהצענו בהתמחרות".

  19. לדברי ח', גם עו"ד ורשבסקי נכח באותה פגישה שלאחר ההתמחרות מתחת למשרדה של עו"ד ברנט (עמ' 15 שו' 11): "ורשבסקי עמד יחד איתנו במרחק של כמה מטרים מתחת למשרד של גברת ברנט, ואחר כך אפילו ל' לקח את ורשבסקי לתחנת רכבת".

  20. ח' נשאל האם ידוע לו על דרישה שהופנתה מאת עו"ד ורשבסקי לפ' בה נדרש האחרון לשלם את הפיצוי המוסכם בסך 55,000 ₪, והשיב (עמ' 15 שו' 7): "לא, קיבלתי שיחת טלפון מורשבסקי שבמעמד ההתמחרות נחתם שמי שמבטל עסקה צריך לשלם קנס של 10 אחוז". מעדותו של ח' עולה כי באותו המועד בה דובר על האפשרות לביטול תוצאות ההתמחרות, הנושא שהיה על הפרק היה השאלה מי ירכוש את הדירה, ואילו שאלת הפיצוי המוסכם כלל לא הועלתה על ידי מי מהצדדים.

  21. פ' אישר בעדותו כי מ' בתו היא זו שביקשה ממנו להגיע להתמחרות ולהציע הצעות (עמ' 17 שו' 8). אולם לדבריו היא כלל לא רצתה לגור בדירה (עמ' 19 שו' 30). לטענת פ', לאחר ההתמחרות נאות לוותר על זכייתו זאת לבקשת הצד שכנגד (עמ' 18 שו' 21):

    "...שאנחנו ישבנו וסיכמנו ודיברנו לאחר ההתמחרות הוא אישר את זה שביקשו ממני לוותר להם לקנות את הדירה, הסכמתי לכך מכדי שזה לא יהיה יותר קרע משפחתי כי הנכדים ישארו הנכדים שלי עד יום מותי. וגם לא הסכמתי לתת תשובה במיידי, ביקשתי להתייעץ עם מ' ולקבל את ההסכמה שלה."

  22. מ' העידה בין היתר כי אכן כלל לא רצתה לגור בדירה, אולם לטענתה אביה היה מעוניין לרוכשה (עמ' 20 שו' 19):

    "אני לא רציתי לגור בדירה הזאת הדירה הזאת עשתה לי כ"כ שלא רציתי להיות שם אז פניתי לרונית שאני אקבל את החלק שלי ... אני יודעת שאבא שלי התקשר אליי ואמר לי שהוא רוצה את הדירה מאוד..." (שו' 25). ובהמשך: "לא הייתי ממשיכה להתגורר בדירה לעולם" (עמ' 21 שו' 13).

    דיון והכרעה

  23. לאחר ששבתי ועיינתי בתצהירי הצדדים, בעדויותיהם ובסיכומי ב"כ הצדדים, סבור אני כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וליתר דיוק במחציתה.

  24. המחלוקת בין הצדדים מתמצית בשאלה העובדתית האחת, האם ביטול זכייתו של פ' בהתמחרות נעשתה לבקשתם של ס' וח' או שמא מיוזמתו של פ'. ברי כי ככל שיוכח שפ' נאות בטובו לוותר על זכייתו בהתמחרות לבקשתם של ס' וח', משמעות הדברים היא, כי מובלעת בכך הסכמה מכללא לוויתור על הפיצוי המוסכם. אינני מעלה בדעתי את האפשרות לפיה ס' וח' יבקשו מפ' כי ינהג עימם לפנים משורת הדין, יוותר על פרי זכייתו ויאפשר להם לרכוש את הדירה בסכום הנמוך ב- 50,000 ₪, ולאחר מכן ידרשו הם ממנו את הפיצוי המוסכם כמי שלא קיים את התחייבותו לממש את תוצאות זכייתו. לפיכך, ככל שאכן מדובר בוויתור הנעשה לבקשת ח' או ס' כפי שטוען פ' – הרי שדין תביעתו של ח' לפיצוי המוסכם להידחות . מאידך, ככל שביטול הזכייה נעשה מיוזמתו של פ' ושלא לבקשת ח' או ס', וככל שח' לא וויתר על זכותו לפיצוי המוסכם במפורש או במשתמע, הרי ששומה על פ' לשלם את הפיצוי המוסכם בגין אי מימוש תוצאות ההתמחרות.

  25. בהעדר הסכמה בכתב באשר לוויתור על הזכות לפיצוי המוסכם, הרי שעמדות הצדדים מהוות גרסה כנגד גרסה, אשר די בהצטברות ראייתית קלה החוצה את מאזן ההסתברויות הנדרש, על מנת להטות את הכף לטובת אחת הגרסאות.

