תא"מ 29531-01-13 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' קרדן רכב בע"מ

1.תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב תובע 2 (להלן: "התובע") שהיה מבוטח על ידי תובעת 1 בתאונה שארעה ביום 14.05.11, שעה שרכב התובע עמד בחנייה בספארי ברמת גן. תובעת 1 שיפתה את התובע על נזקיו לאחר קיזוז ההשתתפות העצמית. התביעה הועמדה על סך של 25,168 ₪.

2.טענת התובעים הייתה כי מי שנהגה ברכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת פגעה ברכב התובע ועזבה את המקום. את טענותיהם הם סמכו אך ורק על פתק שמצא התובע כשחזר לרכבו. בפתק נרשם "מספר הרכב הפוגע הוא 11-132-68 ג'יפ. ראיתי זאת שבחורה נוהגת מבלי לשים לב" (ת/3). רושם הפתק לא השאיר את פרטיו.

3.בדיון שהתקיים ביום 1.02.15 העיד התובע ואישר כי אכן לא ראה את התאונה והתביעה כולה מבוססת על הפתק האמור. מנגד, העידה נהגת רכב הנתבעת שאישרה כי הייתה ביום 14.05.11 בספארי אך הכחישה כי פגעה ברכב כלשהו. לדבריה, גם לא יתכן כי פגעה ברכב אחר מבלי לשים לב לכך. הנתבעת הגישה לבית המשפט אישור של מחלקת התביעות של הנתבעת לפיו רכב הנתבעת לא עבר תאונה ולא נגרמו לו נזקים מיום 16.02.09 ועד ליום 16.02.12 (נ/1).

4.למעשה, כל שיש בפני בית המשפט היא עדות מפי השמועה בלבד. הפתק שהוצג אין בו כשלעצמו כדי להרים את הנטל המוטל על כתפי התובעת. העובדה כי נהגת רכב הנתבעת הודתה כי נכחה במקום באותו יום, אין בה כדי לחזק את אמינות הפתק באופן שיש בו כדי להרים את הנטל הרובץ על כתפי התובעים. לא ניתן להטיל אחריות לתאונה על אדם שהכחיש מעורבות בתאונה אך ורק על יסוד פתק שהונח על גבי שמשת רכב מבלי להעיד את רושם הפתק ונסיבות כתיבתו. אכן, באופן עקרוני ניתן להניח כי רושם הפתק רשם את שראה מתוך רצון כן לסייע לניזוק, ואולם צודק ב"כ הנתבעת כי לצד אפשרות זו ייתכנו מניעים רבים אחרים שיובילו את רושם הפתק לעשות זאת. ייתכן גם כי לוּ היה רושם הפתק מתייצב ונחקר בבית המשפט היה מתברר כי לא ראה את הדבר בבירור אלא רק הניח כך ועוד אפשרויות כיוצא באלו.

התביעה נדחית אפוא, ובנסיבות העניין, בהן התובעים פנו לבית המשפט כאשר בידיהם פתק של הרכב הפוגע, לכאורה, ובו פרטים התואמים את פרטי רכב הנתבעת כשנהגת רכב הנתבעת אישרה את דבר היותה במקום באותו יום, איני סבור כי יש להשית על התובעים הוצאות משפט.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.