תא"מ 31981-05-14 חניף נ' עיריית סחנין

תביעה כספית בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 57,122 ₪ בגין נזקים שנגרמו לנכס מקרקעין אותו השכיר התובע לנתבעת, ובגין הפסדים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב האיחור בפינוי הנכס.

הסכם השכירות נערך ביום 26.9.12 ובהתאם למוסכם בו, היה על הנתבעת לפנות את המושכר לא יאוחר מיום 31.8.13.

לטענת התובע, למרות פניותיו הרבות, לא פונה הנכס במועד, והנתבעת השאירה בו מתקני משחק וחפצים שונים, אשר פונו במלואם, לאחר דרישתו, רק בתאריך 22.4.14. לטענת התובע, היה על הנתבעת להחזיר את מצב המושכר לקדמותו, ובכלל זה היה עליה לבטל שינויים מבניים שנעשו בו לצורך התאמתו למטרת השכירות. עוד טוען התובע כי נגרמו למושכר נזקים רבים, כמפורט בסעיף 11 לכתב התביעה, ובחוות הדעת שהוגשה בתמיכה לתביעה. כן נטען, כי בגין איחור של 8 חודשים בפינוי המושכר נגרמו לו נזקים בסך 18,107 ₪.

לטענת הנתבעת, פינתה את המושכר בתום תקופת השכירות, והחזירה אותו לתובע, וככל שנותרו חפצים כלשהם מחוץ למושכר, לא הפריע הדבר לתובע ולא מנע ממנו להשתמש במושכר, ולפיכך אין ממש בטענת התובע לפיה החזיקה במושכר מעבר לתקופת השכירות. לטענת הנתבע, נותרה מחלוקת לגבי העבודות שעל הנתבעת לבצע על מנת להחזיר את מצב המושכר לקדמותו.

לטענת הנתבעת, במכתבה מיום 21.4.14 הודיעה לתובע כי אינה מתכחשת לתיקונים שלטענתה יש לבצע במושכר, אותם העריכה בעלות של 12,415 ₪ כולל מע"מ.

לטענת הנתבעת, על פי דין בכלל, ועל פי דיני השכירות בפרט, היה על התובע להתאים את המושכר למטרת השכירות, שהיתה הפעלת גן ילדים, ומשלא עשה כן עם תחילת תקופת השכירות, אין הוא יכול לתבוע בתום התקופה פיצויים בגין התאמת המושכר למטרת השכירות. טענת התובע לפיה התחייבה הנתבעת בהסכם, להחזיר את מצב הנכס לקדמותו, אין בה ממש, לטענת הנתבעת.

הצדדים הסמיכוני לפסוק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984, כאשר סכום הפיצוי לא יפחת מ- 15,000 ₪ ולא יעלה על 40,000 ₪ כולל.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת, בהסכם השכירות ובסיכומי הצדדים, אני מורה כדלקמן:

הנתבעת תשלם לתובע סכום כולל של 25,000 ₪.