  26. במשפט אזרחי ניתן לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר ממכלול העדויות והראיות העומדות בפני בית המשפט ניתן להסיק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת מאשר גרסתו של בעל הדין שכנגד. בעוד נטל השכנוע מוטל ככלל על כתפי התובע, הרי שנטל הבאת הראיות עשוי לנדוד במהלך המשפט מצד אחד למשנהו.

  27. בעניין ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ''ד סא(3) 18, נאמר:

    "נטל ההוכחה משמש לתאר שני מושגים שונים. הראשון הוא נטל השכנוע, והשני הוא נטל הבאת הראיות. נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו, מאזן ההסתברויות. נטל זה הוא קבוע בדרך כלל, ואינו עובר בין בעלי הדין במהלך המשפט. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע. ככל שמדובר בצד הנושא בנטל השכנוע, משמעות החובה היא שעליו להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל, ואילו ביחס ליריבו משמעה שעליו להביא ראיות שישמיטו את הבסיס מתחת לראיות שהובאו כנגדו. נטל זה הוא דינאמי, ועשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו (לעניין זה ראו: יעקב קדמי על הראיות (חלק שלישי, 2003) 1505-1506 (קדמי, חלק שלישי); ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124 (2001))."

  28. עמדת המוצא לדיון שבפנינו הינה נוסח פרוטוקול ההתמחרות עליו חתומים הצדדים. פרוטוקול זה קובע כי צד אשר לא יעמוד בהתחייבותו על פי תוצאות ההתמחרות ישלם פיצוי מוסכם בשיעור 10%. בנוסף, אין חולק כי פ' לא עמד בסופו של יום בתוצאות ההתמחרות ולא מימש את רכישת הדירה בסכום הצעתו. הצדדים חלוקים כאמור בסיבה לכך. עמדתו של פ' מהווה גרסה בעל פה המשנה את האמור במסמך בכתב, ובמובן זה "כל המשנה – ידו על התחתונה" (בבא מציעא, פרק ו' משנה ב'). שינוי זה טעון הוכחה, וככל שטוען פ' כי השינוי נעשה לבקשתם של ס' או של ח' – עליו הראיה.

  29. אולם מלבד שאלת הנטל, מוצא אני נימוקים מספר לגופו של עניין התומכים בעמדתם של ח' וס', לפיה ביטול זכייתו של פ' לא נעשה לבקשתם וכי ח' מעולם לא וויתר על הפיצוי המוסכם המגיע לו.

  30. ראשית כאמור, פרוטוקול ההתמחרות תומך בזכותם של בעלי הדירה – ח' ומ' – לפיצוי המוסכם. יש מקום לצפות כי ככל שהצדדים היו מבקשים לסטות מאשר הוסכם ונחתם ביניהם, עליהם היה לעשות זאת במסמך בכתב. ליתר דיוק, נדרש היה כי פ' יתנה זאת בחתימת ח' על מסמך שכזה.

  31. שנית, מסעיף 3 למכתבו של עו"ד ורשבסקי מיום 6.11 עולה מפורשות כי לכל הפחות עו"ד ורשבסקי הבהיר כי בתפקידו ככונס נכסים (אף אם אין מדובר במינוי רשמי אלא מוסכם) אינו מוותר בשלב זה על "עניין הפיצויים". מכתב זה לא נענה על ידי עו"ד ברנט. לו גרסת פ' היתה נכונה, מתבקש היה כי לכל הפחות בשלב זה יבהירו פ' ו/או מ' באמצעות עו"ד ברנט, כי הוויתור על רכישת הדירה מותנה בביטול הפיצוי.

  32. שלישית, נוסח ה"הואילים" בחוזה המכר מבהיר אף הוא כי רכישת מחצית הדירה על ידי ס', באה לעולם רק לאחר ש"מר פ' ל' ביטל את זכייתו בהתמחרות ובהתאם לתנאי ההתמחרות הגב' ס' ס' הופכת לזוכה...". לכל הפחות בשלב זה מצופה היה כי מ' תתנה את חתימתה על ההסכם בכך שלצדדים לא תהיינה תביעות הדדיות נוספות לרבות ובמיוחד באשר לפיצוי המוסכם.

  33. רביעית, מעדות עו"ד ברנט עולה, כי בעוד היא דאגה לקבל אישור מרשתה לשינוי תוצאת ההתמחרות ווויתור על ההפרשים – וזאת בין אם נפרש כי מדובר על ההפרש בתמורת הדירה בין ההצעות כפי שמטעים ב"כ הנתבע ובין אם נפרש כי מדובר על הפיצוי המוסכם כפי שסבור התובע – אישורו של ח' לוויתור על הפיצוי המוסכם מעולם לא ניתן.

