תא"מ 28792-01-14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קובטי

1.לפניי תביעת שיבוב שהגישה התובעת, חברה לביטוח בע"מ כנגד הנתבעת, לאחר שהיא שילמה למבוטחה את סכום התביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח, להלן: "הפולקסווגן" כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת, להלן: "השברולט" ברכב המבוטח.

התובעת מתארת את התרחשות התאונה כדלהלן: "עת חנה רכב המבוטח בשיירת רכבים כדין, הגיח לפתע הרכב הפוגע מאחור, נכנס בחוסר זהירות למקום חנייה מאחורי רכב המבוטח, לא שמר מרחק כנדרש, פגע ברכב המבוטח בעוצמה מאחור, הדף אותו אל עבר הרכב שחנה לפניו וגרם ברשלנותו לקרות התאונה .כתוצאה מהתאונה גרמו לרכב המבוטח נזקים כבדים".

התובעת צירפה חוו"ד שמאי מטעמה הקובעת את הנזקים התאונתיים בסך של 23,133 ₪, וירידת ערך בסך של 7,841 ₪.

2.הנתבעת הודתה באחריותה לתאונה, אבל היא טענה כי הנזק שנגרם לפולקסווגן הינו נזק מועט וכי התובעת ניפחה את הנזק, ובמילים שלה היא טוענת כדלקמן: "... ירדה הנתבעת מהרכב והתכוונה להחנות אותו בצורה נכונה. תוך כדי חניית הרכב לפתע הנתבעת פגעה ברכב אשר חנה לפניה בצורה קלה ביותר"

עוד טענה הנתבעת כי לאחר התאונה ולבקשת בעלי רכב הפולקסווגן היא נסעה יחד איתם לסוכן הביטוח שלהם והוא הפנה אותם למוסך, אשר העריך את נזקי הפולקסווגן כ 5,000 ₪.

3.נערכו מספר ישיבות הוכחות בתיק זה, כאשר בדיון הראשון מיום 13.4.15, העיד מבוטח התובעת והוא מתאר את התאונה כך: "... לאחר כמה דקות שמעתי מכה מאחור, יצאה אישה מהרכב שפגע בי והייתה בינינו שיחה, אמרתי לה איך זה יכול להיות? והיא אמרה שהיא רצתה להתקרב כמה שיותר קרוב, אמרתי לה במהירות כזו?... היא חנתה עם הפנים לכיוון הרכב שלי... היא התבלבלה בדוושה".

עד תביעה זה אישר שהתאונה קרתה בחנייה שליד מכללת נצרת עלית כשהפנים של רכבו היו לכיוון עיריית נצרת עלית, כן אישר שלפניו חנה רכב אחר.

העד נשאל אם הוא שילם השתתפות עצמית והוא טען שלא. לטענת עד זה הפגיעה הייתה חזית אחור באופן ישיר, ולטענתו השברולט הזיזה את הפולקסווגן מטר, מטר וחצי כלפי הרכב שחנה לפני הפולקסווגן.

העד נשאל לגבי הנזק של הפולקסווגן מקדימה, והוא השיב שמדובר בשריטות על לוחית הרישוי, אך הנזק העיקרי היה מאחור כי הדבר הצריך החלפת דלת אחורית וטמבון, כשכוונתו בדלת האחורית היא לתא המטען.

לאחר סיום עדותו של עד זה, קם ב"כ הנתבעת וטען כי הוא רוצה להגיש חוו"ד נגדית ומאחר ובקשתו הגיעה בהפתעה שלא על פי המועדים הקבועים בתקנות, התנגד לכך ב"כ התובעת וב"כ הנתבעת הבטיח להגיש בקשה מנומקת בכתב ואשר תועבר לתובעת למתן תגובה, אך בקשה כזו לא הוגשה לתיק.

ראה מלוא דבריו של העד בעמ' 1-3 לפרוטוקול של יום 13.4.15.

4.בישיבת יום 2.12.15, העיד השמאי מטעם התובעת, לבקשת הנתבעת והוא נשאל לגבי אופן עריכת חוות הדעת, מה הוא בדק, מתי הוא צילם את התמונות ומתי הוא מחליט לאשר חלק מקורי ומתי לאשר חלק תחליפי, וכך הוא אומר במילים שלו: "גם זה וגם זה, אבל אסור לתת לו משומש, זה על פי משרד התחבורה וגם על פי רישום משנת 2006, שאסור להשתמש ברכב שהגיל שלו פחות משנתיים בחלקים משומשים, ויש רשימת חלקים. במקרה שלנו מגן ודלת חייבים להיות חדשים אך לא משומשים".

ראה דבריו בעמ' 8 לפרוטוקול, שורות 25-27.

כן הוא טען כי מוטלת עליו חובת הקטנת נזקים במידה והחלופיים לא גורמים לנזק, אז כדי להקטין את הנזק הוא מאשר חלופיים במקום מקוריים.