תא"מ 32425-03-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בטיטו ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 8.4.2013 ליד צומת מצליח. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך 14,702 ₪.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. אין חולק, כי רכב הנתבעים, משאית עם נגרר ("פול טריילר"), עמד בפקק בנתיב הימני מתוך שני נתיבים המיועדים לפניה שמאלה בצומת מצליח, ורכב התובעת נסע מימינו, בינו לבין תעלה שהיתה לצד הכביש, ושני כלי הרכב נפגעו, המשאית בפינה הימנית של המגן הקדמי ובמדרגה המובילה לתא הנהג, ואילו הרכב בשתי דלתות צד שמאל.

3. נהג התובעת טוען כי התאונה ארעה בשל סטיה של נגרר המשאית ימינה, אולי בשל ניסיון נהג המשאית להבטיח לעצמו קשת רחבה לפניה בצומת. באותה עת, לגרסתו, היה בדיוק בתחילתה של עקיפה מימין של המשאית, נוכח תחילתו של נתיב נסיעה נוסף, המיועד לפניה ימינה בצומת. מהמכה, נהדף עד למדרון המוביל לתעלה, ובמאמציו להחלץ ולמנוע הידרדרות לתעלה האיץ תוך סטיה קלה שמאלה, ופגע שוב במשאית. לשיטתו, הפגיעה הראשונה בדלתות הרכב היתה ממגן הגלגל הימני אחורי של הנגרר, ואילו הפגיעה השניה, שלו במשאית, היתה עם המגן הקדמי שלו בפינה הימנית-קדמית של המשאית.

4.נהג הנתבעים טוען כי התאונה ארעה בשל ניסיון לא-מוצלח של נהג התובעת לעוקפו מימין, על שול הדרך, כמה עשרות מטרים לפני שהתחיל הנתיב המיועד לפניה ימינה, אלא שמחמת התעלה נדחק רכב התובעת שמאלה, ופגע פגיעה אחת בפינה הימנית קדמית של המשאית, וזו הפגיעה שגרמה לנזק בדלתות הרכב. יוער, כי נהג הנתבעים העיד, כי לא ראה את רכב התובעת עד להתרחשות התאונה.

5.לבד מהנהגים, נשמעה עדותו של נוסע שנסע ברכב, ואשר תמך באופן כללי בגרסת נהג התובעת.

6.לאחר ששמעתי את העדויות, ובחנתי את תמונות הנזק, אני מעדיף את גרסת נהג הנתבעים, אותה מצאתי מהימנה יותר מהאחרות, בין היתר בשל אלה: גרסת התובעת אינה מתיישבת עם הנזקים, באשר ניתן היה לצפות למצוא זכר לפגיעה השניה הנטענת בחזית רכב התובעת; גרסתה גם אינה מתיישבת היטב עם תוואי הכביש, כמתואר ע"י עדי התובעת. נסיעה על נתיב ימני מסודר בימין המשאית אינה אמורה להוביל לתוצאה שארעה בפועל, בעוד נסיעה על שול הדרך מתיישבת טוב בהרבה עם התוצאה; הגרסה המבקשת ליישב פגיעה ראשונה ממגן הגלגל האחורי, עם פגיעה שניה עם המגן הקדמי, במשאית ארוכה עם נגרר, אינה מסתברת אף היא; התיזה של התובעת אף מחייב תזוזה בלתי סבירה בעליל של חלקו האחורי של הנגרר, בלא תזוזה מקבילה של כל המשאית, תוך כדי זחילה בפקק, ומחייבת הרחבת קשת הפניה המיועדת עשרות מטרים לפני הצומת בה מתוכננת הפניה. כל אלה אינם מסתברים, והופכים את גרסת התובעת לסבירה פחות מגרסת הנתבעים, למרות שגרסתם של אלה אינה נסמכת על עדות פוזיטיבית כלשהי, אלא על הסקת מסקנות מצד נהג הנתבעים (למעט טענתו כי עוד היה מוקדם להתחיל להיערך לפניה שמאלה, כי לא סטה ימינה, וכי הנתיב הימני טרם החל).

7.לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים את שכר העדים בסך 600 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,603 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.