תא"מ 32641-08-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' טבע ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחת שלה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 01.01.2015, בין כלי רכב, מ"ר 44-718-68 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 51-168-73 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לאחריות לקרות התאונה ובאשר להיקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעה עדותם של נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת, שהתיישבה עם גרסתו של נהג המשאית בקשר עם סטייתה שמאלה של המשאית, התיישבה עם השכל הישר וההיגיון הבריא, והייתה משכנעת יותר, על פני גרסתו של נהג המשאית, שלא הקרינה אמינות.

עוד בטופס ההודעה שהוגש לנתבעת 2 נכתב כי המשאית הוסעה על הנתיב הימיני, מבין שניים, בכביש חד סטרי, אלא שלנוכח רכב אחר שחסם את נתיב נסיעתה, החלה המשאית לסטות שמאלה לאחר שנהגה אותת שמאלה וראה כי הנתיב השמאלי פנוי, אלא שלפתע רכב התובעת גם הוא פנה שמאלה לנתיב השמאלי ופגע בחלקה האחורי שמאלי של המשאית. דברים דומים מעיד נהג המשאית בעדותו והוא אינו יודע להסביר מאין הגיע רכב התובעת, הגם שטרם המשאית סטתה שמאלה וידא כי הנתיב השמאלי פנוי.