  34. כללו של דבר, יש לצפות כי לו היה מדובר בוויתור שנבע מבקשתם של ח' וס', ניתן היה לצפות כי הסכמתו של פ' תהיה מותנית בחתימתו של ח' על וויתור בעניין הפיצוי המוסכם.

  35. אי התאמה מסוימת עלתה בין עדותו של פ', לפיה בתו מ' היא זו שבקשה ממנו שיגיע להתמחרות ויציע הצעות (עמ' 17 שו' 7) ומנגד עדותה של מ' לפיה היא לא רצתה לגור בדירה ואביה הוא זה שרצה לרוכשה (עמ' 20 שו' 25). אי התאמה זו עשויה לרמז על כך כי יתכן ופ' ומ' לא בקשו באמת לרכוש את הדירה, אלא בקשו לאתגר את ס' על מנת למקסם את המחיר אותו היא תציע. ס' מצידה עצרה את הצעתה לאחר קפיצה אחת של 50,000 ₪ מעבר לסף השמאות. משלא העלתה ס' את סכום הצעתה מעבר להצעתו של פ' (קפיצה אחת נוספת של 50,000 ₪), הבין פ' כי זהו המחיר המקסימלי אותו תציע ס' ולפיכך ויתר על הצעתו והחליט לסגת מהתחרות.

  36. גם בין עדויותיהם של עדי התביעה נמצאו מספר אי התאמות, אולם לגופו של עניין אין מדובר באי התאמות המלמדות על כך שח' או ס' הם אלו אשר בקשו מפ' לוותר על זכייתו או כי הסכימו לוותר על הפיצוי המוסכם.

  37. ב"כ הנתבעים שש על עדותו של ח' בדבר השיחה שנוהלו תחת משרדה של עו"ד ברנט כמוצא שלל רב, שיחה שלא בא זכרה בתצהירו של ח'. אולם הפוך בה והפוך בה, איני מוצא בעדות זו כל תמיכה בטענה לפיה ח' או ס' הם אלו שביקשו מפ' לוותר על זכייתו או כי וויתרו על הפיצוי המוסכם.

  38. נכון הדבר שבאותו מעמד לא עמד ח' על זכותו לפיצוי , אבל מאידך גם פ' לא עמד על פטור מהפיצוי. לאמיתו של דבר סוגייה זו ככל הנראה כלל לא נידונה אז ביניהם. השאלה שעמדה על הפרק באותה העת היתה מי ירכוש את הדירה, וככל הנראה איש מן הצדדים לא נתן דעתו לסוגיית הפיצוי המוסכם. רק לאחר מכן הבהיר ורשבסקי לח' ולס' כי נוכח המוסכם בפרוטוקול ההתמחרות, זכאי ח' לפיצוי המוסכם.

  39. כללו של דבר, לא מצאתי ראשית ראיה התומכת בגרסתו של פ' לפיה ס' היא זו שביקשה ממנו לבטל את הצעתו והוא זה שנעתר לה. אדרבה, מצאתי נסיבות התומכות בעמדה ההפוכה. לפיכך אני קובע כי פ' חזר בו וביטל את זכייתו בהתמחרות, ח' מעולם לא וויתר על זכותו לפיצוי המוסכם, ולפיכך על פ' לשאת בכך.

  40. באשר לסכום הפיצוי, טוען ב"כ התובע כי נוכח העובדה שההתמחרות נערכה בין שני צדדים קרובים – דהיינו בעלי הזכויות בדירה והוריהם באופן שזכייה של צד תביא לרכישת מחצית הצד שכנגד, הרי שיש לפרש את כוונת הצדדים באופן שהפיצוי בסך 10% מערך ההצעה שניתנה על ידי אחד הצדדים החוזר בו – ישולם במלואו לצד שכנגד. בהתאם לכך סבור ב"כ התובע כי ח' זכאי למלוא הסכום המהווה 10% מערך הדירה כולה. אין בידי לקבל פרשנות זו. מתוך קריאת פרוטוקול ההתמחרות ברור כשמש כי הסכומים המוזכרים שם הינם ביחס למלוא שווי הדירה אשר בבעלות שני הצדדים, אף אם בסופו של יום תירכש רק מחצית דירה. בהתאם לכך ברור כי הפיצוי בשיעור 10% ממלוא מחיר הדירה מיועד לשני הצדדים – ח' ומ', כאשר במקרה של ביטול ההצעה, כל אחד מהם זכאי למחצית הפיצוי. מ' כאמור ויתרה על חלקה ומובן כי איננה תובעת את אביה בגין חלקה בפיצוי המוסכם. לפיכך ח' זכאי לחלקו בשיעור מחצית מן הפיצוי המוסכם.

  41. לאור כל האמור אני קובע כי הנתבע ישלם לתובע סך של 27,500 ₪ בצירוף ריבית והצמדה החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

     

    ניתן היום, י"ח סיוון תשע"ז, 12 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