תא"מ 31134-04-13 טוויל נ' שרון

1.התובע הגיש נגד הנתבעת תובענה שטרית. לנתבעת ניתנה רשות להתגונן בהחלטת כב' הרשם ש' רומי מיום 26.12.2013. הנתבעת לא התייצבה לדיון שנקבע ליום 22.9.2014; על כן ניתן נגדה פסק-דין בהיעדר התייצבות, במלוא סכום התביעה (להלן פסק-הדין). עתה עותרת הנתבעת לבטל את פסק-הדין. התובע מתנגד לכך. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו בעניין זה.

2.הנתבעת אינה חולקת על כך שהיא זומנה לדיון כדין. לטענת בא-כוחה, נבעה אי-ההתייצבות מתקלה משרדית שהינה טעות אנוש, לאחר שככל הנראה לא עודכן מועד הדיון בשוגג ביומנו של בא-כוח הנתבעת, על רקע הטעמת מערכת מחשוב במשרד.

3.בבואו לדון בבקשה לבטל פסק-דין שניתן במעמד צד אחד מחמת אי-התייצבות של הצד האחר על בית-המשפט לשקול מצד אחד את קיומה של עילת הגנה לכאורית באמתחתו של נתבע שלא התייצב ומצד שני את הטעם בגינו נמנע הנתבע מלהתייצב לדיון שנקבע בעניינו. עוד יש לשקול את הנזק היחסי שייגרם לכל אחד מן המתדיינים בביטול פסק-הדין או באי-ביטולו. השיקול של קיום הגנה לכאורית הוא העיקר, אף שאין בו כדי לייתר את חובתו של מבקש הביטול ליתן סיבה וטעם לאי-התייצבותו [רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (2001); רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ (10.8.2010)].

4.לנתבעת ניתנה רשות להתגונן מפני התובענה; די בכך כדי לקבוע שעומדת לה הגנה לכאורית. הטעם בגינו לא התייצבה הנתבעת לדיון שנקבע ואליו זומנה כדין – עוצמתו חלשה. איזון נכון בין זכויות הצדדים מוביל, בנסיבות הללו, לתוצאה של ביטול פסק-הדין; בה בעת, לאור טיבו של הטעם בעטיו לא התייצבה הנתבעת לדיון, ומאחר שמחדלה גרם לאובדן זמן שיפוטי ואובדן זמן של התובע ובא-כוחו, יש להשית על הנתבעת את הוצאות הדיון שהתקיים בהיעדרה, תוך התנאת ביטול פסק-הדין בתשלום ההוצאות. במקרה הרגיל יטה בית-המשפט לאפשר לבעל-דין לתקן טעות או מחדל, תוך פסיקת הוצאות מתאימות לצד שכנגד, ובלבד שלא יהא בכך כדי לגרום עוול לצד האחר – שכן אין מתקנים עוול בעוול; כלל זה יפה בענייננו [ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477 (1966)].

5.אין בדעתי להידרש לטענות אחרות שהעלו הצדדים, שאינן טעונות הכרעה לצרכי הבקשה דנן.

6.פסק-הדין יבוטל, על כן, בתנאי שהנתבעת תשלם לתובע, באמצעות בא-כוחו, סך של 1,770 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה ישולם עד יום 23.12.2014 תוך מתן הודעה על כך לבית-המשפט, שאם לא כן יעמוד פסק-הדין על מכונו ללא צורך במתן החלטה נוספת. שולם הסכום, יצורפו להודעת הנתבעת על כך תצהירי עדות ראשית מטעמה, ולשם כך מוארך המועד שנקצב לנתבעת להגשת ראיותיה.

7.עם מתן הודעת הנתבעת על תשלום ההוצאות שנפסקו לעיל יקבע מועד להמשך הבירור.

ת.פ. 30.12.2014.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.