תא"מ
בית משפט השלום נתניה
|
32716-04-13
04/09/2014
|
בפני הרשמת הבכירה:
יפעת ביטון אונגר
|
| - נגד - |
התובעת:
יריחו שירותים כלליים בע"מ
|
נתבעים:
1. משה בוצן ביוב עבודות ואחזקה בע"מ
2. בתיה בוצן
3. ששון חי
|
| פסק דין |
תביעה לתשלום 36,092 ₪ בגין שירותי שמירה שהעניקה התובעת לנתבעת 1.
עיקרי העובדות הצריכות לעניין:
1.התובעת והנתבעת 1 כרתו הסכם לאספקת שירותי שמירה, שתספק התובעת לנתבעת 1 באתרים שונים.
התביעה מבוססת על שירותי שמירה שניתנו מחודש דצמבר 2012 ועד תחילת אפריל 2013 (ארבע החשבוניות הרלוונטיות, נספח ד' לתביעה).
2.הנתבעת 1 איננה כופרת בהתקשרות ובשירותים שניתנו. בכתב הגנתה לא טענה כל טענה כנגד תוכנן של החשבוניות.
יחד עם זאת, היא טוענת כי התובעת, ברשלנותה, גרמה לגניבת ציוד רב ויקר ערך (רתכת וציוד נלווה, המוערכים בשווי 100,000 ש"ח) (להלן: "הציוד"). לשיטתה, הציוד נגנב ביום 03.02.2013 מהאתר "עין-ים" בגבעת אולגה. הציוד שייך לקבלן המשנה סאמי אבו ראס, העובד עם הנתבעת 1 ועל הנתבעת לפצותו.
מכאן, טוענת הנתבעת כי התובעת הפרה את ההסכם, לא ביצעה את השמירה כראוי, ואינה זכאית לתשלום בעד שירות שלא ניתן.
3.הנתבעים 2,3 טענו שיש לסלק התביעה נגדם על הסף בהעדר יריבות. אני מוצאת לקבל טענתם זו חלקית. העיון בתביעה מעלה כי התובעת לא כללה בתביעתה כל עילה אישית נגד הנתבעת 3, וכל טענותיה מופנות נגד הנתבעים 1 ו-2.
אין מחלוקת שהנתבע 2 ערב ערבות אישית להתחייבויות הנתבעת 1 בהסכם (עמ' 4 שורות 3-6 לפרוטוקול).
מדובר בהודאת בעל דין של הנתבע 2, מכוחה ניתן לחייבו.
כידוע, הנתבעת 1 הינה אישיות משפטית נפרדת ממנהלי או בעליה. לא ברור מכתב התביעה מה תפקידה של הנתבעת 3 בנתבעת 1, ומכח מה מיוחסת לה אחריות לפעולותיה, כאשר ההסכם נחתם עם הנתבעת 1 בלבד, בערבות הנתבע 2 בלבד.