תא"מ 31432-09-14

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכבי הצדדים, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל. בין עדות וגרסת נהגת התובעת והעדה מטעמה ועמדת הנתבע 1 לתאונה אני מעדיף את גרסתן של הראשונות. האמור מתיישב הלכה למעשה עם התמונות שהוצגו לבית המשפט של רכבי הצדדים לאחר התאונה לפיהן ניתן לראות בבירור את רכב הנתבעים מוטה שמאלה מלפני רכב התובעת המצוי בצמידות לאי התנועה שמשמאל. הטיה זו מתיישבת עם עדויות עדות התובעת שלא נסתרה בדבר סטיית רכב הנתבעים מימין לעבר רכבם. בנוסף, טמבון צד ימין של רכב התובעת נעקר ממקומו כלפי חוץ מאזור הכנף הימנית החוצה. אין זכר לפגיעה מוכחת בפינת הטמבון מימין כפי שהיינו מצפים לראות במקרה של פגיעת חזית אחור. ברכב הנתבעים ישנה פגיעה מוכחת ונראית לעין בעיקר באזור פינת הטמבון האחורי – שמאלי. הדבר מלמד שרכב הנתבעים הגיח מצד ימין ומאחורי רכב התובעת והמשיך בדרכו קדימה תוך כדי סטייה לעברו ותלישת הטמבון החוצה תוך שהוא עובר תחילה על פני הדלת והמראת צד מימין שניזוקו. כל אפשרות אחרת היתה מותירה בהכרח נזקים שונים ברכב התובעת. זאת ועוד, עדות הנתבע 1 לדרך פגיעת רכב התובעת ברכבו הינה מן הסברה בלבד שכן הוכח כי הוא לא ראה את רגע המפגש שבין הרכבים והוא מסיק אפוא זאת לכאורה ממנח הרכבים לאחר מכן. לעומתו, עדויות נהגת התובעת וחברתה שישבה לצידה היו יותר קונרקרטיות , אחידות ולא נסתרו בחקירתן. גם סוגיית התייחסות הנתבע 1 לעדות אלו לאחר התאונה, כחלק ממארג הראיות נגדו, לא נסתרה והוסקה בהחלט מעדותו של זה בנדון לרבות בנושא הכורח להזמין משטרה בשל כך.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 6,174 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 2.2.14 שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדות מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ה, 15 יולי 2015, בהעדר הצדדים.