תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
31392-01-14
13/02/2015
|
בפני הרשמת הבכירה:
נעמה פרס
|
- נגד - |
התובעים:
1. רחמים ציונית 2. ישיר איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבעים:
1. שמחון ישראל 2. איילון חברה לביטוח בע"מ
|
פסק דין |
בפני תביעה כספית, אשר הוגשה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 9,602 ₪. ביום 8.4.13, בשעה 20:00 או בקירוב לכך, אירעה תאונת דרכים בדימונה, בסמוך לסניף מגה, בין רכב התובע 1 מסוג מאזדה, בו נהג מר עוזי ציונית, לבין אופנוע בו נהג הנתבע 1 (להלן: "התאונה"). תביעה זו הינה תביעת שיבוב של התובעת 2 אשר פיצתה את מבוטחה – התובע 1, וכן תביעת הפסדים של התובע 1. המחלוקת הנטושה בין הצדדים, הינה באשר לאחריות מי מהנהגים המעורבים לקרות התאונה. ביום 18.1.15 נערכה לפני ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו עדויות הנהגים המעורבים (מר עוזי ציונית ומר שמחון ישראל). בפתח הדיון הודיעוני ב"כ הצדדים כי מר שמחון ישראל (הנתבע 1) הגיש תביעה נפרדת נגד מר עוזי ציונית ונגד ישיר איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ, בגין נזקים שנגרמו לאופנוע בתאונה, בבית משפט השלום בפתח תקווה (תא"מ 15677-06-14). הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
כיצד התרחשה התאונה?
בהתאם לטענות התובעים, כפי שנטענו בכתב התביעה, וכפי שהועלו בדיון שנערך בפני, התאונה התרחשה עת הוסע רכב התובע 1, בכביש בן שני נתיבים, אחד לכל כיוון. לטענת מר עוזי ציונית, הוא החל בביצוע פניית פרסה כדין (במקום בו מסומן קו מקווקו), לאחר שהביט במראה והבחין ברכב מסחרי חונה במרחק של 150 מטרים. מר עוזי ציונית העיד כי המשיך בביצוע פניית הפרסה. לפתע, הגיח לנתיב אופנוע הנתבע 1, החליק ופגע ברכב התובע 1 בצד אחורי-שמאלי שלו. וכך העיד מר עוזי ציונית, בחקירתו בבית המשפט (ההדגשה שלי – נ' פ'):
ש. תאר את הכביש שנסעת בו.
ת. לכביש שני נתיבים, יש כניסה לחניה. הכביש חד נתיבי, יש מקום לחניה. אני נוסע והגעתי למצב שהגעתי לחניה, הסתכלתי במראה ראיתי רכב מסחרי נכנס לחניה וראיתי את האופנוע יוצא לעקיפה כשהייתי בחצי זווית. השלמתי את כל המעבר להיכנס. ראיתי את האופנוע עובר את הרכב והוא לקח את הנתיב השני ונסע. אם היה נוסע בנתיב שלו הוא היה עובר. רכב שבא מאחורי אני לא אמור להיות אשם.
אם הייתי צריך לבלום בלימת פתע הרכב מאחורי הוא שאשם כי היה לו זמן להאט הוא נכנס לי בחלק האחורי של הרכב.
ש. ציינת שאתה קולט אותו 150 מ' לפניך.
ת. בערך.
ש. באיזה מהירות הוא נסע?
ת. איני יכול לומר.
ש. אם הוא נוסע במהירות סבירה בכביש עירוני, איך הגיוני שהוא עבר 150 מ' ופגע בך
ת. את צריכה לשאול אותו.
ש. האם התכוונת להיכנס לחניה?
ת. לעשות פרסה ואין תמרור האוסר פרסה".