תא"מ 33336-04-17 אלומטל מעטפת לבנין בע"מ נ' חברת S.TE.COM.SRL

בקשת התובעת למתן היתר המצאה של כתב התביעה, לנתבעת, חברה הרשומה באיטליה.

המבקשת, הינה חברה ישראלית העוסקת בייבוא ומכירה של דלתות וחלונות אלומיניום. למבקשת קשרי מסחר, מזה כמה שנים, עם המשיבה, המשווקת את מוצרי המותג "ALsistem". בכתב התביעה, טוענת המבקשת, כי בחמישה פרויקטים, בהם רכשה מוצרים מהמשיבה, לאחרונה, הפרה המשיבה את התחייבויותיה החוזיות כלפיה, עת סיפקה לה מוצרים שלא בהתאם להזמנה, עם ליקויים חמורים, ובאיכות ירודה. בנוסף, נטען כי המוצרים סופקו באיחור רב שגרם למבקשת לשאת בקנסות גבוהים. המבקשת מעמידה את סכום הנזקים שנגרמו לה על ידי המשיבה על 382,624 ₪.

לטענת המבקשת, המשיבה הפרה את ההסכמים עמה, ועל אותם הסכמים חלים דיני מדינת ישראל, שכן המוצרים הגיעו למדינת ישראל וללקוחות ישראלים. אמנם, בין הצדדים אין הסכם כתוב הקובע את תחום השיפוט, אולם כל הזיקות מצביעות על כך שהפורום הנאות לניהול התביעה הוא בית המשפט בישראל.

באשר לסוגיית סמכותו של בית המשפט לדון בסכסוך בין הצדדים, העומדת בבסיס הבקשה להתרת המצאה מחוץ לתחום השיפוט, המבקשת מפנה לתקנות 500(4) 500 (5) ו- 500 (7) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

על בעל דין המבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט לשכנע ולהראות כי עניינו בא בשערי עילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"), בנוסף עליו להראות שיש לו עילת תובענה לכאורה הראויה לבירור ויתרה מכך גם אם יוכיח קיומה של עילת תובענה ועילת המצאה, עדיין לבית המשפט מסור שיקול הדעת לבחון האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה.

על פי הפסיקה, המבחן לבדיקת עילת תובענה הוא שכתב התביעה מעורר "שאלה רצינית שיש לדון בה" כאשר המטרה היא לוודא שהתובענה אינה טרדנית ואינה תובענת סרק (ע"א 9725/04 - אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בעמ נ' CAE Electronics Ltd (04/09/2007)).