תא"מ 26511-06-11 עבאס ואח' נ' נבואני ואח'

1.תביעה ותביעה שכנגד אלה עניינן נזקי רכוש אשר נגרמו למכוניות הצדדים בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 13.4.11 (להלן: "התאונה").

2.התובע / הנתבע שכנגד (להלן: "מר עבאס") בעל רכב מסוג מזדה מ.ר. 5843729 נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "מכוניתו של מר עבאס").

הנתבע / התובע שכנגד נהג ברכב בבעלות חמתו הגב' נואל כבישי מספר רישוי 9534823 (להלן: "מכוניתו של מר נבואני").

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה על כביש עכו- צפת בצומת הכניסה לכפר נחף. מר עבאס פנה עם מכוניתו מכיוון מערב אל עבר הכניסה לכפר נחף, פניה שמאלה בצומת. מר נבואני נסע במכוניתו ממזרח למערב, כלומר חלף בצומת בניסעה בקו ישר. במצב דברים זה חצו זה את מסלול נסיעתו של זה, כאשר מר עבאס חוצה את נתיב הנסיעה של מר נבואני.

אין מחלוקת כי הצומת מרומזר והשאלה היא מי מבין הצדדים נסע בצומת באור אדום.

4.שני הצדדים טוענים כי נסעו באור ירוק וכי הצד השני הוא אשר נסע באור אדום. שני הנהגים העידו לפני. כמו כן העידו בפני עוד שני עדים, עד אחד מטעמו של כל צד, נהג שעבר במקום וכן שוטר אשר הגיע לזירה לאחר התרחשותה של התאונה ואשר למעשה לא יכל לתרום כל פרט מועיל להכרעה מזכרונו. עוד יש לציין כי מן העדויות נלמד שהמשטרה הייתה מעורבת בחקירת התאונה אך למרות זאת לא הוגש כתב אישום נגד מי מהצדדים, כלומר המשטרה לא יכלה להגיע לידי הכרעה מי מבניהם נסע באור אדום. נטל ההוכחה במשפט אזרחי הינו רק מאזן ההסתברויות ולא מעל לכל ספק סביר כנדרש בהליך פלילי. לפיכך, יכולה להיות הכרעה אזרחית כאשר אין הכרעה פלילית, אולם, בדרך כלל יהא זה על פי מאזן הסתברויות ולא יותר מכך.

5.אוסיף ואציין כי לא התרשמתי מסתירות לכאורה בין הרשום בתצהיר לבין עדויות העדים לא מצאתי כי מדובר בסתירות לכאורה היורדות לשורש העדות אלא מדובר בענייני ניסוח או פרטים שוליים. איני מוצאת כי יש בהן כדי להצביע על מהימנות עד כלשהוא או בעל דין.

6.התובע מר עבאס הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד כי היה הראשון בנתיב נסיעתו לפניה שמאלה בצומת. כשהגיע לצומת הרמזור הראה אור אדום והוא עצר עד אשר הרמזור הפך ירוק. הוא יצא לצומת ופתאום הגיע רכבו של הנתבע במהירות גדול והתרחשה התאונה. לטענתו רכב הנתבע נסע בנתיב הימני ביותר, הקרוב ביותר לנחף. מהדגמת התאונה (ת/1) ניתן ללמוד כי לשיטתו מכוניתו פגעה בצדה הימני קדמי במכונית הנתבע בחזית השמאלית שלה.

העד מטעמו מר עיסאם חוסאם הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד נסע בנתיב הימני ביותר מכיוון מזרח למערב, נתיב המיועד רק למי שמבקש לפנות לתוך נחף, פניה ימינה מהצומת. לדבריו בנתיב נסיעתו אין רמזור אך הוא הסתכל על הרמזור וראה כי האור לנסיעה ישר הינו אדום. לדבריו עשה כן כי חלף משמאלו רכב הדייהו של הנתבע אשר נסע במהירות והוא הרגיש כי יעשה תאונה.

7.הנתבע מר נבואני הגיש תצהיר עדותר אשית והעיד כי יצא ממרכז "ביג" בכרמיאל ופנה לכביש הראשי בו נסע עד לצומת בו ארעה התאונה. פחות מחצי שניה לאחר שנכנס לצומת פגעה בו מכונית התובע, אז ראה אותה לראשונה. כאשר נכנס לצומת כלל לא ראה את מכונית התובע. לדברי הנתבע בכיוון נסיעתו היו לפניו ואחריו רכבים שנכנסו לצומת. לדבריו נסע בנתיב השמאלי. מכוניתו נפגעה בצד שמאל נדחפה קדימה והסתובבה. בהדגמה שהדגים מכוניתו נפגעה בחזית השמאלית על ידי החלק הקדמי ימני של מכונית התובע (נ/1).

העד מטעמו מר חוסיין עלי הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד כי נסע בכייוון נסיעת הנתבע ממזרח למערב, כשהתקרב לצומת הרמזור היה ירוק, הוא נסע כמאה מטר מאחורי רכבו של הנתבע. פתאום יצא רכב בצבע שחור ורצה להכנס לכיוון נחף. לדבריו הוא היה בנתיב הימני ורכב הנתבע היה בנתיב השמאלי. תשריט התאונה שנערך בהתאם להדגמה שלו מראה את רכב הנתבע בנתיב השמאלי ואת ההתנגשות כמתואר על ידי הצדדים. יש לציין כי אין מחלוקת כי רכב הדייהו אינו שחור.

8.לאחר שעיינתי בכל החומר המונח לפני מצאתי לנכון לקבוע כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת הקביעה כי התובע/ הנתבע שכנגד נושא באחריות להתרחשותה של התואנה. כאמור, מדובר בכרעה על פי מאזן ההסתברויות.